ההיסטוריה הצ'כית כולה בזעיר אנפין ברוטונדה של מציאת הצלב הקדוש (Rotunda Nalezení sv. Kříže)

רוטונדה זו שנמצאת ברחוב Konviktska ברובע פראג 1 היא ההיסטוריה הצ'כית כולה בזעיר אנפין, מה שהכניס אותה לרשימת האנדרטות התרבותיות הצ'כיות והופך אותה לאקלקטית למדי.

מצד אחד היא נבנתה במאה ה-11 בסגנון אדריכלי רומנסקי (העתיקה ביותר בפראג בסגנון זה), אבל החלק הפנימי הוא בסגנון אדריכלי רומי ויש בה ציורי קיר (פרסקאות) גותיים נדירים מהמאה ה-14.

הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש
הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש

מקור השם

שמה המלא של הרוטונדה (הסבר לגבי מהי רוטונדה ניתן למצוא כאן) שמשמשת ככנסייה הוא "הכנסייה של הצלב הקטן", אבל כולם מכירים אותה בשם "הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש".

כנראה הסיבה לכך היא שיש כנסייה בעלת שם דומה ("הכנסייה של הצלב הגדול") ברובע היהודי ושינוי השם נועד כדי למנוע בלבול. סברה אחרת לשינוי השם היא האגדה המקומית שטוענת כדלקמן:

נערה נצלבה והושלכה לבאר שהייתה במקום כעונש על כך שהתנצרה בניגוד לרצון הוריה. במהלך הלילה הסערה העלתה לפני השטח את הצלב שאליה נקשרה הנערה, מה שנחשב ע"י המאמינים כהוכחה להשגחה העליונה ששורה במקום.

יש כאלו אפילו שטוענים שבמהלך שיפוץ הרוטונדה נמצא צלב גדול ביסודותיה, מה שמאמת לכאורה את הסיפור.

סיפור אחר טוען שמתחת לרוטונדה יש מרתף עם אוצר עצום. המאמינים בכך מביאים כהוכחה שעובדה אחת – בסמוך למקום התגלה אוצר של הנסיך Jaromír משנת 1012, כך שההיגיון אומר שיש עוד מה לחפש ולמצוא במעמקי האדמה.

מבחן המציאות והרוטונדה

עם זאת, האמת כנראה שונה. העובדה שהמקום נמצא במרכז צלב שנוצר מחיבור של נתיבי סחר חשובים:

  • ציר שני (שאורכו 2400 מטר גם כן) מכנסיית סנט קלמנט בעיר העתיקה לכנסיית סנט פיליפ וג'יימס בכיכר Arbesově
  • ציר אחד שאורכו 2400 מטר מקתדרלת ויטוס הקדוש (הכנסייה החשובה בעיר שמופיעה בסרטון הבא) לכנסיית סטפן הקדוש ב- Nové Město

החוקרים מאמינים שהמקום שנבנה ב-1190 שימש כמזבח פרטי של אחת האחוזות בעיר העתיקה. הוכחה לכך טמונה בעובדה שמסביב למקום הייתה קהילה ובית קברות.

בכל מקרה הרוטונדה הפכה לכנסייה (כנראה בזכות האקוסטיקה המשובחת שהייתה בה) רק ב-1365 וכמו בשאר צ'כיה, גם כאן המקום החליף ידיים ושימושים. למשל:

  • בשנת 1625 היא ניתנה לדומיניקנים של מנזר העיר העתיקה על ידי כנסיית סנט. גיילס
  • בשנת 1784 תחת שלטונו של יוסף השני הכנסייה נסגרה כחלק מרפורמות דתיות והיא הפכה למחסן פרטי
  • בשנת 1860 הרוטונדה עמדה בפני הריסה.

העירייה לוקחת חסות

העובדה שהרוטונדה קיימת עד היום נזקפת לזכות מועצת העיר שהכירה בחשיבותה. היא החליטה לרכוש את המקום מבעליה הפרטיים ולשפץ אותו.

האדריכל הנודע Ignác Ullmann הסכים לבצע את העבודה ללא תשלום. בשנים 1863-5 הוא החליף את הריצוף, הסיר את האביזרים הבארוקיים ועיצב למקום גם מזבח חדש.

היה גם רעיון של הצייר המפורסם Josef Mánes לשנות את עיצוב הפנים של המקום, אבל זה מעולם התממש וחבל. הרעיון שכן התקבל והפך למציאות הוא לגדר את המקום בגדר מתכת בסגנון ניאו-רומנסקי עם מוטיב של ורד צ'כי.

פסלו של Josef Mánes ברובע פראג 8
פסלו של Josef Mánes ברובע פראג 8

שיפוץ נוסף שנערך במקום ב-1870 תרם עיצוב הפנים של המקום ציור בשם Annunciation over the presbytery, ציור של הצייר Petra Maixnera שמתאר את מריה בעת קבלת הבשורה על התעברותה הפלאית.

למעשה, כל האלמנטים של הבניין והחלק הפנימי שלו כיום הם מהמאה ה-19. נכון להיום הרוטונדה נמצאת בשימוש על ידי הכנסייה הקתולית ונערכים בה פולחנים באופן קבוע.

המקום פתוח לקהל בימים שני-שישי בתיאום מראש. מידע נוסף ניתן לקרוא באינטרנט: http://www.starokatolici.cz/

נהלל זה כאן – הרוטונדה של סט. מרטין (Rotunda st. Martina) בפראג

בתור מושבניקית יש לי כבוד גדול למושב הראשון הלא הוא נהלל. הצורה המעגלית שלו היא אמנם יוצאת דופן בנוף הישראלי, אבל מסתבר שאין חדש תחת השמש והעולם מלא במבנים עגולים.

