כשמשפחת המלוכה משחקת באולינג הקארמה נוקמת

מסתבר להיות מלך זה לא תמיד קל במיוחד בפראג. אמנם מזג האוויר בבירה הצ'כית נחשב טוב יחסית לאירופה (למשל בהשוואה למדינות נורדיות כמו נורבגיה), אבל עדיין מה עושה המלך כשיורד גשם?

כשהמלך לא רוצה להירטב

בדיוק בשביל זה בנו בפראג את אולם המשחקים או בשמו הנוסף – בית משחקי הכדור (Míčovna).

בית משחקי הכדור בפראג
בית משחקי הכדור בפראג

המקום אמנם נמצא בגן המלכותי (יש הקוראים לו גן קרל – (Kralovska Zahrada של ארמון הקיץ (Kralovsky Letohradek), אבל בפראג כמו בפראג גם בקיץ יורד גשם כך שנדרש מקום מקורה.

המקום שאורכו 80 מ"ר שימש למשחקי כדורת ולשעשועי ספורט נוספים של המלך, משפחתו ושאר אלו שהמלך רצה ביקרם. וכיאה למלך למרות שמדובר רק באולם ספורט המקום נבנה כמו מינימום ארמון. למשל:

  • גרם מדרגות לולייני עם צריח בחזית המזרחית
  • קשתות שמעליהן פסלים של שבע האומנויות הליברליות
  • וגולת הכותרת – עיטורי סגרפיטו (ציורי קיר בסגנון הרנסנס) בקיר הצפוני שפונה לגן.

אולם משחקי הכדור נמצא כ-250 מארמון הקיץ (שידוע גם בשמו הנוסף ארמון בלוודר-  (Belveder.

הארמון נבנה בסגנון רנסנס (יש כאלה אפילו שטוענים שהוא המבנה הרנסנסי היפה ביותר מחוץ לאיטליה) כמתנת חתונה של פרדיננד הראשון לאשתו אנה. לצערה היא נפטרה במהלך לידה (של ילד מספר 15, אבל מי סופר?).

שופוני פראג סטייל

האמת היא שהמלכה לא הייתה היחידה שלא נהנתה מהמקום מסיבה אחת – הארמון נועד בעיקר להיראות מבחוץ.

בעיקר הגנים, המזרקה בחזית שזכתה לשם "המזרקה המזמרת" (הודות לצליל שמשמיעים המים על הקרקעית מהברונזה) ופסלי אבן של אריות ושל היום והלילה בגן שפיסל Matthias Bernard Braun. בעברית קוראים לזה לנקר עיניים…

כנראה זאת הסיבה שהבניין שנבנה תוך שנה בלבד (1568-9) לא עמד בשיני הזמן. למשל, בשנת 1617 התמוטטה הקורה, הוא נשרף בשנת 1757 ולמרות ששופץ ב-1918 נשרף שוב בשנת 1945 הודות לפגז ארטילרי.

גם פסלי האריות ופסל "היום" לא שרדו את המצור הפרוסי על העיר בשנת 1757, כך שמה שנשאר הוא פסל ה"לילה" בלבד.

פסל הלילה בחזית אולם משחקי הכדור בפראג
פסל הלילה בחזית אולם משחקי הכדור בפראג

צחוק הגורל? כנראה שהוא ממשיך לצחוק. למשל, ב-1952 המקום שוחזר והסגרפיטו שופצו, אבל באחת הקשתות של המקום הוסיפו את הסמל הקומוניסטי של המגל והפטיש.

וכמובן שכמו בכל בניין שמכבד את עצמו בפראג, גם מכאן יש תצפית נפלאה על קתדרלת ויטוס הקדוש. לא בכדי הבניין נכלל ברשימת האנדרטות התרבותיות של פראג כבר בשנת 1962.

כיום כמובן אין מלך בפראג כך שהבניין משמש את הציבור הרחב לתערוכות ולכנסים. מבחינתכם זה דווקא טוב. כי בינינו – מתי בפעם האחרונה הרגשתם כמו מלכים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *