מסלול במצודת פראג לחובבי גינון

אם גם אתם רוצים לבקר במצודת פראג, אבל לא רוצים להיות כמו כולם זה אפשרי. הודות לגודל הענקי של המקום ניתן לבקר בה באינסוף וריאציות בהתאם להעדפות האישיות שלכם. לפניכם מסלול ב-5 שלבים לחובבי הגינון שביניכם.

תחנה ראשונה – מצודת פראג

כמו כל ביקור במצודת פראג, גם הביקור שלנו מתחיל ברחבה הראשונה אבל בניגוד למקובל (כבר אמרנו שאתם לא כמו כולם, נכון?), לא נתעכב על טקס חילופי המשמר אלא נמשיך לרחבה השנייה.

תחנה שנייה – קאפלת הצלב הקדוש

אין לכם סיכוי לפספס אותה כי קאפלת הצלב הקדוש (כיום משמשת כקופה לקניית כרטיסים לביקור במצודה) מתנשאת מעליה. אפשר כמובן להתעכב על עיטורי הפרסקו מתקופת הבארוק, אבל אנחנו ממליצים להמשיך צפונה לכיוון גלריית רודולף.

תחנה שלישית – גלריית רודולף

כאן שכנו בעבר האורווה המלכותית, אבל כיום המקום מציג עתיקות וחפצי אמנות שונים מרחבי אירופה (צ'כיה, סלובקיה, גרמניה) והעולם. גם כאן אתם מחליטים אם להישאר או לא, אבל הטוב עוד לפנינו.

תחנה רביעית וראשית – הגן המלכותי

צפונית לגלריה נמצא הגן המלכותי (בצ'כית: Královská zahrada שמשמעו גן קרל) שלשמו נתכנסנו. מדובר בגן בסגנון רנסנס איטלקי שהוקם ב-1534 ע"י  הקיסר פרדיננד הראשון, כנראה מתוך הבנה שהכרם שהיה במקום בימי הביניים הוא הוכחה לפוריות האדמה המקומית.

הגן הוקם במקביל לארמון הקיץ של המלכה אן (שהושלם בשנת 1560), אולם משחקי הכדור וחצר האריות (גן חיות שבאמת היו בו אריות) וכיום נחשב לאחד המקומות השקטים במרכז פראג.

יש הטוענים שהסיבה לכך היא הפרחים הנדירים מבחינה בוטנית, יש הטוענים שהסיבה היא הצמחים האקזוטיים שהובאו אליו מארצות רחוקות, יש כאלה שמאמינים שהסיבה היא הצבעונים והעצים העתיקים בני מאות השנים, יש כאלה שבכלל בעד פסל הרקולס שנלחם בדרקון של ברנדל מ-1670, אבל דבר אחד בטוח – אם אתם חובבי גינון אתם חייבים להגיע לכאן.

כיום הגן כולל אלמנטים מקוריים, אבל גם אלמנטים מאוחרים יותר מתקופת הבארוק כמו ערוגות פרחים -מה שאומר שהוא אפילו עוד יותר משובח ממה שהיה עם הקמתו במאה ה-16. גם חצר האריות הפכה למסעדה, כך שאתם יכולים לבקר פה בלי חשש לחייכם.

תחנה אחרונה – פארק לטנה

מכאן מומלץ להמשיך באמצעות גשר תלוי לפארק לטנה – אחד המקומות הטובים לצפייה בשלכת המקומית שכולל שבילים להליכה, החלקה על גלגיליות ורכיבה על אופניים ובעיקר הרבה ירוק. שימו לב – הגן המלכותי פתוח בקיץ בלבד בשעות 10:00-18:00

כשמשפחת המלוכה משחקת באולינג הקארמה נוקמת

מסתבר להיות מלך זה לא תמיד קל במיוחד בפראג. אמנם מזג האוויר בבירה הצ'כית נחשב טוב יחסית לאירופה (למשל בהשוואה למדינות נורדיות כמו נורבגיה), אבל עדיין מה עושה המלך כשיורד גשם?

כשהמלך לא רוצה להירטב

בדיוק בשביל זה בנו בפראג את אולם המשחקים או בשמו הנוסף – בית משחקי הכדור (Míčovna).

בית משחקי הכדור בפראג
בית משחקי הכדור בפראג

המקום אמנם נמצא בגן המלכותי (יש הקוראים לו גן קרל – (Kralovska Zahrada של ארמון הקיץ (Kralovsky Letohradek), אבל בפראג כמו בפראג גם בקיץ יורד גשם כך שנדרש מקום מקורה.

המקום שאורכו 80 מ"ר שימש למשחקי כדורת ולשעשועי ספורט נוספים של המלך, משפחתו ושאר אלו שהמלך רצה ביקרם. וכיאה למלך למרות שמדובר רק באולם ספורט המקום נבנה כמו מינימום ארמון. למשל:

  • גרם מדרגות לולייני עם צריח בחזית המזרחית
  • קשתות שמעליהן פסלים של שבע האומנויות הליברליות
  • וגולת הכותרת – עיטורי סגרפיטו (ציורי קיר בסגנון הרנסנס) בקיר הצפוני שפונה לגן.

אולם משחקי הכדור נמצא כ-250 מארמון הקיץ (שידוע גם בשמו הנוסף ארמון בלוודר-  (Belveder.

הארמון נבנה בסגנון רנסנס (יש כאלה אפילו שטוענים שהוא המבנה הרנסנסי היפה ביותר מחוץ לאיטליה) כמתנת חתונה של פרדיננד הראשון לאשתו אנה. לצערה היא נפטרה במהלך לידה (של ילד מספר 15, אבל מי סופר?).

שופוני פראג סטייל

האמת היא שהמלכה לא הייתה היחידה שלא נהנתה מהמקום מסיבה אחת – הארמון נועד בעיקר להיראות מבחוץ.

בעיקר הגנים, המזרקה בחזית שזכתה לשם "המזרקה המזמרת" (הודות לצליל שמשמיעים המים על הקרקעית מהברונזה) ופסלי אבן של אריות ושל היום והלילה בגן שפיסל Matthias Bernard Braun. בעברית קוראים לזה לנקר עיניים…

כנראה זאת הסיבה שהבניין שנבנה תוך שנה בלבד (1568-9) לא עמד בשיני הזמן. למשל, בשנת 1617 התמוטטה הקורה, הוא נשרף בשנת 1757 ולמרות ששופץ ב-1918 נשרף שוב בשנת 1945 הודות לפגז ארטילרי.

גם פסלי האריות ופסל "היום" לא שרדו את המצור הפרוסי על העיר בשנת 1757, כך שמה שנשאר הוא פסל ה"לילה" בלבד.

פסל הלילה בחזית אולם משחקי הכדור בפראג
פסל הלילה בחזית אולם משחקי הכדור בפראג

צחוק הגורל? כנראה שהוא ממשיך לצחוק. למשל, ב-1952 המקום שוחזר והסגרפיטו שופצו, אבל באחת הקשתות של המקום הוסיפו את הסמל הקומוניסטי של המגל והפטיש.

וכמובן שכמו בכל בניין שמכבד את עצמו בפראג, גם מכאן יש תצפית נפלאה על קתדרלת ויטוס הקדוש. לא בכדי הבניין נכלל ברשימת האנדרטות התרבותיות של פראג כבר בשנת 1962.

כיום כמובן אין מלך בפראג כך שהבניין משמש את הציבור הרחב לתערוכות ולכנסים. מבחינתכם זה דווקא טוב. כי בינינו – מתי בפעם האחרונה הרגשתם כמו מלכים?

כל תהפוכות הזמן בקתדרלה אחת

קתדרלת טין (השם המקוצר של גבירתנו מלפני הטין) בכיכר העיר העתיקה משקפת את התהפוכות שעברו על פראג בפרט וצ'כיה בכלל.

קתדרלת טין בכיכר העיר העתיקה בפראג
קתדרלת טין בכיכר העיר העתיקה בפראג

למשל, היא נבנתה במאה ה-11 בסגנון רומנסקי כדי לשרת את הסוחרים הזרים שהגיעו לאזור, אבל ב-1256 הוחלפה בכנסייה בסגנון אדריכלי גותי.

עד היום הקתדרלה נחשבת לאחד מהמבנים שמסמלים את הסגנון הגותי מבחינה אדריכלית, כאשר דוגמה לכך ניתן לראות בכניסה הדרומית שכוללת תבליט שמתאר את צליבת ישו.

עם זאת, הכנסייה הנוכחית נבנתה רק במאה ה-14 והושפעה בין השאר מעבודתו של פיטר פארלר (ההוא מקתדרלת ויטוס הקדוש).

הקתדרלה שעוצבה באש

במאה ה-15 הקתדרלה עברה יחד עם כל פראג לשליטת ההוסיטים (תנועה דתית צ'כית שהתבססה על משנתו של יאן הוס שהועלה על המוקד) ושימשה כמקום מושבו של הארכיבישוף העירוני, למרות שהבנייה של הגג ו-18 הצריחים לא הושלמה.

עם השלמת הגג הוצב בו גביע ענק ששימש כסמלם של ההוסיטים, כך שהיא שימשה כאחד מבסיסי הפעולה של הרפורמיסטים באמונה הנוצרית וכמעוז ההוסיטים בעיר.

לאחר שאלו הפסידו בקרב על ההר הלבן (אחד הקרבות המוקדמים במלחמת 30 השנים) הקתדרלה עברה לידיים קתוליות. המשמעות היא שהגביע הומס ושימש לצורך בניית השרביט בפסל המוזהב של מריה הקדושה.

ב-1679 הקתדרלה נפגעה מברק שגרם לשריפת הקמרונות הייחודיים שלה, מה שהביא להחלפתם בקמרונות בסגנון אדריכלות הבארוק. הכנסייה לא הפסיקה למשוך אש (תרתי משמע) ובמלחמת העולם השנייה היא הופצצה כמו מקומות אחרים בעיר.

העובדה שבמקום עיטורים, פסלים, מזבחים, מעברים תת-קרקעיים, בימת מטיף מיוחדת במינה מהמאה ה-15 ועוד אלמנטים הופכים אותה לאתר חובה לחובבי אדריכלות, הן ביום והן בלילה כאשר היא מוארת בזרקורים ובאורות שמופנים אליה מכיוונים שונים.

קתדרלת טין בלילה
קתדרלת טין בלילה

יורדת מגדולתה אבל שומרת על מעמדה

עם זאת (ואולי בגלל זה) הקתדרלה חדלה לשמש כמשכן הבישוף עם בנייתה של קתדרלת ויטוס הקדוש. למרות זאת הכנסייה בהחלט שמרה על מעמדה.

למשל, העבודה שנמצא בה העוגב העתיק ביותר בפראג (שנחשב לאחד מהמייצגים הטובים שיותר של עוגבים אירופאים מהמאה ה-17) הופכת אותה למוקד עלייה לרגל של מוזיקאים. האגדה מספרת שאפילו מוצרט ניגן בו לפעמים.

וכמו בכל בניין עתיק גם לקתדרלת טין נקשרו סיפורים שלא ברור הקשר שלהם למציאות. למשל, יש כאלו שטוענים שהצריחים המפורסמים של הכנסייה (במיוחד השניים שמתנשאים לגובה 80 מטר וששולטים על קו הרקיע העירוני) שימשו השראה לסמל המפורסם של חברת דיסני.

לעומתם יש כאלו שמאמינים שבמקום מוחבאים אוצרות, שמתהלכות בה רוחות רפאים ושהאסטרונום הנודע ברהה נקבר בה עם אפו התותב המוזהב.

עם זאת, דבר אחד בטוח – המגדלים של הקתדרלה הם המקום הכי טוב לתצפת על כיכר העיר העתיקה של פראג. כי עם כל הכבוד לתהפוכות הזמן (ויש כבוד…) היופי של פראג אף פעם לא משתנה.

ההיסטוריה הצ'כית כולה בזעיר אנפין ברוטונדה של מציאת הצלב הקדוש (Rotunda Nalezení sv. Kříže)

רוטונדה זו שנמצאת ברחוב Konviktska ברובע פראג 1 היא ההיסטוריה הצ'כית כולה בזעיר אנפין, מה שהכניס אותה לרשימת האנדרטות התרבותיות הצ'כיות והופך אותה לאקלקטית למדי.

מצד אחד היא נבנתה במאה ה-11 בסגנון אדריכלי רומנסקי (העתיקה ביותר בפראג בסגנון זה), אבל החלק הפנימי הוא בסגנון אדריכלי רומי ויש בה ציורי קיר (פרסקאות) גותיים נדירים מהמאה ה-14.

הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש
הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש

מקור השם

שמה המלא של הרוטונדה (הסבר לגבי מהי רוטונדה ניתן למצוא כאן) שמשמשת ככנסייה הוא "הכנסייה של הצלב הקטן", אבל כולם מכירים אותה בשם "הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש".

כנראה הסיבה לכך היא שיש כנסייה בעלת שם דומה ("הכנסייה של הצלב הגדול") ברובע היהודי ושינוי השם נועד כדי למנוע בלבול. סברה אחרת לשינוי השם היא האגדה המקומית שטוענת כדלקמן:

נערה נצלבה והושלכה לבאר שהייתה במקום כעונש על כך שהתנצרה בניגוד לרצון הוריה. במהלך הלילה הסערה העלתה לפני השטח את הצלב שאליה נקשרה הנערה, מה שנחשב ע"י המאמינים כהוכחה להשגחה העליונה ששורה במקום.

יש כאלו אפילו שטוענים שבמהלך שיפוץ הרוטונדה נמצא צלב גדול ביסודותיה, מה שמאמת לכאורה את הסיפור.

סיפור אחר טוען שמתחת לרוטונדה יש מרתף עם אוצר עצום. המאמינים בכך מביאים כהוכחה שעובדה אחת – בסמוך למקום התגלה אוצר של הנסיך Jaromír משנת 1012, כך שההיגיון אומר שיש עוד מה לחפש ולמצוא במעמקי האדמה.

מבחן המציאות והרוטונדה

עם זאת, האמת כנראה שונה. העובדה שהמקום נמצא במרכז צלב שנוצר מחיבור של נתיבי סחר חשובים:

  • ציר שני (שאורכו 2400 מטר גם כן) מכנסיית סנט קלמנט בעיר העתיקה לכנסיית סנט פיליפ וג'יימס בכיכר Arbesově
  • ציר אחד שאורכו 2400 מטר מקתדרלת ויטוס הקדוש (הכנסייה החשובה בעיר שמופיעה בסרטון הבא) לכנסיית סטפן הקדוש ב- Nové Město

החוקרים מאמינים שהמקום שנבנה ב-1190 שימש כמזבח פרטי של אחת האחוזות בעיר העתיקה. הוכחה לכך טמונה בעובדה שמסביב למקום הייתה קהילה ובית קברות.

בכל מקרה הרוטונדה הפכה לכנסייה (כנראה בזכות האקוסטיקה המשובחת שהייתה בה) רק ב-1365 וכמו בשאר צ'כיה, גם כאן המקום החליף ידיים ושימושים. למשל:

  • בשנת 1625 היא ניתנה לדומיניקנים של מנזר העיר העתיקה על ידי כנסיית סנט. גיילס
  • בשנת 1784 תחת שלטונו של יוסף השני הכנסייה נסגרה כחלק מרפורמות דתיות והיא הפכה למחסן פרטי
  • בשנת 1860 הרוטונדה עמדה בפני הריסה.

העירייה לוקחת חסות

העובדה שהרוטונדה קיימת עד היום נזקפת לזכות מועצת העיר שהכירה בחשיבותה. היא החליטה לרכוש את המקום מבעליה הפרטיים ולשפץ אותו.

האדריכל הנודע Ignác Ullmann הסכים לבצע את העבודה ללא תשלום. בשנים 1863-5 הוא החליף את הריצוף, הסיר את האביזרים הבארוקיים ועיצב למקום גם מזבח חדש.

היה גם רעיון של הצייר המפורסם Josef Mánes לשנות את עיצוב הפנים של המקום, אבל זה מעולם התממש וחבל. הרעיון שכן התקבל והפך למציאות הוא לגדר את המקום בגדר מתכת בסגנון ניאו-רומנסקי עם מוטיב של ורד צ'כי.

פסלו של Josef Mánes ברובע פראג 8
פסלו של Josef Mánes ברובע פראג 8

שיפוץ נוסף שנערך במקום ב-1870 תרם עיצוב הפנים של המקום ציור בשם Annunciation over the presbytery, ציור של הצייר Petra Maixnera שמתאר את מריה בעת קבלת הבשורה על התעברותה הפלאית.

למעשה, כל האלמנטים של הבניין והחלק הפנימי שלו כיום הם מהמאה ה-19. נכון להיום הרוטונדה נמצאת בשימוש על ידי הכנסייה הקתולית ונערכים בה פולחנים באופן קבוע.

המקום פתוח לקהל בימים שני-שישי בתיאום מראש. מידע נוסף ניתן לקרוא באינטרנט: http://www.starokatolici.cz/

נהלל זה כאן – הרוטונדה של סט. מרטין (Rotunda st. Martina) בפראג

בתור מושבניקית יש לי כבוד גדול למושב הראשון הלא הוא נהלל. הצורה המעגלית שלו היא אמנם יוצאת דופן בנוף הישראלי, אבל מסתבר שאין חדש תחת השמש והעולם מלא במבנים עגולים.

למשל, רוטונדה שהיא מבנה אדריכלי או כל חלק ממבנה כזה שבנוי בצורה של גליל, לרוב עם קירוי בצורה של גג כלשהו (חרוט או כיפה). הרוטונדה מאופיינת בסימטריה לכל הכיוונים שהופך את מרכז הרוטונדה לחלל החשוב במבנה.

אמנם היה שימוש ברעיון כבר בתקופת יוון העתיקה, אבל רק עם המצאת הקשת ברומא העתיקה התחיל השימוש המסיבי ברוטונדות. השימוש בצורה הזו התאים לאופן הפולחן הדתי במקדשים הרומים (למשל הפנתאון), כך שלא פלא שבמרכז המעגל הם הציבו את פסלי האלים.

האימפריה הרומית כידוע כבר לא איתנו אבל הרעיון של הרוטונדה נשאר לנצח. למשל, ברנסנס השימוש ברוטונדות היה נפוץ מסיבה אסתטית  – הרוטונדה יצרה יחס מיוחד בין המבנה ובין הסביבה הטבעית שלו.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה?

כי מסתבר שרעיון הרוטונדה הגיע גם לפראג. כולם מכירים את הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש ברובע פראג 1, אבל הרוטונדה המפורסמת בעיר נמצאת דווקא ברובע פראג 2 – הרוטונדה של מרטין הקדוש (Rotunda st. Martina) או בשמה הנוסף הרוטונדה של הצלב הקדוש (Rotunda of the Holy Cross).

הרוטונדה שהוקמה במאה ה-11 במצודת וישהראד נחשבת לאחת הרוטונדות שנשתמרו בעיר בסגנון אדריכלי רומנסקי, אבל כמו במקומות אחרים בצ'כיה גם כאן שום דבר אינו כמו שהוא נראה. מסתבר שלמקום אולם תת קרקעי שלא ידעו על קיומו עד עכשיו, כולל בזמן שחודש עיצוב הפנים שלה במאה ה-19.

ואם אתם רוצים להיווכח בכך בעצמכם זה קצת בעייתי. אמנם הרוטונדה נפתחה מחדש לקהל בשנת 1878, אבל מאז היא משמשת באופן פעיל בכנסייה. המשמעות היא שניתן לבקר בה רק בזמן שנערכת במקום תפילה. אני חושבת שההשקעה משתלמת, אבל אם לא תנסו איך תדעו?

פראג למטייל הדתי

בניגוד לערים אחרות באירופה פראג נחשבת אידיאלית למטייל הדתי. בעיר שפע של מסעדות שמגישות אוכל כשר, אתרים בעלי עניין לציבור שומר המסורת ואפילו בית מלון כשר למהדרין. אני מזמינה אתכם להמשיך לקרוא ולגלות את פראג מהזווית היהודית.

בית כנסת בפראג
בית כנסת בפראג

אתרים יהודיים

כל ביקור בפראג למטייל הדתי אינו שלם בלי סיור באתרי הרובע היהודי. רובם של אתרים אלו מרוכזים כיום תחת השם ה"מוזיאון היהודי".

מוזיאון זה כולל 6 בתי כנסת ואת בית העלמין היהודי שמאכלסים אוסף יודאיקה ענק: עשרות אלפי חפצים, מאות אלפי ספרים וארכיון רחב ידיים של יהדות צ'כוסלובקיה לדורותיה – מה שהופך אותו למכלול הטוב באירופה של אתרים יהודיים.

השפע הזה יכול להיות מאוד מבלבל, לכן אני ממליצה להצטרף לסיור מודרך של שעתיים וחצי (יוצא כל יום ב-10:00 מאולם המופעים רודולפיניום) ב-7 שפות שונות באתרי המוזיאון.

הזמנת הכרטיסים לסיור היא פשוטה להפליא ונעשית באמצעות אפליקציה סלולרית. האפליקציה מאפשרת לכם התאמה אישית כמעט בכל אלמנט, למשל:

  • ניתן לבחור את אופן התשלום : כרטיס אשראי בינלאומי (ויזה או מסטרקארד) או פייפאל
  • לבחור את אופן קבלת ההזמנה: מייל, סמס או באמצעות האפליקציה
  • לבחור את המחיר הודות להנחות שמוצעות לקשישים ולילדים
  • להתאים לבלת"מים שונים הודות לאפשרות הביטול עד 24 שעות לפני יציאת הסיור.

כדי לא לפספס את הסיור אני ממליצה לעשות כמה דברים:

  • להגיע לנקודת המוצא לפחות רבע שעה לפני תחילת הסיור
  • לא לשכוח את הטלפון הנייד שכולל את ההזמנה (המדריך יסרוק אותה כדי לוודא שאתם חלק מהסיור)
  • לאתר את המדריך שמצויד במטריה בצבעים כחול ולבן.
זה מה שאתם צריכים לחפש - מטריה בצבעים כחול ולבן
זה מה שאתם צריכים לחפש – מטריה בצבעים כחול ולבן

אוכל כשר בפראג

אמנם כבר כתבתי בעבר ולא אחת על אוכל כשר בפראג, כך שהחלטתי לחרוג מהרגלי ולספר לכם על המסעדות של מלון קינג דיוויד, המלון הכשר למהדרין היחידי בעיר.

לפי דעתי רוב הסיכויים שאם אתם שומרי מסורת תתארחו בו או לפחות תאכלו בו, כך שכדאי שתדעו מראש מה מצפה לכם ולקיבה שלכם.