למשל, רוטונדה שהיא מבנה אדריכלי או כל חלק ממבנה כזה שבנוי בצורה של גליל, לרוב עם קירוי בצורה של גג כלשהו (חרוט או כיפה). הרוטונדה מאופיינת בסימטריה לכל הכיוונים שהופך את מרכז הרוטונדה לחלל החשוב במבנה.

אמנם היה שימוש ברעיון כבר בתקופת יוון העתיקה, אבל רק עם המצאת הקשת ברומא העתיקה התחיל השימוש המסיבי ברוטונדות. השימוש בצורה הזו התאים לאופן הפולחן הדתי במקדשים הרומים (למשל הפנתאון), כך שלא פלא שבמרכז המעגל הם הציבו את פסלי האלים.

האימפריה הרומית כידוע כבר לא איתנו אבל הרעיון של הרוטונדה נשאר לנצח. למשל, ברנסנס השימוש ברוטונדות היה נפוץ מסיבה אסתטית  – הרוטונדה יצרה יחס מיוחד בין המבנה ובין הסביבה הטבעית שלו.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה?

כי מסתבר שרעיון הרוטונדה הגיע גם לפראג. כולם מכירים את הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש ברובע פראג 1, אבל הרוטונדה המפורסמת בעיר נמצאת דווקא ברובע פראג 2 – הרוטונדה של מרטין הקדוש (Rotunda st. Martina) או בשמה הנוסף הרוטונדה של הצלב הקדוש (Rotunda of the Holy Cross).

הרוטונדה שהוקמה במאה ה-11 במצודת וישהראד נחשבת לאחת הרוטונדות שנשתמרו בעיר בסגנון אדריכלי רומנסקי, אבל כמו במקומות אחרים בצ'כיה גם כאן שום דבר אינו כמו שהוא נראה. מסתבר שלמקום אולם תת קרקעי שלא ידעו על קיומו עד עכשיו, כולל בזמן שחודש עיצוב הפנים שלה במאה ה-19.

ואם אתם רוצים להיווכח בכך בעצמכם זה קצת בעייתי. אמנם הרוטונדה נפתחה מחדש לקהל בשנת 1878, אבל מאז היא משמשת באופן פעיל בכנסייה. המשמעות היא שניתן לבקר בה רק בזמן שנערכת במקום תפילה. אני חושבת שההשקעה משתלמת, אבל אם לא תנסו איך תדעו?

רבותי ההיסטוריה חוזרת… בחשמלית

אחרי 56 שנים פראג מחזירה חשמליות היסטוריות מדגם T2 לנסיעה ברחובות העיר. במהלך השבועיים הקרובים, DPP (רשות התחבורה הציבורית בפראג) תבדוק את השימוש בחשמליות מדגם T2 ואם הכל ילך כמתוכנן (או יותר נכון ייסע)- הן יהיו חלק פעיל מקו החשמלית מספר 23 .

חשמלית מדגם T2
חשמלית מדגם T2

חשמליות אלו שיוצרו בשנים 1955-1962 ע"י חברת טטרה הצ'כית נחשבו לחשמליות אייקוניות, כך שאפשר להבין למה הן פעלו בהצלחה במשך 3 עשורים לא רק בצ'כיה, אלא גם ברחבי ברית המועצות.

עם זאת, בשל רוחבה של החשמלית היא מעולם לא הייתה פופולרית בעיר הבית שלה פראג, כך שלא פלא שהפעם האחרונה שבה נעשה שימוש בחשמלית מסוג זה היה ב-1964.

לאחרונה רשות התחבורה הציבורית בפראג (DPP) רכשה שתי חשמליות מדגם זה. שתיהן יוצרו בפראג בשנת 1959, נסעו ברחובות אוסטרבה עד 1996 ועד שנת 2018 (22 שנה אבל מי סופר?) נסעו ברחובות העיר ליברץ'.

שתיהן עברו שיפוץ נרחב בעלות של 10.4 מיליון קרונות צ'כיות וחזרו לנסוע בפברואר 2020. נסיעת ההרצה הייתה במתחם Střešovice ולאחר מכן הן הוצגו לציבור, אבל זו רק ההתחלה.

בשבועיים הקרובים שתי החשמליות ייסעו ברחובות פראג במסגרת נסיעות מבחן בקו 23. ב-7-8.3.2020 הציבור יוכל לנסוע בהן לאורך קו זה שכולל את היעדים המרכזיים של העיר : טירת פראג, התיאטרון הלאומי ועוד.

ואם לא תצליחו לתפוס מקום – חשמלית מדגם זה מוצגת לראווה במוזיאון התחבורה הציבורית של פראג ב- Střešovice החל מ-1977, אבל כדאי לזכור שהחשמלית הספציפית הזו לא הייתה כשירה לנסיעה ולכן נסעה ישירות לתצוגה.

 

פראג למטייל הדתי

בניגוד לערים אחרות באירופה פראג נחשבת אידיאלית למטייל הדתי. בעיר שפע של מסעדות שמגישות אוכל כשר, אתרים בעלי עניין לציבור שומר המסורת ואפילו בית מלון כשר למהדרין. אני מזמינה אתכם להמשיך לקרוא ולגלות את פראג מהזווית היהודית.

בית כנסת בפראג
בית כנסת בפראג

אתרים יהודיים

כל ביקור בפראג למטייל הדתי אינו שלם בלי סיור באתרי הרובע היהודי. רובם של אתרים אלו מרוכזים כיום תחת השם ה"מוזיאון היהודי".

מוזיאון זה כולל 6 בתי כנסת ואת בית העלמין היהודי שמאכלסים אוסף יודאיקה ענק: עשרות אלפי חפצים, מאות אלפי ספרים וארכיון רחב ידיים של יהדות צ'כוסלובקיה לדורותיה – מה שהופך אותו למכלול הטוב באירופה של אתרים יהודיים.

השפע הזה יכול להיות מאוד מבלבל, לכן אני ממליצה להצטרף לסיור מודרך של שעתיים וחצי (יוצא כל יום ב-10:00 מאולם המופעים רודולפיניום) ב-7 שפות שונות באתרי המוזיאון.

הזמנת הכרטיסים לסיור היא פשוטה להפליא ונעשית באמצעות אפליקציה סלולרית. האפליקציה מאפשרת לכם התאמה אישית כמעט בכל אלמנט, למשל:

  • ניתן לבחור את אופן התשלום : כרטיס אשראי בינלאומי (ויזה או מסטרקארד) או פייפאל
  • לבחור את אופן קבלת ההזמנה: מייל, סמס או באמצעות האפליקציה
  • לבחור את המחיר הודות להנחות שמוצעות לקשישים ולילדים
  • להתאים לבלת"מים שונים הודות לאפשרות הביטול עד 24 שעות לפני יציאת הסיור.

כדי לא לפספס את הסיור אני ממליצה לעשות כמה דברים:

  • להגיע לנקודת המוצא לפחות רבע שעה לפני תחילת הסיור
  • לא לשכוח את הטלפון הנייד שכולל את ההזמנה (המדריך יסרוק אותה כדי לוודא שאתם חלק מהסיור)
  • לאתר את המדריך שמצויד במטריה בצבעים כחול ולבן.
זה מה שאתם צריכים לחפש - מטריה בצבעים כחול ולבן
זה מה שאתם צריכים לחפש – מטריה בצבעים כחול ולבן

אוכל כשר בפראג

אמנם כבר כתבתי בעבר ולא אחת על אוכל כשר בפראג, כך שהחלטתי לחרוג מהרגלי ולספר לכם על המסעדות של מלון קינג דיוויד, המלון הכשר למהדרין היחידי בעיר.

לפי דעתי רוב הסיכויים שאם אתם שומרי מסורת תתארחו בו או לפחות תאכלו בו, כך שכדאי שתדעו מראש מה מצפה לכם ולקיבה שלכם.

כל מסעדות המלון נמצאות תחת השגחה מהודרת של הרב אליהו רוטנברג בשת"פ הקהילה היהודית (מחלקת הכשרות ברבנות), כך שאתם צפויים לחוויה טעימה עם ערך מוסף. והנה דוגמא לסעודת מלווה מלכה שנערכה במקום:

מסעדת קינג דיוויד

המסעדה מגישה ארוחות שף ישראליות עשירות ומגוונות בסגנון בופה שכוללות סלטים, לחמים, מרקים, מנות עיקריות, תוספות וקינוחים. המסעדה פתוחה כל יום, אך כדאי לשים לב לשעות הארוחות כדי להזמין מקומות מראש (מספר המקומות במסעדה מוגבל):

  • ארוחות בוקר (חלבית) – בימים ראשון-שישי בשעות 07:00-10:30 ובשבתות מ-08:00-11:00. נכון לזמן כתיבת שורות אלו (ינואר 2020 ) מחיר הארוחה הוא 30 אירו לאדם למי שאינו מתארח במלון
  • ארוחות ערב (בשרית) – ימים ראשון-חמישי בשעות 18:00-21:00 ובימי שישי בהתאם לשעת כניסת השבת. נכון להיום מחיר ארוחת השבת הוא 55 אירו לאדם.
  • ארוחות צהרים בשרית בשבת מוגשת בשעות 13:30-15:30. נכון להיום מחיר הארוחה הוא 45 אירו לאדם.

כמו כן ניתן להזמין מהמסעדה ארוחות בוקר וצהרים ארוזות (לאנץ' בוקס) בתשלום (25 ו-40 אירו לאדם בהתאמה).

לובי בר קפה

המקום כולל 36 מקומות ישיבה כך שהוא מקום רגוע ונינוח במיוחד. במקום ניתן ליהנות ממגוון גדול של כריכים, מאפים, טוסטים ומשקאות קרים וחמים. המקום פתוח לקהל בימים שני-ראשון בשעות 10:00-23:00.

לינק לתמונות המלון והמסעדה

גבעת פטז'ין בפראג – יותר ממה שחשבתי

אמנם בעבר כתבתי שגבעת פטז'ין (פטרין) בפראג הופיעה בשני ספרים ידועים ("סיפור של מאבק" של פרנק קפקא ו"הקלות הבלתי נסבלת של היקום" של מילן קונדרה) אבל אני יותר משמחה לתקן את עצמי.

מתקנת את עצמי על רקע הנוף מגבעת פטזין
מתקנת את עצמי על רקע הנוף מגבעת פטזין

מסתבר שהגבעה מופיעה בספר נוסף שלא הכרתי – "שורף הגופות" שכתב לדיסלב פוקס (Ladislav Fuks) שנחשב בצ'כיה למפורסם לא פחות משני הסופרים שהזכרתי קודם.

על מה הספר?

הספר מתאר את קופפרקינגל (שמו הפרטי משתמה מקארל לקרל ולרומן בהתאם לנסיבות ויש לזה כמובן משמעות) שמתפרנס משריפת גופות בקרמטוריום של פראג. הגיבור נחשב לאבא אוהב ולבעל מסור, אבל מרגע שהוא מצטרף למפלגה הנאציונל-סוציאליסטית הוא משנה את עורו- מה שגורם לו להפוך מאזרח רגיל לבעל חלק פעיל פרק בהיסטוריה העקובה מדם של צ'כוסלובקיה.

ספר זה הוא הראשון של פוקס שתורגם לעברית אבל כמו הרומנים האחרים של הסופר – גם ספר זה הוא רומן פסיכולוגי שמציג את הייאוש והסבל של האנשים שנמצאים תחת כיבוש טוטליטרי, בעיקר הכיבוש הנאצי של צ'כוסלובקיה.

