מקפקא לאוסלו במקום אחד- בית הכנסת ירושלים בפראג

בית כנסת היובל (צ'כית: Jubilejní synagoga), המכונה גם בית הכנסת הירושלמי (צ'כית: Jeruzalémská synagoga) נחשב לגדול מבין בתי הכנסת הצעירים בפראג, אבל הוא הרבה יותר מזה.

המשיכו לקרוא וגלו את כל הסודות שצפונים בבית הכנסת. אנחנו בטוחים שתהיו מופתעים לא פחות מאיתנו.

בית הכנסת הירושלמי בפראג
בית הכנסת הירושלמי בפראג

משלושה יוצא אחד

בית הכנסת נבנה בשנים 1905-6 בסגנון ייחודי שמשלב אדריכלות בסגנון ארט-נובו ועיצוב בסגנון מורי.

המקום בא להחליף  שלושה בתי כנסת: Cikánovu (בית הכנסת שבו חגג פרנץ קפקא את בר המצווה שלו) Velkodvorskou ו– Novou synagoguשנהרסו במהלך הפיתוח מחדש של הרובע היהודי בפראג.

בית הכנסת כולל מאפיינים מקוריים מבתי הכנסת שאותם החליף, למשל יש בו לוחות שהוצאו מבית הכנסת Cikánovu.

מקום אחד, שלושה שמות שונים

שם בית הכנסת ניתן לו כי בשנה שנחנך נחגג יובל הכסף לשלטונו של פרנץ ג'וזף, קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית.

עם זאת, החל משנת 1918 עם כינון הרפובליקה הצ'כוסלובקית ובגלל מיקומו ברחוב ירושלים, הוא ידוע בשמו הנוסף – בית הכנסת ירושלים או בית הכנסת הירושלמי.

יש כאלה שבכלל קוראים לו עד היום "בית הכנסת הגדול", כך שיש לשים לב לשמות השונים ולזכור שמדובר באותו מקום בדיוק.

 

בית הכנסת בעבר

בית הכנסת עוצב על ידי וילהלם שטיאסני, אדריכל וינאי שבנה בתי כנסת רבים ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית.

עם זאת, ההתנגדות היחידה והמפתיעה להקמת בית הכנסת הגיעה מהפוליטיקאי האנטישמי Václav Březnovský. הוא טען ששירת המתפללים מבית הכנסת תפריע לתפילה בבית הכנסת השכן…

מאז עברו הרבה מים בולטובה ובית הכנסת עלה ופרח עד מלחמת העולם השנייה. אז הוא סבל כמו אחיו לרובע היהודי בפראג.

עם זאת, הסבל היה יחסית מועט והודות לריחוק שלו משאר בתי הכנסת ברובע הוא שימש כמחסן. עם זאת, הריהוט של בית הכנסת הועבר לבית הכנסת הספרדי ואז כנראה נהרס.

בית הכנסת הספרדי בפראג
בית הכנסת הספרדי בפראג

בית הכנסת היום

כיום בית הכנסת מציג תערוכה על שיקום יהדות פראג לאחר השואה ועדיין מתפקד, אבל הוא נשאר ייחודי גם מהיבטים אחר.

למשל, זהו המקום היחיד בעולם שבו נשמרו ניגונים של המלחין הווינאי המפורסם סלומון זולצר. גם שיפוץ שנערך במקום ב-2003 שמר על הייחודיות שלו.  אז נמצאה בו מגילת קלף שתיארה את בניית בית הכנסת, כולל שמות החברות, בעלי המלאכה ואנשי המקצוע שעסקו בכך.

הפיגוע שלא היה

בית הכנסת עלה לכותרות ב-2006 כשהתגלה שהוא היה היעד של התקפת טרור. לפי העיתון  Mlada fronta Dnes שהוא הנפוץ בצ'כיה הכוונה הייתה לקחת מתפללים כבני ערובה, להעלות דרישות שלא ניתן לעמוד בהם ואז לפוצץ את הבניין על יושביו.

שר הפנים הצ'כי דאז איוון לנגר אמר כי המצב היה האיום "החמור ביותר אי פעם כלפי הקהילה היהודית בעיר".

לפי עיתון הארץ מתאריך 8.10.2006, שירותי הביטחון הצ'כיים בדקו קשר אפשרי הפיגוע שנמנע לבין מעצרו של אזרח פקיסטני באוסלו, אך לא פורסם שום מידע ולא ידוע אם בוצעו מעצרים כלשהם

לאכול בטיטאניק זו משימה בלתי אפשרית? לא במלון Grandhotel Evropa בפראג

בתור חובבת קולנוע גם אני רצתי לראות את הסרט טיטאניק שיצא לאקרנים ב-1997. הסרט אמנם מתרחש על סט ששחזר במדויק את האונייה שטבעה, אבל היה נדמה לי שהתפאורה של מסעדת האונייה מוכרת לי.

החלטתי לבדוק את העניין וגיליתי פרט מעניין: סצנות הארוחה בסרט טיטאניק קיבלו השראה מהמקום שבו צולם הסרט משימה בלתי אפשרית – מלון Grandhotel Evropa בפראג.