כל מסעדות המלון נמצאות תחת השגחה מהודרת של הרב אליהו רוטנברג בשת"פ הקהילה היהודית (מחלקת הכשרות ברבנות), כך שאתם צפויים לחוויה טעימה עם ערך מוסף. והנה דוגמא לסעודת מלווה מלכה שנערכה במקום:

מסעדת קינג דיוויד

המסעדה מגישה ארוחות שף ישראליות עשירות ומגוונות בסגנון בופה שכוללות סלטים, לחמים, מרקים, מנות עיקריות, תוספות וקינוחים. המסעדה פתוחה כל יום, אך כדאי לשים לב לשעות הארוחות כדי להזמין מקומות מראש (מספר המקומות במסעדה מוגבל):

  • ארוחות בוקר (חלבית) – בימים ראשון-שישי בשעות 07:00-10:30 ובשבתות מ-08:00-11:00. נכון לזמן כתיבת שורות אלו (ינואר 2020 ) מחיר הארוחה הוא 30 אירו לאדם למי שאינו מתארח במלון
  • ארוחות ערב (בשרית) – ימים ראשון-חמישי בשעות 18:00-21:00 ובימי שישי בהתאם לשעת כניסת השבת. נכון להיום מחיר ארוחת השבת הוא 55 אירו לאדם.
  • ארוחות צהרים בשרית בשבת מוגשת בשעות 13:30-15:30. נכון להיום מחיר הארוחה הוא 45 אירו לאדם.

כמו כן ניתן להזמין מהמסעדה ארוחות בוקר וצהרים ארוזות (לאנץ' בוקס) בתשלום (25 ו-40 אירו לאדם בהתאמה).

לובי בר קפה

המקום כולל 36 מקומות ישיבה כך שהוא מקום רגוע ונינוח במיוחד. במקום ניתן ליהנות ממגוון גדול של כריכים, מאפים, טוסטים ומשקאות קרים וחמים. המקום פתוח לקהל בימים שני-ראשון בשעות 10:00-23:00.

לינק לתמונות המלון והמסעדה

הקיר של ג'ון לנון בפראג – הרבה יותר מגרפיטי

כל אחד מאיתנו הוא יחיד ומיוחד וגם בפראג אתם לא חייבים להיות כמו כולם. אם כולם מבקרים בגשר קארל אתם יכולים להיות שונים ולבקר בקיר של ג'ון לנון – הקיר ששימש לביטוי רגשות הציבור באמצעות גרפיטי בתקופת השלטון הקומוניסטי.

קיר ג'ון לנון בפראג
קיר ג'ון לנון בפראג

אמנם מאז חלפו הרבה מים בוולטאבה, השלטון הקומוניסטי נעלם מצ'כיה בדרכי שלום ("מהפכת הקטיפה") ונאסר מאז לצייר או לכתוב על הקיר. עם זאת, עד היום המקום הוא דוגמה ומופת לרוח הצ'כית שחיפשה חופש גם בזמנים הכי חשוכים. לא פלא שהוא נחשב לקיר הגרפיטי הכי מפורסם בעולם.

הביקור בקיר ג'ון לנון מתאים בעיני לרומנטיים ולאמנותיים שביניכם. לכן, אני ממליצה לכלול אותו בטיול של יום שלם באי קאמפה שכולל אטרקציות נוספות, למשל מוזיאון קפקא והרחוב הכי צר בצ'כיה. כדאי שתגיעו למקום ביום חול כי בשבתות האי עמוס במקומיים וכידוע – אתם ממש לא כמו כולם.

לאמנותיים

אם אתם מתעניינים באמנות אני ממליצה להגיע לגני ולשטיין שנחשבים לריאה הירוקה העירונית, אבל לא רק. במקום יש גלריה לאמנות מודרנית , בריכות של מים, ארמון, מערה מלאכותית, שבילי הליכה בין פסלי התינוקות המפורסמים (הם נמצאים גם ע"ג מגדל הטלוויזיה בשכונת ז'יז'קוב) ושפע של טווסים שיגרמו לכם להרגיש באי טרופי ולא במרכז העיר.

אני חושבת שזו הזדמנות לעשות שופינג אמנותי במיוחד. למשל, ברחוב  U Lužického semináře יש שפע של חנויות עיצוב, וינטאז' ואומנויות מקומיות מסורתיות כמו ניפוח זכוכית וקרמיקה. החנות המומלצת בעיני היא Marionety שנמצאת בסטודיו במספר 5 ברחוב זה. כאן תוכלו לראות איך מכינים מריונטות וגם לרכוש כמה הביתה.

מריונטה - האמנות המסורתית של צ'כיה
מריונטה – האמנות המסורתית של צ'כיה

לרומנטיים

האי כולו מוקף בתעלות מים (יש סיכוי לא רע שתרגישו כאילו אתם בוונציה), בסמטאות צרות ובאווירה רומנטית שיש רק בפראג. ואגב, מדובר באי מלאכותי שנוצר במאה ה-12 באמצעות חפירת תעלה שנקראת "הזרם של השטן", אבל למה להרוס את הרומנטיקה עם כמה עובדות נכונות?

ואם אתם כבר כאן ובעניין של רומנטיקה – אל תוותרו על גשר המנעולים כדי לבטא את האהבה ביניכם. הפרקטיקה פשוטה – מצטיידים מראש במנעול, במפתח ובאמצעי כתיבה כלשהו,  כותבים את שמכם על המנעול, מחברים אותו לגשר ונועלים עם המפתח. אתם יכולים לזרוק את המפתח למימי הוולטאבה שזורמת למטה, אבל זה ממש לא חובה…

לא כמו כולם

גשר המנעולים הוא בעיני ההוכחה הטובה ביותר שהעיר פראג היא לא כמו כולם. בעוד שבגשרי מנעולים אחרים בעולם (למשל Ponte Milvio Bridge  ברומא, Mesarski most בליובליאנה וגשר Staalmeestersbrug באמסטרדם) בפראג דווקא מעודדים תליית מנעולים על הגשר.