גבעת פטז'ין בספר

הסצנות שמתרחשות בגבעת פטרין כוללות את גיבור הספר וכן גבר ואישה אלמונים. הגבר שותק והאישה מדברת נון-סטופ דברי הבל לכאורה, מה שמביא עליה את גידופיו ונחת זרועו של בעלה.

במהלך הספר מתברר שדווקא האישה היא זו שצדקה לאורך כל הדרך, אבל זה לא העניין וכמו בספרות צ'כית איכותית גם כאן יש סאב-טקסט.

העובדה שגיבור הסיפור לא שם לב לדברי הגבר והאישה גורמת לקורא תחושה מוזרה, כאילו כל אחד מהם (הגיבור, הגבר והאישה) חי בעולם משלו עם ממדים שונים של זמן ומרחב.

זוג בפראג
זוג בפראג

התוצאה אבסורדית, קומית וגרוטסקית ומסמלת את אירופה כולה, יבשת תרבותית שלא שמה לב (ממש כמו הגיבור ומשפחתו) להזהרות ומגיעה לעברי פי פחת.

ההוכחה לכך היא לא רק התפשטות הנאציזם, אלא העובדה שאנשים כמו גיבור הספר אימצו באופן אוטומטי ובאדישות את האידיאולוגיה שלהם.

חשוב לציין שהספר יצא לאור במקור בשנת 1967 כאשר הסובייטים שלטו בפראג ולא הנאצים, אבל אני חושבת שהמקומיים הבינו את הרמז ואת האנלוגיה והתוצאה – "האביב של פראג" ב-1968.

המשמעויות של הספר

בעיני, הספר חוקר את מקורות הרוע האנושי, מסיר את המסכות שכולנו כבני אדם עוטים על עצמנו וחושף את העובדה שזהות אישית (בעיקר במאה ה-20 באירופה) היא עניין של פוליטיקה.

וכמובן שפוקס יודע על מה הוא מדבר – בתור נער הוא היה עד לרדיפות של חבריו היהודים ולכן מכן היה עובד כפייה.

עובדי כפייה בתקופת הכיבוש הנאצי
עובדי כפייה בתקופת הכיבוש הנאצי

כמו בספריו האחרים, גם בספר זה פוקס מזדהה עם המיעוטים ומאזן בין שני כוחות מנוגדים: הכורח לגלות את האמת והצורך להסתיר אותה.

העובדה שעלילת הספר מתרחשת במשפחה צ'כית נורמטיבית, מאושרת, יציבה, אופטימית ותמימה מדגישה ביתר שאת את הסכנות והפורענויות שיבואו עליהם אחר כך.

בספר הזה כמו בשאר ספריו הוא מוכיח שלהוגנות, רצינות וכבוד אין מקום במשטר דיקטטורי ושמה שקורה מתחת לפני השטח חשוב לא פחות (אם לא יותר) מהתמונה הפסטורלית והאידילית החיצונית.

ובמילים אחרות – זו הונאה אחת גדולה שאותה ניתן לגלות רק בדיעבד למרות שהכתובת הייתה על הקיר.

עם זאת, הספר טוען שלכל אחד יש אחריות למתרחש ואף אחד אינו קורבן של הנסיבות – מה שאומר שכל אחד חייב להיות בראש ובראשונה ישר עם עצמו. מבחינתי זה המסר המרכזי של הספר, אבל אני מזמינה אתכם לקרוא כי אולי תגיעו למסקנה אחרת…

הקיר של ג'ון לנון בפראג – הרבה יותר מגרפיטי

כל אחד מאיתנו הוא יחיד ומיוחד וגם בפראג אתם לא חייבים להיות כמו כולם. אם כולם מבקרים בגשר קארל אתם יכולים להיות שונים ולבקר בקיר של ג'ון לנון – הקיר ששימש לביטוי רגשות הציבור באמצעות גרפיטי בתקופת השלטון הקומוניסטי.

קיר ג'ון לנון בפראג
קיר ג'ון לנון בפראג

אמנם מאז חלפו הרבה מים בוולטאבה, השלטון הקומוניסטי נעלם מצ'כיה בדרכי שלום ("מהפכת הקטיפה") ונאסר מאז לצייר או לכתוב על הקיר. עם זאת, עד היום המקום הוא דוגמה ומופת לרוח הצ'כית שחיפשה חופש גם בזמנים הכי חשוכים. לא פלא שהוא נחשב לקיר הגרפיטי הכי מפורסם בעולם.

הביקור בקיר ג'ון לנון מתאים בעיני לרומנטיים ולאמנותיים שביניכם. לכן, אני ממליצה לכלול אותו בטיול של יום שלם באי קאמפה שכולל אטרקציות נוספות, למשל מוזיאון קפקא והרחוב הכי צר בצ'כיה. כדאי שתגיעו למקום ביום חול כי בשבתות האי עמוס במקומיים וכידוע – אתם ממש לא כמו כולם.

לאמנותיים

אם אתם מתעניינים באמנות אני ממליצה להגיע לגני ולשטיין שנחשבים לריאה הירוקה העירונית, אבל לא רק. במקום יש גלריה לאמנות מודרנית , בריכות של מים, ארמון, מערה מלאכותית, שבילי הליכה בין פסלי התינוקות המפורסמים (הם נמצאים גם ע"ג מגדל הטלוויזיה בשכונת ז'יז'קוב) ושפע של טווסים שיגרמו לכם להרגיש באי טרופי ולא במרכז העיר.

אני חושבת שזו הזדמנות לעשות שופינג אמנותי במיוחד. למשל, ברחוב  U Lužického semináře יש שפע של חנויות עיצוב, וינטאז' ואומנויות מקומיות מסורתיות כמו ניפוח זכוכית וקרמיקה. החנות המומלצת בעיני היא Marionety שנמצאת בסטודיו במספר 5 ברחוב זה. כאן תוכלו לראות איך מכינים מריונטות וגם לרכוש כמה הביתה.

מריונטה - האמנות המסורתית של צ'כיה
מריונטה – האמנות המסורתית של צ'כיה

לרומנטיים

האי כולו מוקף בתעלות מים (יש סיכוי לא רע שתרגישו כאילו אתם בוונציה), בסמטאות צרות ובאווירה רומנטית שיש רק בפראג. ואגב, מדובר באי מלאכותי שנוצר במאה ה-12 באמצעות חפירת תעלה שנקראת "הזרם של השטן", אבל למה להרוס את הרומנטיקה עם כמה עובדות נכונות?

ואם אתם כבר כאן ובעניין של רומנטיקה – אל תוותרו על גשר המנעולים כדי לבטא את האהבה ביניכם. הפרקטיקה פשוטה – מצטיידים מראש במנעול, במפתח ובאמצעי כתיבה כלשהו,  כותבים את שמכם על המנעול, מחברים אותו לגשר ונועלים עם המפתח. אתם יכולים לזרוק את המפתח למימי הוולטאבה שזורמת למטה, אבל זה ממש לא חובה…

לא כמו כולם

גשר המנעולים הוא בעיני ההוכחה הטובה ביותר שהעיר פראג היא לא כמו כולם. בעוד שבגשרי מנעולים אחרים בעולם (למשל Ponte Milvio Bridge  ברומא, Mesarski most בליובליאנה וגשר Staalmeestersbrug באמסטרדם) בפראג דווקא מעודדים תליית מנעולים על הגשר.

אמנם מדי פעם משחררים את הלחץ שנוצר על הגשר באמצעות הורדת מנעולים כבדים, אבל מצד שני חיזקו את היסודות של הגשר כדי שהוא יוכל לעמוד בכובד של האהבה. אולי זה לא נשמע רומנטי במיוחד יחסית למנהג שהתחיל בתקופה המודרנית (ב-1998 ליתר דיוק), אבל בפראג כמו בפראג יש לזה סיבה.

בפראג מבינים שפרנסת העיר מושתתת על התיירות ועושים הכל למענה. למשל, זו אחת הערים היחידות בעולם שבה שימוש בדירות תיירות ( Airbnb ופלטפורמות דומות) הן חוקיות לחלוטין. אמרתי כבר שפראג היא לא כמו כולם?

מתכננים ביקור בגשר קארל בפראג? אפשר גם אחרת

בטח לא אחדש לכם דבר אם אומר שגשר קארל בפראג הוא הגשר המפורסם בעיר, כך שהוא עמוס לעייפה בכל שעות היום והלילה. יש כאלה שטוענים אפילו שהדרך הטובה ביותר ליהנות מהגשר היא להגיע אליו מוקדם, משהו כמו שש בבוקר.

גשר קארל - הגשר הכי צפוץ בעיר
גשר קארל – הגשר הכי צפוץ בעיר

לכן, אם אתם רוצים לבקר בעיר בצורה שאינה בנאלית ביחד עם כל העולם ואשתו (כ-10 מיליון איש מגיעים לפראג כל שנה ורובם מבקרים כמובן בגשר קארל) – כדאי שתמשיכו לקרוא ותגלו אופציה נוספת להנאה במידה ואתם חובבי גשרים.

גשר קארל לא לבד

אני ממליצה להחליף את גשר קארל בגשר מרשים לא פחות – גשר Troja שמספק למבקרים בו תחושה עתידנית אמיתית ואפשרות לאתגר. למשל, אם תעשו סלפי על רקע הגשר ותתנו לחברים בבית לנחש איפה אתם – רוב הסיכויים שאף אחד לא יגיד פראג….

בנוסף, במרחק כמה דקות הליכה מהגשר נמצאות אטרקציות תיירותיות פחות צפופות. למשל, גן החיות של פראג (שנחשב לאחד מגני החיות הטובים בעולם), הגן הבוטני של פראג וטירת טרויה מהמאה ה-17– המקום שבו נערך פסטיבל יין שנתי.

אני בטוחה שאתם תתאהבו במקום ותרצו לקנות דירה להשקעה בשכונה. כאן, בניגוד לדירות שנמצאות ליד גשר קארל המחירים סבירים ביותר וזה הזמן להכיר אותה לעומק.

כדאי להזדרז

השכונה שבה נמצא הגשר (הולושוביצה בפראג 7) משכה אליה בעבר בעיקר סטודנטים וצעירים הודות לאופציות הזולות של המגורים בה, כך שהיא נחשבה במשך שנים לאחות הענייה והקטנה של שכונת לטנה שנמצאת באותו רובע.

בשנים האחרונות גם כאן כמו בשאר פראג העניינים משתנים ולכן כדאי שתזדרזו. יש כאלו שטוענים שהשכונה מבטאת את השינוי הנדל"ני שעובר על פראג כולה, כך שיש הקוראים לה בחיבה "נוטינג היל של פראג".

נוטינג היל - ככה תראה הולושוביצה עוד כמה שנים
נוטינג היל – ככה תראה הולושוביצה עוד כמה שנים

משנת 2000 ואילך נפתחו בשכונה שפע של מקומות בילוי, הוקמו בה מיזמים אמנותיים, נערכים בה שווקים (שוק איכרים ושוק פשפשים) ויש בה מרכזי תעסוקה שיתופיים, כך שממוצע הגיל פה הוא הנמוך ביותר בכל פראג.

ורק כדי לסבר את האוזן – מאז 2015 מחירי הדירות פה עלו ב-35% כאשר בפראג כולה הם עלו ב-30% בלבד. גם מחירי השכירויות בהתאם – כאן הם עלו ב-26% בתקופה זו ואילו בפראג כולה בכמעט 23%.

מי מתגורר בשכונה?

עם זאת, השינויים במחירי הנדל"ן בשכונה אינם מהירים כמו בשכונות אחרות בפראג, מה שאומר שהיא ממשיכה להיות יעד השקעה איכותי הודות לעובדה אחת – מתגוררים בה אנשי מעמד הביניים ואנשי הצווארון הכחול.

בנוסף, זהו הרובע היחידי בפראג נכון להיום שבו ניתן לשכור אופניים חשמליים בחינם ומהירותם מוגבלת (30 קמ"ש מקסימום). בשכונה גם נמצא פארק עולם המים, כך שהיא מושכת אליה משפחות שמאמינות שזהו המקום הכי טוב לגידול ילדים בעיר.

לאחרונה נערכים בשכונה נעשים פרויקטים של התחדשות עירונית ומוקמים פרויקטים מודרניים- שני אלמנטים שמושכים לשכונה אוכלוסיות חזקות שמעלות את מחירי הנדל"ן.

הפרויקט שלכם בפראג 7

אני חושבת שהפרויקט הזה יעניין אתכם במיוחד: הפרויקט הרב תכליתי Wolf Prefa – Rivery a Port7 שיכלול משרדים, דירות, מסעדות ובתי מלון.

פרויקט זה שמוקם בימים אלו נמצא על גדת נהר הוולטאבה ומשקיף על גשר Troja, כך שאם אתם רוצים דירה להשקעה שמשקיפה על הגשר הכי מיוחד בפראג – זה הפרויקט שלכם.

 

המוזיאון הלאומי בפראג

המוזיאון הלאומי בפראג נחשב לאחת האטרקציות התיירותיות המרכזיות של העיר אם לא לעיקרית שבהן. המשמעות היא שבביקורכם במקום אתם תיהנו מהמיטב של אמנות צ'כיה, אבל מצד שני לא תהיו לבד כי בפראג מבקרים כ-10 מיליון איש בשנה.

הבניין הראשי של המוזיאון הלאומי בפראג
הבניין הראשי של המוזיאון הלאומי בפראג

אם אתם רוצים לדעת איך ליהנות מכל העולמות בלי לעמוד בתור ולבזבז הרבה זמן, אנרגיה ועצבים לשווא – אני מזמינה אתכם להמשיך לקרוא ולקבל תשובה מפתיעה. אבל קודם כל, קצת על המוזיאון הלאומי ולמה כדאי לבקר בו.

המוזיאון הלאומי

המוזיאון הלאומי שנוסד בשנת 1818 נועד להציג באופן מסודר אוספים טבעיים, מדעיים והיסטוריים הקשורים לצ'כיה. נכון להיום המוזיאון כולל כ-14 מיליון פריטים בתחומי ההיסטוריה, האמנות, המוזיקה ומדעי הטבע שנמצאים בעשרות מבנים – רובם נמצאים בפראג וחלקם ברחבי צ'כיה (פירוט בהמשך)

הבניין הראשי של המוזיאון הלאומי בכיכר וואצלב שופץ בשנים 2011-2019 ובסמוך אליו (בבניין ששימש כבורסה של פראג, אירח את ישיבות הפרלמנט הצ'כי ואת רדיו אירופה החופשית) הוקם בניין חדש שמחובר לבניין הישן במנהרה. תערוכות קבע יוצגו בבניין החדש בהדרגה החל מאביב 2020.

מלבד זאת המוזיאון הלאומי בפראג כולל בין השאר את המבנים הבאים:

  • Náprstek Museum – מוזיאון לאמנות אסיאתית, אפריקאית וילידית שנמצא בכיכר בית לחם
  • Bedřich Smetana Museum – מוזיאון שנמצא ליד גשר קארל ומוקדש ליצירתו ולחייו של סמטנה, המלחין הלאומי הצ'כי
  • Antonín Dvořák Museum – מוזיאון שמוקדש למלחין הצ'כי דבוז'ק
  • Lapidarium – מוזיאון שנמצא בשכונת הולושוביצה בפראג 7 ומציג כ-2000 פסלי אבן מהמאות 11-20
  • המונומנט הלאומי במרומי גבעת ויקטוס בשכונת ז'יז'קוב שכולל אולם טקסים, אולמות תצוגה ואת קבר החייל האלמוני
  • טירת Vrchotovy Janovice שנמצאת במרכז חבל בוהמיה.
טירת Vrchotovy Janovice
טירת Vrchotovy Janovice

המוזיאון כולל 5 מחלקות:

  • המחלקה לפרהיסטוריה שכוללת אוסף עשיר של חפצים ששימשו בחיי היומיום לפני אלפי שנים, בעיקר אומנויות ומלאכות יווניות ורומיות ואוספים בתחום הארכאולוגיה הקלאסית
  • המחלקה להיסטוריה צ'כית עתיקה שכוללת חפצים רבים העוקבים אחר התפתחותה של המדינה הצ'כית, החל מהתרבות הסלבונית של המאה העשירית ועד הרפובליקה העצמאית של צ'כוסלובקיה בשנת 1918: חפצים מקרמיקה, מתכת ואבן שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות וכן ציורים, פסלים וחפצי אמנות דקורטיביים שיוצרו לאורך השנים.
  • המחלקה לאתנוגרפיה שכוללת אוספים המציגים את ההיסטוריה והתרבות של תושבי צ'כיה, בעיקר חפצים שמראים את המעבר מחברה כפרית לחברה עירונית.
  • המחלקה לנומיסטיקה שכוללת כחצי מיליון פרטים שמציגים את המטבעות ששימשו בצ'כיה לאורך השנים.
  • המחלקה לתיאטרון שמציגה תערוכות נרחבות על תולדות התיאטרון בצ'כוסלובקיה מאמצע המאה ה1-9 ואילך, למשל עיצובים לתלבושות של אמנים צ'כיים בולטים, פרטים שונים מתיאטרון הבובות הצ'כי ועוד.

איך עוקפים את התור?