הסרט משימה בלתי אפשרית יצא לאקרנים שנה לפני הטיטניק וכמובן שגם אותו ראיתי, כך שהזיכרון שלי לא תעתע בי.

ההבדל היחידי בין הסרטים הוא שבניגוד לטיטאניק שרק קיבל השראה מהמלון, הסרט משימה בלתי אפשרית צולם בפועל כאן, במיקומים נוספים בעיר ובלונדון.

ארט-נובו במיטבו

ואפשר להבין לגמרי את המפיקים של שני הסרטים – מדובר באחד הבניינים המוכרים בפראג שזכה לפרסום בכל רחבי המדינה ובאירופה כולה.

ולא, זה לא רק בגלל מיקומו המרכזי בכיכר ואצלב. המלון נבנה בשנת 1872 בסגנון אדריכלי ניאו-רנסנסי, אבל משנת 1905 הוא שופץ ומאז נחשב למייצג נאמן של סגנון הארט-נובו הגאומטרי הצ'כי.

האלמנטים שמאפיינים סגנון זה יותר מכל במלון מופיעים בחזית שלו: מסגרת עם מוטיבים של צמחים ובעיקר – פסל מוזהב של מנורה בצורת כדור הארץ שמוחזק ע"י 3 נשים. וכמובן שנשים וצמחים נחשבים למוטיבים מרכזיים בסגנון אדריכלי זה.

חזית מלון Grandhotel Evropa בפראג
חזית מלון Grandhotel Evropa בפראג

המלון שיוצא מהכלל

אמנם סגנון הארנובו דוגל בפרקטיות על חשבון היופי, אבל במקרה זה מלון Grandhotel Evropa מוכיח שבכל כלל יש יוצאים מהכלל…

מסתבר שזו לא הפעם היחידה שמלון זה יצא מהכלל. הפעם הנוספת הייתה ב-1912. אז הסופר הידוע פרנץ קפקא הקריא כאן בפעם היחידה בחייו קטעים מיצירתו.

ואם אתם רוצים לבקר במלון צפו לאכזבה. המלון עובר בימים אלו שיפוצים שיוסיפו לו חדרים ויחדשו אותו באולם כנסים ל-210 אנשים, מסעדת בריאות ומסעדה פנורמית.

ומי יודע, אולי סרטי ההמשך למשימה בלתי אפשרית יצולם בעתיד שוב כאן ולא בנורבגיה?

על שם איזו רפובליקה נקראת כיכר הרפובליקה בפראג?

כמעט כל מי שהיה בפראג או מתכוון להגיע לשם יבקר כנראה בכיכר הרפובליקה, לא מעט בזכות העובדה שהא ביתו של קניון פלדיום שנחשב לפופולרי ולמפורסם בעיר.

קניון הפלדיום בכיכר הרפובליקה בפראג
קניון הפלדיום בכיכר הרפובליקה בפראג

כיכר אחת, שמות רבים

עם זאת, לא רבים יודעים על שם איזו רפובליקה נקראת כיכר הרפובליקה, בעיקר לאור העובדה שבמקום הייתה כיכר כבר מתקופת ימי הביניים שהחליפה שמות כמו גרביים. למשל:

  • עד שנת 1916 הכיכר נקראה כיכר Josefské ע"ש הכנסייה הסמוכה Josefa.
  • בשלוש השנים הבאות הכיכר נקראה בני שמות שונים: כיכר Kapucínské ע"ש מנזר Capuchin שנמצא בפינת רחוב Na Poříčí וכיכר Francis Joseph I.
  • בשנת 1919 עם ההכרזה על עצמאות צ'כוסלובקיה היא קיבלה את השם כיכר הרפובליקה.
  • בשנים 1940-1945 הכיכר נקראה Hybern Square

האמת שאפשר להבין את הבלבול כי מאז 1918 פראג הייתה תחת השלטון של 7 רפובליקות שונות:

  • 1918-1920 – הרפובליקה הצ'כו-סלובקית
  • 1920-1938 – הרפובליקה הצ'כוסלובקית
  • 1938-9 – הרפובליקה הצ'כו-סלובקית
  • 1945-1960 – הרפובליקה הצ'כוסלובקית
  • 1960-90 – הרפובליקה הסוציאליסטית הצ'כוסלובקית
  • אפריל 1990 –הרפובליקה הפדרלית של צ'כוסלובקיה
  • אפריל 1990 ועד ימינו – הרפובליקה הפדרלית של צ'כיה.

לפניכם הסבר קצר שיעזור לכם להבחין בין רפובליקה, פדרציה ורפובליקה פדרלית כדי שבפעם הבאה שתהיו בכיכר הרפובליקה בפראג תבינו דבר אחד – על שם איזו רפובליקה היא נקראת.

מה זה רפובליקה?

רפובליקה היא שיטת ממשל שבה השלטון נקבע ע"י האזרחים לתקופה קצובה לרוב באמצעות בחירות.

מקור המילה הוא בביטוי הלטיני  "res publica" שמשמעו "עניין הציבור", כך שרפובליקה היא בעצם הממשל שמאפשר שליטה במדינה מסוימת ע"י חלק גדול מהעם.