אמנם מדי פעם משחררים את הלחץ שנוצר על הגשר באמצעות הורדת מנעולים כבדים, אבל מצד שני חיזקו את היסודות של הגשר כדי שהוא יוכל לעמוד בכובד של האהבה. אולי זה לא נשמע רומנטי במיוחד יחסית למנהג שהתחיל בתקופה המודרנית (ב-1998 ליתר דיוק), אבל בפראג כמו בפראג יש לזה סיבה.

בפראג מבינים שפרנסת העיר מושתתת על התיירות ועושים הכל למענה. למשל, זו אחת הערים היחידות בעולם שבה שימוש בדירות תיירות ( Airbnb ופלטפורמות דומות) הן חוקיות לחלוטין. אמרתי כבר שפראג היא לא כמו כולם?

המוזיאון הלאומי בפראג

המוזיאון הלאומי בפראג נחשב לאחת האטרקציות התיירותיות המרכזיות של העיר אם לא לעיקרית שבהן. המשמעות היא שבביקורכם במקום אתם תיהנו מהמיטב של אמנות צ'כיה, אבל מצד שני לא תהיו לבד כי בפראג מבקרים כ-10 מיליון איש בשנה.

הבניין הראשי של המוזיאון הלאומי בפראג
הבניין הראשי של המוזיאון הלאומי בפראג

אם אתם רוצים לדעת איך ליהנות מכל העולמות בלי לעמוד בתור ולבזבז הרבה זמן, אנרגיה ועצבים לשווא – אני מזמינה אתכם להמשיך לקרוא ולקבל תשובה מפתיעה. אבל קודם כל, קצת על המוזיאון הלאומי ולמה כדאי לבקר בו.

המוזיאון הלאומי

המוזיאון הלאומי שנוסד בשנת 1818 נועד להציג באופן מסודר אוספים טבעיים, מדעיים והיסטוריים הקשורים לצ'כיה. נכון להיום המוזיאון כולל כ-14 מיליון פריטים בתחומי ההיסטוריה, האמנות, המוזיקה ומדעי הטבע שנמצאים בעשרות מבנים – רובם נמצאים בפראג וחלקם ברחבי צ'כיה (פירוט בהמשך)

הבניין הראשי של המוזיאון הלאומי בכיכר וואצלב שופץ בשנים 2011-2019 ובסמוך אליו (בבניין ששימש כבורסה של פראג, אירח את ישיבות הפרלמנט הצ'כי ואת רדיו אירופה החופשית) הוקם בניין חדש שמחובר לבניין הישן במנהרה. תערוכות קבע יוצגו בבניין החדש בהדרגה החל מאביב 2020.

מלבד זאת המוזיאון הלאומי בפראג כולל בין השאר את המבנים הבאים:

  • Náprstek Museum – מוזיאון לאמנות אסיאתית, אפריקאית וילידית שנמצא בכיכר בית לחם
  • Bedřich Smetana Museum – מוזיאון שנמצא ליד גשר קארל ומוקדש ליצירתו ולחייו של סמטנה, המלחין הלאומי הצ'כי
  • Antonín Dvořák Museum – מוזיאון שמוקדש למלחין הצ'כי דבוז'ק
  • Lapidarium – מוזיאון שנמצא בשכונת הולושוביצה בפראג 7 ומציג כ-2000 פסלי אבן מהמאות 11-20
  • המונומנט הלאומי במרומי גבעת ויקטוס בשכונת ז'יז'קוב שכולל אולם טקסים, אולמות תצוגה ואת קבר החייל האלמוני
  • טירת Vrchotovy Janovice שנמצאת במרכז חבל בוהמיה.
טירת Vrchotovy Janovice
טירת Vrchotovy Janovice

המוזיאון כולל 5 מחלקות:

  • המחלקה לפרהיסטוריה שכוללת אוסף עשיר של חפצים ששימשו בחיי היומיום לפני אלפי שנים, בעיקר אומנויות ומלאכות יווניות ורומיות ואוספים בתחום הארכאולוגיה הקלאסית
  • המחלקה להיסטוריה צ'כית עתיקה שכוללת חפצים רבים העוקבים אחר התפתחותה של המדינה הצ'כית, החל מהתרבות הסלבונית של המאה העשירית ועד הרפובליקה העצמאית של צ'כוסלובקיה בשנת 1918: חפצים מקרמיקה, מתכת ואבן שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות וכן ציורים, פסלים וחפצי אמנות דקורטיביים שיוצרו לאורך השנים.
  • המחלקה לאתנוגרפיה שכוללת אוספים המציגים את ההיסטוריה והתרבות של תושבי צ'כיה, בעיקר חפצים שמראים את המעבר מחברה כפרית לחברה עירונית.
  • המחלקה לנומיסטיקה שכוללת כחצי מיליון פרטים שמציגים את המטבעות ששימשו בצ'כיה לאורך השנים.
  • המחלקה לתיאטרון שמציגה תערוכות נרחבות על תולדות התיאטרון בצ'כוסלובקיה מאמצע המאה ה1-9 ואילך, למשל עיצובים לתלבושות של אמנים צ'כיים בולטים, פרטים שונים מתיאטרון הבובות הצ'כי ועוד.

איך עוקפים את התור?

הדרך הטובה ביותר לעקוף את התור היא להזמין כאן כרטיסים מראש למוזיאון הלאומי, כך שלא משנה באיזה שעה תגיעו למוזיאון (שבפתוח כל יום מ-10:00- 18:00) אתם לא תאלצו לחכות.