הדרך הטובה ביותר לעקוף את התור היא להזמין כאן כרטיסים מראש למוזיאון הלאומי, כך שלא משנה באיזה שעה תגיעו למוזיאון (שבפתוח כל יום מ-10:00- 18:00) אתם לא תאלצו לחכות.

ההזמנה נעשית באמצעות יישומון (אפליקציה סלולרית) דרך פייפאל או כרטיס אשראי בינ"ל (מסטרדקארד/ויזה), כך שעם ההגעה למוזיאון הלאומי תדרשו רק להציג את הכרטיסים שקיבלתם לטלפון באופן שבחרתם: מייל, סמס או באמצעות היישומון.

הכרטיסים ניתנים להחלפה באטרקציה אחרת ואפילו לביטול עד 24 שעות לפני מועד הביקור, כך שכל שנותר לכם לעשות הוא דבר אחד – להגיע לחזית הקתדרלה של ויטוס הקדוש (החצר ה-3 במתחם של מצודת פראג), למצוא את הנציג שמחזיק מטרייה פתוחה בצבעים כחול ולבן וזהו.

שימו לב – הנציג יחכה לכם 10 דקות בלבד והכרטיסים תקפים ליומיים בלבד (48 שעות) מרגע קבלתם. נכון שהתצוגות המעניינות באמת (בעיניי לפחות) יוצגו במקום רק החל מהאביב הקרוב, אבל אני חושבת שצריך להיות מוכנים לכך מראש ולא להשאיר מקום למקריות. וכמובן שרוב הסיכויים שיהיו עוד אנשים שיחשבו כמוני, אז כדאי להתכונן כבר עכשיו.

מצודת וישהארד בפראג בעבר, בהווה ובעתיד

מצודת וישהארד בפראג אולי מפורסמת פחות ממצודת פראג שנמצאת בצידו השני של נהר הולטאבה, אבל היא מעניינת ומרתקת לא פחות. אני מזמינה אתכם לצאת איתי למסע בחלק הלא מוכר של פראג. מבטיחה שלא תצטערו ויש סיכוי לא רע שאפילו גם תרוויחו. מסוקרנים? המשיכו לקרוא

מצודת וישהראד
מצודת וישהראד

בעבר

מאמינים שמצודת וישהראד נבנתה במהלך המאה ה-10 פשוט כי אין תיעוד היסטורי (לפחות לא ממקור מהימן) לפני זה. המשמעות היא שהמצודה הזו היא לא רק המצודה הראשונה שנבנתה בפראג, אלא מקום היישוב הראשון שהוקם בתחום שייקרא מאוחר יותר העיר פראג.

הייתי אומרת שיש בעובדה הזו כדי לתת למצודה זכות ראשונים, אבל פרנסי העיר פראג חשבו אחרת ממני. למעשה, המצודה והאזור שמסביבה סופחו לתחומי העיר פראג רק ב-1883 כחלק משכונת "פראג 2" – מה שמוכיח שתמיס (אלת הצדק ההיסטורי שידועה בקוצר הראייה שלה) הייתה עיוורת גם הפעם.

ורק לשם ההשוואה – מצודת פראג אמנם הוקמה במאה ה-9, אבל עד המאה ה-12 היא כללה רק 2 בזיליקות (בזיליקת ג'ורג' הקדוש ובזיליקת ויטוס הקדוש) ומנזר. עם זאת, גם לאחר שהוקמה מצודת פראג ויושבה ע"י שושלת פשמישל ששלטה בצ'כיה מאות שנים, מצודת וישהראד לא ירדה מגדולתה והמשיכה להוות מרכז חשוב.

רק במאה ה-14 כאשר קארל ה-4 (מלך בוהמיה ה-4 שהפך לקיסר של האימפריה הרומית הקדושה) עלה על כס השלטון והפך את מצודת פראג למה שהיא היום- מצודת וישהראד איבדה את חשיבותה.

בהווה

גם כיום יש מה לעשות במקום במיוחד אם אתם חובבי ציונות ואדריכלות. אמנם בתחומי המצודה נמצאת כנסייה בסגנון גותי שנבנתה במאה ה-19, אבל גולת הכותרת של הביקור במקום הוא בית הקברות בסגנון ארט-נובו שמאכלס צ'כים מפורסמים.

רוב השמות כמובן לא יגידו לכם דבר, אבל שם אחד בטח יצלצל מוכר – סמטנה, המלחין שכתב את היצירה "מולדובה" (סימפוניה אחת מתוך מחרוזת שנקראת "מולדתי") שעליה מבוססת המנגינה של ההמנון שלנו "התקווה".

בנוסף, העובדה שמצודת וישהראד נמצאת בתחומי רובע פראג 2 הופכת אותה להרבה יותר אטרקטיבית לביקור. הרובע כולו נחשב ליעד נדל"ני נחשק, כך שאני ממליצה לבקר במצודה במסגרת סיור לאיתור נכסים להשקעה בעיקר בשכונת וינוהראדי (vinohrady).

שכונת וינוהראדי בפראג 2
שכונת וינוהראדי בפראג 2

שכונה זו נמצאת במרחק הליכה ממרכז העיר והודות לעובדה שהיא כוללת רשת של רחובות קטנים – היא נחשבת למוקד חיי הלילה העירוניים ויש בה שפע של מועדונים, מסעדות, פאבים ועוד.

וכמו בשאר פראג – גם כאן הביקוש גובר על ההיצע כך שמחירי השכירות יחסית גבוהים, במיוחד בדירות שקרובות לתחנות מטרו. וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את עליית מחירי השכירות בפראג רבתי – כ-50% מאז 2014.

בעתיד

כמו בשאר תחומי החיים אין לדעת מה צופן העתיד ואתם יודעים למי ניתנה הנבואה. עם זאת, בתחום הנדל"ן המומחים מעריכים שמחירי הדירות בפראג רק ימשיכו ויעלו – מה שאומר שרכישת דירה בעיר באזורי הביקוש (ופראג 2 ביניהם) היא השקעה בטוחה לטווח ארוך.

