נכון, כבר כתבנו על קתדרלת ויטוס הקדוש בעבר, אבל שכחנו לציין את השפעתה על הסגנון הניצב בגותיקה האנגלית בעיקר בתחום תכנון הקשתות. אמנם יש ויכוח מה קדם למה, קתדרלת ויטוס הקדוש או הסגנון הניצב אבל ההיסטוריה מדברת בעד עצמה.
הסגנון הניצב פותח באנגליה רק בסופה של המאה ה-14, כאשר בקתדרלת פראג כבר עמדו 100 שנה קשתות רשת (net vaults) שנחשבות למאפיינות הסגנון. ואגב, השם הנוסף של קשתות אלו הוא קשתות פארלר ע"ש האדם שהמציא אותם בקתדרלת פראג – פטר פארלר (Peter Parler)
פטר פארלר – האיש והקשתות
הקשתות האלו אמנם נמצאות רק באגף המקהלה בקתדרלה אבל החידוש בהן רב. במקום זוג צלעות אלכסוניות יחידות כמו בסגנון האדריכלי הקודם High Gothic – צלעות כפולות. אלו מצטלבות ויוצרות מבנה שמזכיר במראהו רשת שלא רק מחזקת את הקשתות, אלא גם משמשת כאלמנט קישוטי בתקרה באמצעות תבנית זיגזגית שנמשכת לאורך כל הקתדרלה.
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בפראג. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- חוויית התיאטרון השחור
- ארוחת ערב ימי הביניים עם שתיה בלי הגבלה
- ערב של שייט על הנהר בפראג
- תיאטרון היברניה בפראג מציג: מופע אגם הברבורים
- שייט וארוחת ערב על סירת זכוכית פתוחה
- שייט לילי על נהר הוולטאבה כולל אוכל
- שעה וחצי של מופע התיאטרון השחור
- כניסה לבית העירייה הישן ולשעון האסטרונומי
- כניסה למוזיאון החושים
עם זאת, החידוש שהכניס פארלר בקתדרלה לא הוגבל לקשתות. הוא גם הציב בה עמודים קלאסיים בצורה של פעמון, הפך את הקירות העליונים של הקתדרלה לגליים וקישט כל חלון בסגנון שונה, כך שאין בקתדרלה שני חלונות זהים.
זאת בדיוק הסיבה שבניית הקתדרלה ארכה זמן כה רב. הקיסר קארל ה-4 התלהב וביקש מפארלר לבנות בפראג אלמנטים אדריכליים נוספים, למשל גשר קארל שנקרא על שמו וכנסיות שונות ברחבי צ'כיה.
טריפוריום אאוט חלונות אין
אלמנט חדשני נוסף שהכניס פארלר בקתדרלת ויטוס הקדוש הוא פסלים על הטריפוריום (גלריה של קשתות בין הקומות של הקתדרלה). אמנם הוא קצת התלהב ולצד פסלים של בני משפחת המלוכה הצ'כית, קדושים נוצרים ובישופים הוא הכניס גם פסל של עצמו. למען ההגינות חייבים לציין שהוא פרגן גם לאדריכל השני ופיסל גם אותו.
אמנם בסגנון הגותי הניצב ויתרו על קומת הטריפוריום, אבל בהחלט אימצו את הרעיון של פארלר לגבי החלונות כאלמנט עיצובי. הם הפכו את החלונות לגדולים במיוחד וכללו בהם קורות אמצעיות צרות (mullion) שאפשרו שימוש רב בזכוכית, כך שאמנות הויטראז' שהתחילה בחלונות של קתדרלת ויטוס רק הלכה והשתכללה.
ושתי הערות אחרונות לסיום – בעיר פראג עשו הרבה כבוד לפטר פארלר והוא נקבר בקתדרלה שהקים לצד גדולי האומה. מצד שני, בלונדון התאהבו בסגנון הניצב (שכאמור קיבל השראה מקתדרלת ויטוס הקדוש) ואת בניין הפרלמנט הקימו בסגנון זה. אתם מכירים אותו בתור ארמון וסטמיניסטר ובעיקר את מגדל השעון שלו – הביג בן. אז מי הביצה ומי התרנגולת? תחליטו לבד
כתיבת תגובה