הבדל זה הסביר הפילוסוף קריסטול באופן הבא: דמוקרטיה מייצגת את רצון העם בעוד רפובליקה מייצגת את הקונצנזוס.

חשוב לזכור שלמרות שאופן בחירת השלטון נעשה לרוב באמצעות בחירות, רפובליקה אינה בהכרח דמוקרטיה וההפך הוא הנכון כי יש דמוקרטיות שאינן רפובליקה.

למשל, המשטר באנגליה מבוסס על דמוקרטיה, אבל השליט (מלך או מלכה) אינו נבחר באופן ציבורי וכהונתו אינה מוגבלת בזמן.

רפובליקה למעשה היא מערכת ערכים שמסדירה את היחסים בין האזרח לשלטון, כלומר קובעת מהם חובותיו וזכויותיו של כל צד.

מה זה פדרציה?

פדרציה היא שיטת ממשל שמאגדת חלקים שונים במדינה (למשל מחוזות בעלי אוטונומיה כלשהי) לכדי ישות פוליטי.

מצד אחד נשמרת האוטונומיה ומצד שני חלק מהסמכויות (לרוב סמכויות בעלי חשיבות לאומית כמו יחסי חוץ, בטחון וכלכלה) ניתנות לשלטון המרכזי.

המשמעות היא שכל מדינה שחברה בפדרציה יש רשויות שלטוניות וחוקים, אך בתחומים לאומיים שנמצאים בסמכות השלטון הפדרלי המרכזי הן מוגבלות. כלומר, הן לא יכולות לחוקק חוקים חדשים שסותרים חוקים קיימים או לשנות חוקים קיימים.

המשמעות היא שהבעיה המרכזית של שלטון מסוג זה הייתה ונשארה מידת העצמאות של המדינות, למשל האם כל מדינה יכולה לפרוש מהפדרציה ואם כן באיזה תנאים. ארצות הברית של אמריקה היא הדוגמה המובהקת ביותר של ממשל מסוג זה.

מפה של ארצות הברית מחולקת לפי המדינות השונות שמרכיבות את הפדרציה
מפה של ארצות הברית מחולקת לפי המדינות השונות שמרכיבות את הפדרציה

אז מה זה רפובליקה פדרלית?

רפובליקה פדרלית היא שילוב של רפובליקה ופדרציה, כלומר מדובר בשיטת ממשל שבה מדינות מסוימות מוותרות על עצמאותן וריבונותן לטובת שלטון משותף מרכזי.

לרוב ברפובליקה פדרלית השלטון המרכזי אחראי על התחום הצבאי (צבא משותף), החוקתי (החוקה משותפת וכל המדינות כפופות לה) והכלכלי, כך שלכל המדינות אחידות מבחינת מטבע, מכסים, ריבית וכו'.

עם זאת, לרוב למדינות השונות ניתן חופש פעולה בתחומים שונים כמו בריאות, חינוך, תשתיות ועוד ולכל מדינה עיר בירה משלה.

לכן, ברפובליקה פדרלית הפרלמנט מורכב משני בתים. הבית העליון מעניק ייצוג שווה לכל מדינה, אבל הבית התחתון מעניק ייצוג יחסי לפי גודל האוכלוסייה של המדינה הספציפית.

למשל, בצ'כיה הבית העליון נקרא סנאט והבית התחתון נקרא בית הנבחרים ומייצג 14 מחוזות. המשמעות היא אחת – חוקים חדשים צריכים לעבור את אישור שני הבתים כדי שלא להפלות את המדינות הקטנות.

להתחיל מחדש בבית העיריה של פראג (Obenci dum)

אם אתם מחפשים עוד רמז לדעת בת כמה אני זה קל – אני התאהבתי בשירNew Sensation  של להקת אינקסס מאלבומם  Kick שיצא לאור בשנת 1988.

גם כאן כמו במקרה של ארמון Lobkowicz זה קרה בגלל הלוקיישן. למרות או אולי בגלל שהשיר מדבר על חייהם של בליינים  המיקום היה מושלם – גג בית העירייה של פראג שמסמל התחלות חדשות.

הבניין נבנה על חורבותיה של חצר המלך שנמצאה בתחילת "הדרך המלכותית", הדרך שבה התחילו תהלוכות ההכתרה של מלכי צ'כיה לדורותיהם, אבל זה רק הקדימון להרבה מאוד התחלות חדשות שיצאו מכאן מבחינה אדריכלית, אמנותית והיסטורית.

הבניין שממנו מתחיל הכל

הבניין החדש הוקם ב-1912 בסגנון ארט-נובו שמשמעו בצרפתית – האמנות החדשה. זהו הסגנון האמנותי הראשון שניסה להתאים את הביטוי הוויזואלי לעולם המודרני, למשל הפך את האמנות לשימושית באמצעות פסלים ורהיטים.

ארט נובו במיטבו בבית העירייה בפראג
ארט נובו במיטבו בבית העירייה בפראג

הבניין גם כולל קבוצה של פסלים אלגוריים (בסגנון ארט-נובו כמובן) בנושא תחיית העם הצ'כי . ולא פחות חשוב – בבניין זה הוכרזה ב-1918 העצמאות הצ'כוסלובקית והתקיימה הישיבה הראשונה של הממשלה הקומוניסטית החדשה ב-1989.