ההזמנה נעשית באמצעות יישומון (אפליקציה סלולרית) דרך פייפאל או כרטיס אשראי בינ"ל (מסטרדקארד/ויזה), כך שעם ההגעה למוזיאון הלאומי תדרשו רק להציג את הכרטיסים שקיבלתם לטלפון באופן שבחרתם: מייל, סמס או באמצעות היישומון.

הכרטיסים ניתנים להחלפה באטרקציה אחרת ואפילו לביטול עד 24 שעות לפני מועד הביקור, כך שכל שנותר לכם לעשות הוא דבר אחד – להגיע לחזית הקתדרלה של ויטוס הקדוש (החצר ה-3 במתחם של מצודת פראג), למצוא את הנציג שמחזיק מטרייה פתוחה בצבעים כחול ולבן וזהו.

שימו לב – הנציג יחכה לכם 10 דקות בלבד והכרטיסים תקפים ליומיים בלבד (48 שעות) מרגע קבלתם. נכון שהתצוגות המעניינות באמת (בעיניי לפחות) יוצגו במקום רק החל מהאביב הקרוב, אבל אני חושבת שצריך להיות מוכנים לכך מראש ולא להשאיר מקום למקריות. וכמובן שרוב הסיכויים שיהיו עוד אנשים שיחשבו כמוני, אז כדאי להתכונן כבר עכשיו.

עברית קשה שפה גם בפראג

אם אתם מחפשים מדריכים ישראלים בפראג, הדרכה בעברית בפראג או מדריך ישראלי בפראג – יש לי אליכם שתי בשורות: אחת טובה ואחת רעה.

הבשורה הרעה היא למרות שאלפי תיירים דוברי עברית (הן מישראל והן מרחבי מהעולם היהודי) מגיעים לעיר (בעיקר הודות לרובע היהודי המפורסם שלה), נכון להיום אין מפות של צ'כיה או פראג בעברית. אשמח כמובן אם תתקנו אותי במידה ואני טועה.

תיירים ישראלים בפראג
תיירים ישראלים בפראג

הבשורה הטובה היא שלמזלכם גיליתי שאפשר לבלות בפראג בעברית ועוד בקצב שלכם, כך שכל שנדרש מכם לעשות הוא דבר פשוט – להמשיך לקרוא ולגלות את הסוד לגבי הדרך הטובה ביותר בעיני לחוות את פראג בעברית.

אדום, כחול או סגול

אני ממליצה לרכוש כרטיס לאוטובוס תיירים בסגנון Hop on – hop off. אוטובוס זה כולל הדרכה מוקלטת ב-10 שפות כולל עברית, אבל ראו הוזהרתם – הבחירה אינה קלה משתי סיבות:

  1. ניתן לרכוש כרטיס ל-24 או ל-48 שעות
  2. יש 3 קווים שונים שעוצרים בתחנות שונות:
  • הקו האדום – קו זה פועל 7 ימים בשבוע בשעות 09:15-16:15 בקו מעגלי שנמשך 90 דקות. קו זה כולל 10 תחנות כמו הבית הרוקד (הידעתם שיש גם למקום הזה קשר יהודי?), האי קאמפה וטירת פראג וניתן בתשלום נוסף לקבל גם סיור מודרך אנושי (לא בעברית).

  • הקו הכחול – קו זה פועל 7 ימים בשבוע בשעות 09:45-16:15 בקו מעגלי שנמשך 50 דקות. קו זה כולל 10 תחנות כמו בית הקברות היהודי, כיכר העיר העתיקה ועוד.
  • הקו הסגול – קו זה פועל 7 ימים בשבוע בשעות 10:05-16:05 בקו מעגלי שנמשך 50 דקות. קו זה כולל 8 תחנות כמו מגדל הטלוויזיה ברובע ז'יז'קוב, כיכר הרפובליקה ועוד. בקו זה יש (בנוסף להדרכה המוקלטת בעברית) גם הדרכה אנושית באנגלית ואפשרות להצטרפות לטיולים מודרכים באתרים השונים לאורך המסלול.

קווים שונים ומכנים משותפים

למרות ההבדלים בין המסלולים השונים לכל קווי האוטובוס הנ"ל יש כמה מכנים משותפים:

  • מכנה משותף ראשון – העובדה שכל קווי האוטובוס יוצאים לדרכם מנקודת המוצא שנמצאת ליד מוזיאון השעווה של פראג (הכניסו לוויז שלכם את הכתובת Celetná 15).
  • מכנה משותף שני- כרטיסים לכל קווי האוטובוס ניתן לרכוש באמצעות אפליקציה סלולרית, כך שהבחירה בידכם אם לגהץ את כרטיס האשראי הבינלאומי שלכם או לעשות שימוש בפייפאל.

 

טלפון נייד בפראג - לא רק כדי לצלם את העיר היפה בעולם
טלפון נייד בפראג – לא רק כדי לצלם את העיר היפה בעולם

 

  • מכנה משותף שלישי – אופן קבלת הכרטיסים לכל קווי האוטובוס אמנם ניתנת לבחירתכם (דרך האפליקציה, הסמס או המייל), אבל העלייה לאוטובוס בכל קו שבחרתם זהה – אתם תדרשו רק להציג את אישור ההזמנה בטלפון שלכם כדי להצטרף לחוויה.

ואם אתם כבר כאן

מכיוון שכל המסלולים הנ"ל מעגליים אני ממליצה לשלב בהם אטרקציה מקומית נוספת – מוזיאון השעווה שמהווה כאמור את נקודת ההתחלה והסיום של כל סיור. אמנם מדובר במוזיאון שעווה וכבר בטח הייתם באחד או שניים מסוגו, אבל המוזיאון הזה יוצא דופן משתי סיבות:

  1. בניגוד למוזיאונים דומים בעולם כאן מותר לגעת בחלק מהמוצגים
  2. כאן ניתן להצטרף לסיור שכולל הסברים לגבי אופן יצירת הבובות. הסיור אמנם מיועד לילדים, אבל אני בטוחה שגם אתם תמצאו בו עניין.