המשמעות היא שאת מצודת וישהראד בפראג כנראה לא תצליחו לרכוש (פשוט כי יש נכסים שלא עומדים למכירה), אבל לגבי נכסים אחרים ברובע "פראג 2" זה בהחלט אפשרי.

Václavské náměstí בפראג – כיכר או שדרה?

אם וכאשר תגיעו לכיכר וואצלאב בפראג בטח תגלו דבר אחד – לא מדובר בכיכר עירונית כמו שאתם מכירים אלא באי תנועה גדול לאורך 750 מטר.

Václavské náměstí בפראג
Václavské náměstí בפראג

יש כאלו בכלל שטוענים שיש לקרוא למקום שדרת וואצלאב בפראג, אבל אתם כבר מכירים אותי – ברגע שיש אפשרות לבדוק, לחקור ולמצוא את האמת אני נכנסת לפעולה.

החלטתי להרים את הכפפה גם הפעם ולבדוק אחת ולתמיד אם מדובר בכיכר או בשדרה. אני מזמינה אתכם להמשיך לקרוא ולגלות את התשובה.

כיכר או לא?

כיכר מוגדרת כחלל או שטח עירוני פתוח שמשמש לפעילויות שונות כמו מפגש חברתי, לבילוי, לפעולות תרבותיות שונות ואפילו לפעילויות פוליטיות.

כיכר יכולה להימצא במרכז העיר ולמלא תפקיד משולש: חלק ממתחם מסחרי, נקודת מפגש בין רחובות שונות ונקודה ציבורית מרכזית בתחום הפיתוח והניהול העירוני.

עם זאת, כיכר יכולה להימצא גם בדרך ראשית כלשהי שמתפתחת במקביל לאזור המסחרי העירוני. כיכר מסוג זה כוללת מתקנים ציבוריים שונים שמשרתים את הקהל הרחב, למשל חנויות, בנקים, בתי קולנוע, אולמות תיאטרון ועוד.

ההבדל בין סוגי הכיכרות טמון גם בעובדה שהכיכר מהסוג הראשון נוצרת לרוב באופן טבעי, בעוד כיכר מהסוג השני נוצרת לרוב בצורה מלאכותית. למשל, כחלק מפיתוח עירוני של שכונה/רובע מסוים.

כיכר וואצלאב בפראג עונה על כל ההגדרות הנ"ל:

  • היא נחשבת למרכז התרבותי והעסקי של פראג ומסביבה יש מרכזי קניות רבים, למשל שוק Havelska, רחוב הקניות Ma prikope שנחשב ליקר ביותר בעיר, קניון Myslbek ועוד
  • היא מהווה מקום מפגש חברתי פופולרי בכל שעות היום והלילה,
  • היא נמצאת בצומת רחובות ראשית ומובילה לאתרים עירונים מרכזיים שונים, למשל ארמון קורנה, המוזיאון הלאומי הצ’כי ועוד
  • נערכים בה אירועים שונים (למשל מופעי רחוב, שווקים בחגים, ,מופע אורקולי ביום העצמאות וכו')
  • התקיימו בה פעילויות פוליטיות שונות, למשל הוכרז בה על סיומה של מלחמת העולם ה-2, הוכרזה בה עצמאות צ'כיה בתום "מהפכת הקטיפה" ועוד.

שוק חג המולד בכיכר וואצלאב בפראג

שוק חג המולד בכיכר וואצלאב בפראגהמשמעות היא שלמרות שכיכר וואצלאב נוצרה במקור כשוק סוסים – אפשר לקרוא בלב שקט לכיכר וואצלאב בפראג בשם "כיכר", במיוחד לאור העבודה שכיכר במקור היוותה מקום צר ומאורך ואילו רחוב (כשמשתמע משמו) היה מקום רחב.

אז אולי שדרה?

שדרה מוגדרת כדרך עירונית (בדרך כלל רחוב) שיש לה חשיבות סמלית או טקסית ושיש לה עיצוב עירוני ונופי מיוחד, כך שהיא נחשבת יוצאת דופן לעומת רחוב אחר בעיר.

אמנם במקור שדרה מתייחסת לרחוב/שביל עם שורות של עצים המוביל למקום עירוני משמעותי, אך כיום שדרה היא כל רחוב בעל חשיבות אורבנית או שמובילה למקום כזה.

שדרת וואצלאב בפראג עונה על כל הקריטריונים הנ"ל:

  • היא מהווה סמל עירוני בעצם היותה מחיצה בין העיר החדשה לעתיקה בפראג
  • יש לה עיצוב מיוחד מכיוון שהיא כוללת פסלים שונים ובראשם פסלו של וואצלאב ה-1 – דוכס בוהמיה שעל פי האגדה הפך את צ'כיה לאומה.

  • היא מובילה למקומות בעלי חשיבות עירונית ולאומית כמו ארמון קורנה, המוזיאון הלאומי הצ’כי ועוד
  • לשדרה יש משמעות סמלית לאומית מתוקף האירועים השונים שהתרחשו בה, למשל מצעד הראווה שביצעו בה הנאצים עם כיבוש צ'כיה, התאבדותו של יאן פאלאך כמחאה על הכיבוש הסובייטי ב-1968 ועוד.

אז כיכר או שדרה?

האמת היא שלא הגעתי למסקנה ודאית כי שתי התשובות נכונות, כך שאתם יכולים מבחינתי לקרוא למקום איך שאתם רוצים: כיכר וואצלאב בפראג או שדרת וואצלאב בפראג.

בעיני השם גם לא מאוד חשוב כי דבר אחד אפשר להגיד בוודאות – מדובר בכיכר הכי מרכזית בעיר מבחינה תרבותית, עסקית וחברתית כך שאסור לכם לוותר עליה