לא בכדי הבניין נחשב לאחד המפורסמים בפראג שנבנה בסגנון הארט-נובו, אבל הכל התחיל תרתי משמע בבנייה שלו.

האדריכלים

הבניין היה אחד הבניינים הראשונים שעיצבו ביחד האדריכלים Osvald Polívka ו- Antonín Balšánek.

האגדה מספרת שהם שנאו אחד את השני, כנראה בגלל שהראשון משך לכיוון אדריכלות ניאו-בארוקית והשני לכיוון אדריכלות ארט-נובו.

התוצאה הייתה שאת הקשר ביניהם הם ניהולו בהתכתבות. אני חושבת שזה הבניין הראשון בעולם שהוקם בצורה הזאת, אבל אשמח אם תתקנו אותי.

האמנים

אחד האמנים שעבודותיו נמצאות במקום הוא Max Švabinský שנחשב לאמן הצ'כי הלאומי. גם הוא נחשב לפורץ דרך ולא רק מבחינה אמנותית,למרות שהוא היה מראשוני האמנים המודרניים בצ'כיה.

הסיבה שונה בתכלית – הוא אחד האמנים המודרניים היחידים שיצירותיהם התקבלו ע"י המשטר הקומוניסטי במדינה.

הבניין כולל גם עבודות (בסגנון ארט נובו, אלא מה?) של אלפונס מוכה, האיש שעיצב את הבולים והשטרות הראשונים של מדינת צ'כוסלובקיה עם הקמתה.

תקרת בית העירייה בפראג - יצירה של אלפונס מוכה
תקרת בית העירייה בפראג – יצירה של אלפונס מוכה

והקשר לכיכר ואצלב

אולי האמן הכי חשוב שיצירותיו נמצאות בבניין הוא Josef Václav Myslbek, האיש שיצר במשך 20 שנה את פסלו של ואצלב הקדוש בכיכר ואצלב.

הכיכר נחשבת לאחד מציוני הדרך הכי מוכרים בעיר ולסמל של צ'כיה כולה והודות לאירועים ההיסטוריים שהתרחשו בה.

למשל, מצעד ראווה עם כיבוש המדינה ע"י הנאצים, הכרזת סיומה של מלחמת העולם השנייה, התאבדותו של יאן פאלאך כמחאה על הכיבוש הסובייטי ב-1968 והכרזת עצמאות צ'כיה ב-1989. ולחשוב שהכל התחיל בבית העירייה…

תיאטרון האחוזות (Stavovske Divadlo) – המקום האידיאלי לפרמיירות

הרבה מכירים את תיאטרון האחוזות בפראג בתור מקום שמציג מופעי אופרה, בלט ומוזיקה כחלק ממתחם התיאטרון הלאומי הצ'כי.

חלק (בעיקר חובבי אדריכלות) מכירים את הבניין הניאו-קלאסי הודות להיותו אחד מהתיאטראות האירופיים הבודדים שהשתמרו במצבו (הכמעט) המקורי, אבל לא כולם יודעים שפה הוצגו פרמיירות היסטוריות.

תיאטרון האחוזות בפראג
תיאטרון האחוזות בפראג

הבית של מוצרט בפראג

כאן גם הוצגו לראשונה בבכורה עולמית יצירות של מוצרט: ב-1787 הוצגה כאן האופרה "דון גובאני" שנחשבת ליצירת האמנות היפה בעולם מאז ומתמיד (לפחות אם שואלים את הפילוסוף הדני קירקגור).

לציון המאורע מוצב מאז בכניסה לבניין פסלו של Il Commendatore, אחד מגיבורי היצירה. לא כולם אוהבים את הפסל, למשל עיתון הפראג פוסט טוען שמדובר באחד מעשרת הפסלים המוזרים בעיר

ב-1791 הועלתה כאן האופרה "חסדו של טיטו" לחגיגת הכתרתו של הקיסר ליאופולד ה-2, אחיה של מארי אנטואנט וגיסו של לואי ה-16.

תיאטרון האחוזות נחשב למעוז של מוצרט, כך שאם אתם חובבי המלחין אתם חייבים לבקר בו בעיקר מסיבה אחת – זהו התיאטרון היחיד שבו הופיע מוצרט שנותר על תלו.

התוכניה המקורית לפרמיירה של האופרה "חסדו של טיטוס"
התוכניה המקורית לפרמיירה של האופרה "חסדו של טיטוס"

אין נביא בעירו

יש החושבים שתיאטרון האחוזות הוא שגרם למוצרט לאהוב את פראג ולהקדיש לה סימפוניה  (הסימפוניה ה-38 שנקראת ע"י רבים "הסימפוניה הפראגית"), אבל אתם חייבים להיות כאן כדי להיווכח בזה בעצמכם.

