מקפקא לאוסלו במקום אחד- בית הכנסת ירושלים בפראג

בית כנסת היובל (צ'כית: Jubilejní synagoga), המכונה גם בית הכנסת הירושלמי (צ'כית: Jeruzalémská synagoga) נחשב לגדול מבין בתי הכנסת הצעירים בפראג, אבל הוא הרבה יותר מזה.

המשיכו לקרוא וגלו את כל הסודות שצפונים בבית הכנסת. אנחנו בטוחים שתהיו מופתעים לא פחות מאיתנו.

משלושה יוצא אחד

בית הכנסת נבנה בשנים 1905-6 בסגנון ייחודי שמשלב אדריכלות בסגנון ארט-נובו ועיצוב בסגנון מורי.

המקום בא להחליף  שלושה בתי כנסת: Cikánovu (בית הכנסת שבו חגג פרנץ קפקא את בר המצווה שלו) Velkodvorskou ו– Novou synagoguשנהרסו במהלך הפיתוח מחדש של הרובע היהודי בפראג.

בית הכנסת כולל מאפיינים מקוריים מבתי הכנסת שאותם החליף, למשל יש בו לוחות שהוצאו מבית הכנסת Cikánovu.

מקום אחד, שלושה שמות שונים

שם בית הכנסת ניתן לו כי בשנה שנחנך נחגג יובל הכסף לשלטונו של פרנץ ג'וזף, קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית.

עם זאת, החל משנת 1918 עם כינון הרפובליקה הצ'כוסלובקית ובגלל מיקומו ברחוב ירושלים, הוא ידוע בשמו הנוסף – בית הכנסת ירושלים או בית הכנסת הירושלמי.

יש כאלה שבכלל קוראים לו עד היום "בית הכנסת הגדול", כך שיש לשים לב לשמות השונים ולזכור שמדובר באותו מקום בדיוק.

בית הכנסת בעבר

בית הכנסת עוצב על ידי וילהלם שטיאסני, אדריכל וינאי שבנה בתי כנסת רבים ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית.

עם זאת, ההתנגדות היחידה והמפתיעה להקמת בית הכנסת הגיעה מהפוליטיקאי האנטישמי Václav Březnovský. הוא טען ששירת המתפללים מבית הכנסת תפריע לתפילה בבית הכנסת השכן…

מאז עברו הרבה מים בולטובה ובית הכנסת עלה ופרח עד מלחמת העולם השנייה. אז הוא סבל כמו אחיו לרובע היהודי בפראג.

עם זאת, הסבל היה יחסית מועט והודות לריחוק שלו משאר בתי הכנסת ברובע הוא שימש כמחסן. עם זאת, הריהוט של בית הכנסת הועבר לבית הכנסת הספרדי ואז כנראה נהרס.

בית הכנסת היום

כיום בית הכנסת מציג תערוכה על שיקום יהדות פראג לאחר השואה ועדיין מתפקד, אבל הוא נשאר ייחודי גם מהיבטים אחר.

למשל, זהו המקום היחיד בעולם שבו נשמרו ניגונים של המלחין הווינאי המפורסם סלומון זולצר. גם שיפוץ שנערך במקום ב-2003 שמר על הייחודיות שלו.  אז נמצאה בו מגילת קלף שתיארה את בניית בית הכנסת, כולל שמות החברות, בעלי המלאכה ואנשי המקצוע שעסקו בכך.

הפיגוע שלא היה

בית הכנסת עלה לכותרות ב-2006 כשהתגלה שהוא היה היעד של התקפת טרור. לפי העיתון  Mlada fronta Dnes שהוא הנפוץ בצ'כיה הכוונה הייתה לקחת מתפללים כבני ערובה, להעלות דרישות שלא ניתן לעמוד בהם ואז לפוצץ את הבניין על יושביו.

שר הפנים הצ'כי דאז איוון לנגר אמר כי המצב היה האיום "החמור ביותר אי פעם כלפי הקהילה היהודית בעיר".

לפי עיתון הארץ מתאריך 8.10.2006, שירותי הביטחון הצ'כיים בדקו קשר אפשרי הפיגוע שנמנע לבין מעצרו של אזרח פקיסטני באוסלו, אך לא פורסם שום מידע ולא ידוע אם בוצעו מעצרים כלשהם