הזמנת כרטיסים לאוטובוס Hop on – hop off

Václavské náměstí בפראג – כיכר או שדרה?

אם וכאשר תגיעו לכיכר וואצלאב בפראג בטח תגלו דבר אחד – לא מדובר בכיכר עירונית כמו שאתם מכירים אלא באי תנועה גדול לאורך 750 מטר.

Václavské náměstí בפראג
Václavské náměstí בפראג

יש כאלו בכלל שטוענים שיש לקרוא למקום שדרת וואצלאב בפראג, אבל אתם כבר מכירים אותי – ברגע שיש אפשרות לבדוק, לחקור ולמצוא את האמת אני נכנסת לפעולה.

החלטתי להרים את הכפפה גם הפעם ולבדוק אחת ולתמיד אם מדובר בכיכר או בשדרה. אני מזמינה אתכם להמשיך לקרוא ולגלות את התשובה.

כיכר או לא?

כיכר מוגדרת כחלל או שטח עירוני פתוח שמשמש לפעילויות שונות כמו מפגש חברתי, לבילוי, לפעולות תרבותיות שונות ואפילו לפעילויות פוליטיות.

כיכר יכולה להימצא במרכז העיר ולמלא תפקיד משולש: חלק ממתחם מסחרי, נקודת מפגש בין רחובות שונות ונקודה ציבורית מרכזית בתחום הפיתוח והניהול העירוני.

עם זאת, כיכר יכולה להימצא גם בדרך ראשית כלשהי שמתפתחת במקביל לאזור המסחרי העירוני. כיכר מסוג זה כוללת מתקנים ציבוריים שונים שמשרתים את הקהל הרחב, למשל חנויות, בנקים, בתי קולנוע, אולמות תיאטרון ועוד.

ההבדל בין סוגי הכיכרות טמון גם בעובדה שהכיכר מהסוג הראשון נוצרת לרוב באופן טבעי, בעוד כיכר מהסוג השני נוצרת לרוב בצורה מלאכותית. למשל, כחלק מפיתוח עירוני של שכונה/רובע מסוים.

כיכר וואצלאב בפראג עונה על כל ההגדרות הנ"ל:

  • היא נחשבת למרכז התרבותי והעסקי של פראג ומסביבה יש מרכזי קניות רבים, למשל שוק Havelska, רחוב הקניות Ma prikope שנחשב ליקר ביותר בעיר, קניון Myslbek ועוד
  • היא מהווה מקום מפגש חברתי פופולרי בכל שעות היום והלילה,
  • היא נמצאת בצומת רחובות ראשית ומובילה לאתרים עירונים מרכזיים שונים, למשל ארמון קורנה, המוזיאון הלאומי הצ’כי ועוד
  • נערכים בה אירועים שונים (למשל מופעי רחוב, שווקים בחגים, ,מופע אורקולי ביום העצמאות וכו')
  • התקיימו בה פעילויות פוליטיות שונות, למשל הוכרז בה על סיומה של מלחמת העולם ה-2, הוכרזה בה עצמאות צ'כיה בתום "מהפכת הקטיפה" ועוד.

שוק חג המולד בכיכר וואצלאב בפראג

שוק חג המולד בכיכר וואצלאב בפראגהמשמעות היא שלמרות שכיכר וואצלאב נוצרה במקור כשוק סוסים – אפשר לקרוא בלב שקט לכיכר וואצלאב בפראג בשם "כיכר", במיוחד לאור העבודה שכיכר במקור היוותה מקום צר ומאורך ואילו רחוב (כשמשתמע משמו) היה מקום רחב.

אז אולי שדרה?

שדרה מוגדרת כדרך עירונית (בדרך כלל רחוב) שיש לה חשיבות סמלית או טקסית ושיש לה עיצוב עירוני ונופי מיוחד, כך שהיא נחשבת יוצאת דופן לעומת רחוב אחר בעיר.

אמנם במקור שדרה מתייחסת לרחוב/שביל עם שורות של עצים המוביל למקום עירוני משמעותי, אך כיום שדרה היא כל רחוב בעל חשיבות אורבנית או שמובילה למקום כזה.

שדרת וואצלאב בפראג עונה על כל הקריטריונים הנ"ל:

  • היא מהווה סמל עירוני בעצם היותה מחיצה בין העיר החדשה לעתיקה בפראג
  • יש לה עיצוב מיוחד מכיוון שהיא כוללת פסלים שונים ובראשם פסלו של וואצלאב ה-1 – דוכס בוהמיה שעל פי האגדה הפך את צ'כיה לאומה.

  • היא מובילה למקומות בעלי חשיבות עירונית ולאומית כמו ארמון קורנה, המוזיאון הלאומי הצ’כי ועוד
  • לשדרה יש משמעות סמלית לאומית מתוקף האירועים השונים שהתרחשו בה, למשל מצעד הראווה שביצעו בה הנאצים עם כיבוש צ'כיה, התאבדותו של יאן פאלאך כמחאה על הכיבוש הסובייטי ב-1968 ועוד.

אז כיכר או שדרה?

האמת היא שלא הגעתי למסקנה ודאית כי שתי התשובות נכונות, כך שאתם יכולים מבחינתי לקרוא למקום איך שאתם רוצים: כיכר וואצלאב בפראג או שדרת וואצלאב בפראג.

בעיני השם גם לא מאוד חשוב כי דבר אחד אפשר להגיד בוודאות – מדובר בכיכר הכי מרכזית בעיר מבחינה תרבותית, עסקית וחברתית כך שאסור לכם לוותר עליה