ומי יודע, אולי בסוף הביקור גם אתם תגידו כמוהו – "Meine Prager verstehen mich" ובעברית : "תושבי פראג הם אלו שמיטבים להבין אותי". בהתחשב בעובדה שבאותה תקופה סר חינו בוינה מולדתו אפשר בהחלט לקבוע שגם כאן "אין נביא בעירו"

לא בכדי כאן צולמו סצנות ההופעות של המלחין לסרט "אמדאוס". שאר הסצנות אגב צולמו במצודת פראג.

לא רק מוצרט

עם זאת, מוצרט אולי היה המפורסם מכולם אבל ממש לא היה היחידי שהעלה כאן פרמיירות. ב-1816 הוצגה כאן לראשונה האופרה פאוסט , אחת האופרות החשובות בתולדות האופרה בשפה הגרמנית.

המנצח היה קרל מריה פון ובר, בן דודה של קונסטנצה, אשתו של מוצרט. כנראה שהאהבה למקום עברה במשפחה.

אבל עם כל הכבוד לאהבה (ויש הרבה כבוד) הפרמיירה הכי חשובה מבחינת הצ'כים הייתה  ב-1834. אז הושר כאן לראשונה השיר "איפה ביתי?" (Kde domov můj), השיר שהפך לימים להמנון הצ'כי לאחר התפרקות צ'כוסלובקיה.

 

הקשר הישראלי של כיכר לורטה בפראג

כל מי שמגיע לפראג ומתעניין באדריכלות מתקופת הבארוק ודאי ימצא את עצמו בכיכר לורטה, בעיקר הודות לארמון צ'רנין שמעוצב בסגנון זה ומשמש כיום כמקום מושבו של משרד החוץ הצ'כי.

כיכר לורטה בפראג
כיכר לורטה בפראג

אלמנט נוסף מתקופת הבארוק בכיכר הוא מקדש לורטה מהמאה ה-17 שכולל חזית עם פסלים, חצר פנימית עם קשתות, מגדל עם 27 פעמונים שפועלים אחת לשעה, ציורי קיר, חדר אוצר עם תכשיטים, יהלומים (כולל כלי ללחם הקודש שמשובץ בכ-6000 יהלומים) ואבני חן שונים.

עם זאת, לא רבים יודעים את הקשר הישראלי של הכיכר בכלל והארמון והמקדש בפרט. זה הזמן לתקן את המעוות כדי שגם בפראג הרחוקה תרגישו לגמרי בבית. המשיכו לקרוא וגלו שיחסי הגומלין בין ישראל וצ'כיה הם הרבה יותר ממה שחושבים

ארמון צ'רנין – הקשר הראשון

נתחיל מהארמון עצמו שנחשב לגדול ביותר בפראג. למרות שמו הוא לא נקרא לכבודו של השחמטאי היהודי צ'רנין (לא חשבתם שזה יהיה עד כדי קל, נכון?), אלא על שם האדם שבנה אותו במאה ה-17– הרוזן צ'רנין.

בארמון זה מצא את מותו (כיום מאמינים שהוא לא התאבד אלא הושלך מהחלון כמיטב המסורת של מצודת פראג) ב- 1948 יאן מסריק, בנו של טומאש מסריק, מייסד צ'כוסלובקיה והאיש הכמעט יחידי שיצא כנגד עלילות דם אנטישמיות במדינה.

על שמו של האב נקראים מקומות רבים בארץ, למשל קיבוץ כפר מסריק שהוקם ע"י עולים מצ'כוסלובקיה, כיכר מסריק בת"א ובחיפה, רחובות בבת-ים, ירושלים, נתניה, פ"ת ואפילו יער עם מתחם הנצחה ליד קיבוץ שריד.

מקדש לורטה – הקשר השני

במקדש לורטה שצורתו כצורת שמש נמצא מבנה בשם סנטה קאסה ובתרגום לעברית – "הבית הקדוש". מבנה זה הוא העתק של "בית מריה הקדושה" מהכפר לורטו באיטליה (מכאן שמה של הכיכר).

הסנטה קאסה בלב מקדש לורטה
הסנטה קאסה בלב מקדש לורטה

אמנם נבנו העתקים רבים (יש המעריכים את מספרם בכ-500) של "בית מריה הקדושה" במהלך המאה ה-17 בבוהמיה, אבל ההעתק בכיכר לורטה שבפראג נחשב למפואר מכולם.

הנוצרים מאמינים שמלאכים נשאו את הבית כמו שהוא מנצרת לאיטליה, כך שלא פלא שעד היום "בית מריה הקדושה" והעתקיו הרבים (כולל סנטה קאסה בכיכר לורטה בפראג) הם מוקד עלייה לרגל. זו הסיבה גם שיש ברית ערים תאומות בין הכפר לורטו באיטליה ובין העיר נצרת

אבל המציאות כמובן שונה והרבה יותר ארצית. בסוף המאה ה-13 משפחת אנג'לי מאיטליה קנתה את הבית בנצרת שבו התבשרה מריה על הריונה. המשפחה העבירה את הבית כמו שהוא (רק בחלקים כמובן) לכפר לורטו.

האגדה על המלאכים היא כנראה תרגום של שם המשפחה אנג'לי (אנג'ל בלטינית זה מלאך), אבל אנחנו אומרים – אם כבר יש קשר ישראלי אמיץ, למה להרוס אותו עם כמה עובדות נכונות?

ארמון Lobkowicz בפראג ואני

אולי זה יגרום לכם להבין בת כמה אני, אבל אחת הפעמים הראשונות ששמעתי את השם פראג הייתה ב-1989. ראיתי בטלוויזיה אלפי מזרח-גרמנים משאירים את מכוניותיהם ליד שגרירות מערב גרמניה בפראג ונעלמים בתוכה.

לא כל כך הבנתי למה, כי כמה חודשים אחר כך נפלה חומת ברלין ואיתה מסך הברזל – מה שהפך את ההתגנבות לשגרירות בצ'כיה למיותרת.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי אני התאהבתי בארמון שאכלס את השגרירות. חקרתי ומצאתי שמדובר בארמון Lobkowicz.

מצא את ההבדלים

בהתחלה קצת התבלבלתי בין ארמון Lobkowicz ובין ארמון לובקוביץ שנמצא במצודת פראג, אבל עם הזמן גיליתי את ההבדלים.

למרות ששניהם היו שייכים לאותה משפחה הארמון "שלי" נבנה בסגנון הבארוק בשנת 1702,  כך שהוא צעיר מארמון לובוקוביץ בטירת פראג בכמעט 100 שנה.

ארמון Lobkowicz בפראג
ארמון Lobkowicz בפראג

הבדל נוסף ביניהם הוא השימוש – הארמון שלי נמכר למדינת צ'כוסלובקיה בשנת 1927 ושימש כשגרירות סין בפראג. החל מ-1974 הארמון משמש כשגרירות גרמניה, תחילה שגרירות מערב גרמניה והחל מאיחוד גרמניה מחדש כשגרירות גרמניה.

הסיבה לכך היא כנראה שהוא בניגוד לאחיו במצודה הוכר כאנדרטה תרבותית צ'כית, אבל יכול להיות שזה בגלל שהוא המקום שבו הופיעו בצ'כיה גדולי המלחינים הגרמנים (ובר, בטהובן ואחרים).

הארמון שהפיל את מסך הברזל

דבר נוסף שאני יודעת היום שאלפי הפליטים בשגרירות שוכנו בחצר הבניין באוהלים עד 30.9.1989, אז הודיע שר החוץ של מערב גרמניה שהם מורשים להגיע דרך מזרח גרמניה לארצו.

במזרח גרמניה טענו שמדובר ביסודות חתרניים ואנטי-סוציאליים, כך שממילא אין להם צורך באותם אנשים. במילים אחרות – ההתבצרות בשגרירות היא זו שאחראית במידה מסוימת להפלת מסך הברזל.

כל אירועי אותה תקופה רשומים בשלט שנמצא בכניסה לבניין בכתובת Vlašská 347/19 במאלה סטרנה, כך שאם אתם פה אני ממליצה לעצור ולקרוא. אמנם הכיתוב הוא בצ'כית ובגרמנית בלבד, אבל אני מאמינה שהצ'כים ישמחו לעזור.

ואם אתם כבר כאן אל תפספסו אטרקציות נוספות ברובע, למשל האי קאמפה, גשר קארל שמחבר בין הרובע לעיר העתיקה, הקיר של ג'ון לנון ועוד. אני חושבת שאתם תלמדו כאן היסטוריה הרבה יותר טוב מאשר בבית ספר, אבל אם לא תנסו איך תדעו?

מסלול במצודת פראג לחובבי גינון

אם גם אתם רוצים לבקר במצודת פראג, אבל לא רוצים להיות כמו כולם זה אפשרי. הודות לגודל הענקי של המקום ניתן לבקר בה באינסוף וריאציות בהתאם להעדפות האישיות שלכם. לפניכם מסלול ב-5 שלבים לחובבי הגינון שביניכם.

תחנה ראשונה – מצודת פראג

כמו כל ביקור במצודת פראג, גם הביקור שלנו מתחיל ברחבה הראשונה אבל בניגוד למקובל (כבר אמרנו שאתם לא כמו כולם, נכון?), לא נתעכב על טקס חילופי המשמר אלא נמשיך לרחבה השנייה.

תחנה שנייה – קאפלת הצלב הקדוש

אין לכם סיכוי לפספס אותה כי קאפלת הצלב הקדוש (כיום משמשת כקופה לקניית כרטיסים לביקור במצודה) מתנשאת מעליה. אפשר כמובן להתעכב על עיטורי הפרסקו מתקופת הבארוק, אבל אנחנו ממליצים להמשיך צפונה לכיוון גלריית רודולף.

תחנה שלישית – גלריית רודולף

כאן שכנו בעבר האורווה המלכותית, אבל כיום המקום מציג עתיקות וחפצי אמנות שונים מרחבי אירופה (צ'כיה, סלובקיה, גרמניה) והעולם. גם כאן אתם מחליטים אם להישאר או לא, אבל הטוב עוד לפנינו.

תחנה רביעית וראשית – הגן המלכותי

צפונית לגלריה נמצא הגן המלכותי (בצ'כית: Královská zahrada שמשמעו גן קרל) שלשמו נתכנסנו. מדובר בגן בסגנון רנסנס איטלקי שהוקם ב-1534 ע"י  הקיסר פרדיננד הראשון, כנראה מתוך הבנה שהכרם שהיה במקום בימי הביניים הוא הוכחה לפוריות האדמה המקומית.

הגן הוקם במקביל לארמון הקיץ של המלכה אן (שהושלם בשנת 1560), אולם משחקי הכדור וחצר האריות (גן חיות שבאמת היו בו אריות) וכיום נחשב לאחד המקומות השקטים במרכז פראג.

יש הטוענים שהסיבה לכך היא הפרחים הנדירים מבחינה בוטנית, יש הטוענים שהסיבה היא הצמחים האקזוטיים שהובאו אליו מארצות רחוקות, יש כאלה שמאמינים שהסיבה היא הצבעונים והעצים העתיקים בני מאות השנים, יש כאלה שבכלל בעד פסל הרקולס שנלחם בדרקון של ברנדל מ-1670, אבל דבר אחד בטוח – אם אתם חובבי גינון אתם חייבים להגיע לכאן.

כיום הגן כולל אלמנטים מקוריים, אבל גם אלמנטים מאוחרים יותר מתקופת הבארוק כמו ערוגות פרחים -מה שאומר שהוא אפילו עוד יותר משובח ממה שהיה עם הקמתו במאה ה-16. גם חצר האריות הפכה למסעדה, כך שאתם יכולים לבקר פה בלי חשש לחייכם.

תחנה אחרונה – פארק לטנה

מכאן מומלץ להמשיך באמצעות גשר תלוי לפארק לטנה – אחד המקומות הטובים לצפייה בשלכת המקומית שכולל שבילים להליכה, החלקה על גלגיליות ורכיבה על אופניים ובעיקר הרבה ירוק. שימו לב – הגן המלכותי פתוח בקיץ בלבד בשעות 10:00-18:00

כשמשפחת המלוכה משחקת באולינג הקארמה נוקמת

מסתבר להיות מלך זה לא תמיד קל במיוחד בפראג. אמנם מזג האוויר בבירה הצ'כית נחשב טוב יחסית לאירופה (למשל בהשוואה למדינות נורדיות כמו נורבגיה), אבל עדיין מה עושה המלך כשיורד גשם?

כשהמלך לא רוצה להירטב

בדיוק בשביל זה בנו בפראג את אולם המשחקים או בשמו הנוסף – בית משחקי הכדור (Míčovna).

בית משחקי הכדור בפראג
בית משחקי הכדור בפראג

המקום אמנם נמצא בגן המלכותי (יש הקוראים לו גן קרל – (Kralovska Zahrada של ארמון הקיץ (Kralovsky Letohradek), אבל בפראג כמו בפראג גם בקיץ יורד גשם כך שנדרש מקום מקורה.

המקום שאורכו 80 מ"ר שימש למשחקי כדורת ולשעשועי ספורט נוספים של המלך, משפחתו ושאר אלו שהמלך רצה ביקרם. וכיאה למלך למרות שמדובר רק באולם ספורט המקום נבנה כמו מינימום ארמון. למשל:

  • גרם מדרגות לולייני עם צריח בחזית המזרחית
  • קשתות שמעליהן פסלים של שבע האומנויות הליברליות
  • וגולת הכותרת – עיטורי סגרפיטו (ציורי קיר בסגנון הרנסנס) בקיר הצפוני שפונה לגן.

אולם משחקי הכדור נמצא כ-250 מארמון הקיץ (שידוע גם בשמו הנוסף ארמון בלוודר-  (Belveder.

הארמון נבנה בסגנון רנסנס (יש כאלה אפילו שטוענים שהוא המבנה הרנסנסי היפה ביותר מחוץ לאיטליה) כמתנת חתונה של פרדיננד הראשון לאשתו אנה. לצערה היא נפטרה במהלך לידה (של ילד מספר 15, אבל מי סופר?).

שופוני פראג סטייל

האמת היא שהמלכה לא הייתה היחידה שלא נהנתה מהמקום מסיבה אחת – הארמון נועד בעיקר להיראות מבחוץ.

בעיקר הגנים, המזרקה בחזית שזכתה לשם "המזרקה המזמרת" (הודות לצליל שמשמיעים המים על הקרקעית מהברונזה) ופסלי אבן של אריות ושל היום והלילה בגן שפיסל Matthias Bernard Braun. בעברית קוראים לזה לנקר עיניים…

כנראה זאת הסיבה שהבניין שנבנה תוך שנה בלבד (1568-9) לא עמד בשיני הזמן. למשל, בשנת 1617 התמוטטה הקורה, הוא נשרף בשנת 1757 ולמרות ששופץ ב-1918 נשרף שוב בשנת 1945 הודות לפגז ארטילרי.

גם פסלי האריות ופסל "היום" לא שרדו את המצור הפרוסי על העיר בשנת 1757, כך שמה שנשאר הוא פסל ה"לילה" בלבד.

פסל הלילה בחזית אולם משחקי הכדור בפראג
פסל הלילה בחזית אולם משחקי הכדור בפראג

צחוק הגורל? כנראה שהוא ממשיך לצחוק. למשל, ב-1952 המקום שוחזר והסגרפיטו שופצו, אבל באחת הקשתות של המקום הוסיפו את הסמל הקומוניסטי של המגל והפטיש.

וכמובן שכמו בכל בניין שמכבד את עצמו בפראג, גם מכאן יש תצפית נפלאה על קתדרלת ויטוס הקדוש. לא בכדי הבניין נכלל ברשימת האנדרטות התרבותיות של פראג כבר בשנת 1962.

כיום כמובן אין מלך בפראג כך שהבניין משמש את הציבור הרחב לתערוכות ולכנסים. מבחינתכם זה דווקא טוב. כי בינינו – מתי בפעם האחרונה הרגשתם כמו מלכים?

כל תהפוכות הזמן בקתדרלה אחת

קתדרלת טין (השם המקוצר של גבירתנו מלפני הטין) בכיכר העיר העתיקה משקפת את התהפוכות שעברו על פראג בפרט וצ'כיה בכלל.

קתדרלת טין בכיכר העיר העתיקה בפראג
קתדרלת טין בכיכר העיר העתיקה בפראג

למשל, היא נבנתה במאה ה-11 בסגנון רומנסקי כדי לשרת את הסוחרים הזרים שהגיעו לאזור, אבל ב-1256 הוחלפה בכנסייה בסגנון אדריכלי גותי.

עד היום הקתדרלה נחשבת לאחד מהמבנים שמסמלים את הסגנון הגותי מבחינה אדריכלית, כאשר דוגמה לכך ניתן לראות בכניסה הדרומית שכוללת תבליט שמתאר את צליבת ישו.

עם זאת, הכנסייה הנוכחית נבנתה רק במאה ה-14 והושפעה בין השאר מעבודתו של פיטר פארלר (ההוא מקתדרלת ויטוס הקדוש).

הקתדרלה שעוצבה באש

במאה ה-15 הקתדרלה עברה יחד עם כל פראג לשליטת ההוסיטים (תנועה דתית צ'כית שהתבססה על משנתו של יאן הוס שהועלה על המוקד) ושימשה כמקום מושבו של הארכיבישוף העירוני, למרות שהבנייה של הגג ו-18 הצריחים לא הושלמה.

עם השלמת הגג הוצב בו גביע ענק ששימש כסמלם של ההוסיטים, כך שהיא שימשה כאחד מבסיסי הפעולה של הרפורמיסטים באמונה הנוצרית וכמעוז ההוסיטים בעיר.

לאחר שאלו הפסידו בקרב על ההר הלבן (אחד הקרבות המוקדמים במלחמת 30 השנים) הקתדרלה עברה לידיים קתוליות. המשמעות היא שהגביע הומס ושימש לצורך בניית השרביט בפסל המוזהב של מריה הקדושה.

ב-1679 הקתדרלה נפגעה מברק שגרם לשריפת הקמרונות הייחודיים שלה, מה שהביא להחלפתם בקמרונות בסגנון אדריכלות הבארוק. הכנסייה לא הפסיקה למשוך אש (תרתי משמע) ובמלחמת העולם השנייה היא הופצצה כמו מקומות אחרים בעיר.

העובדה שבמקום עיטורים, פסלים, מזבחים, מעברים תת-קרקעיים, בימת מטיף מיוחדת במינה מהמאה ה-15 ועוד אלמנטים הופכים אותה לאתר חובה לחובבי אדריכלות, הן ביום והן בלילה כאשר היא מוארת בזרקורים ובאורות שמופנים אליה מכיוונים שונים.

קתדרלת טין בלילה
קתדרלת טין בלילה

יורדת מגדולתה אבל שומרת על מעמדה

עם זאת (ואולי בגלל זה) הקתדרלה חדלה לשמש כמשכן הבישוף עם בנייתה של קתדרלת ויטוס הקדוש. למרות זאת הכנסייה בהחלט שמרה על מעמדה.

למשל, העבודה שנמצא בה העוגב העתיק ביותר בפראג (שנחשב לאחד מהמייצגים הטובים שיותר של עוגבים אירופאים מהמאה ה-17) הופכת אותה למוקד עלייה לרגל של מוזיקאים. האגדה מספרת שאפילו מוצרט ניגן בו לפעמים.

וכמו בכל בניין עתיק גם לקתדרלת טין נקשרו סיפורים שלא ברור הקשר שלהם למציאות. למשל, יש כאלו שטוענים שהצריחים המפורסמים של הכנסייה (במיוחד השניים שמתנשאים לגובה 80 מטר וששולטים על קו הרקיע העירוני) שימשו השראה לסמל המפורסם של חברת דיסני.

לעומתם יש כאלו שמאמינים שבמקום מוחבאים אוצרות, שמתהלכות בה רוחות רפאים ושהאסטרונום הנודע ברהה נקבר בה עם אפו התותב המוזהב.

עם זאת, דבר אחד בטוח – המגדלים של הקתדרלה הם המקום הכי טוב לתצפת על כיכר העיר העתיקה של פראג. כי עם כל הכבוד לתהפוכות הזמן (ויש כבוד…) היופי של פראג אף פעם לא משתנה.