מקפקא לאוסלו במקום אחד- בית הכנסת ירושלים בפראג

בית כנסת היובל (צ'כית: Jubilejní synagoga), המכונה גם בית הכנסת הירושלמי (צ'כית: Jeruzalémská synagoga) נחשב לגדול מבין בתי הכנסת הצעירים בפראג, אבל הוא הרבה יותר מזה.

המשיכו לקרוא וגלו את כל הסודות שצפונים בבית הכנסת. אנחנו בטוחים שתהיו מופתעים לא פחות מאיתנו.

בית הכנסת הירושלמי בפראג
בית הכנסת הירושלמי בפראג

משלושה יוצא אחד

בית הכנסת נבנה בשנים 1905-6 בסגנון ייחודי שמשלב אדריכלות בסגנון ארט-נובו ועיצוב בסגנון מורי.

המקום בא להחליף  שלושה בתי כנסת: Cikánovu (בית הכנסת שבו חגג פרנץ קפקא את בר המצווה שלו) Velkodvorskou ו– Novou synagoguשנהרסו במהלך הפיתוח מחדש של הרובע היהודי בפראג.

בית הכנסת כולל מאפיינים מקוריים מבתי הכנסת שאותם החליף, למשל יש בו לוחות שהוצאו מבית הכנסת Cikánovu.

מקום אחד, שלושה שמות שונים

שם בית הכנסת ניתן לו כי בשנה שנחנך נחגג יובל הכסף לשלטונו של פרנץ ג'וזף, קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית.

עם זאת, החל משנת 1918 עם כינון הרפובליקה הצ'כוסלובקית ובגלל מיקומו ברחוב ירושלים, הוא ידוע בשמו הנוסף – בית הכנסת ירושלים או בית הכנסת הירושלמי.

יש כאלה שבכלל קוראים לו עד היום "בית הכנסת הגדול", כך שיש לשים לב לשמות השונים ולזכור שמדובר באותו מקום בדיוק.

 

בית הכנסת בעבר

בית הכנסת עוצב על ידי וילהלם שטיאסני, אדריכל וינאי שבנה בתי כנסת רבים ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית.

עם זאת, ההתנגדות היחידה והמפתיעה להקמת בית הכנסת הגיעה מהפוליטיקאי האנטישמי Václav Březnovský. הוא טען ששירת המתפללים מבית הכנסת תפריע לתפילה בבית הכנסת השכן…

מאז עברו הרבה מים בולטובה ובית הכנסת עלה ופרח עד מלחמת העולם השנייה. אז הוא סבל כמו אחיו לרובע היהודי בפראג.

עם זאת, הסבל היה יחסית מועט והודות לריחוק שלו משאר בתי הכנסת ברובע הוא שימש כמחסן. עם זאת, הריהוט של בית הכנסת הועבר לבית הכנסת הספרדי ואז כנראה נהרס.

בית הכנסת הספרדי בפראג
בית הכנסת הספרדי בפראג

בית הכנסת היום

כיום בית הכנסת מציג תערוכה על שיקום יהדות פראג לאחר השואה ועדיין מתפקד, אבל הוא נשאר ייחודי גם מהיבטים אחר.

למשל, זהו המקום היחיד בעולם שבו נשמרו ניגונים של המלחין הווינאי המפורסם סלומון זולצר. גם שיפוץ שנערך במקום ב-2003 שמר על הייחודיות שלו.  אז נמצאה בו מגילת קלף שתיארה את בניית בית הכנסת, כולל שמות החברות, בעלי המלאכה ואנשי המקצוע שעסקו בכך.

הפיגוע שלא היה

בית הכנסת עלה לכותרות ב-2006 כשהתגלה שהוא היה היעד של התקפת טרור. לפי העיתון  Mlada fronta Dnes שהוא הנפוץ בצ'כיה הכוונה הייתה לקחת מתפללים כבני ערובה, להעלות דרישות שלא ניתן לעמוד בהם ואז לפוצץ את הבניין על יושביו.

שר הפנים הצ'כי דאז איוון לנגר אמר כי המצב היה האיום "החמור ביותר אי פעם כלפי הקהילה היהודית בעיר".

לפי עיתון הארץ מתאריך 8.10.2006, שירותי הביטחון הצ'כיים בדקו קשר אפשרי הפיגוע שנמנע לבין מעצרו של אזרח פקיסטני באוסלו, אך לא פורסם שום מידע ולא ידוע אם בוצעו מעצרים כלשהם

לאכול בטיטאניק זו משימה בלתי אפשרית? לא במלון Grandhotel Evropa בפראג

בתור חובבת קולנוע גם אני רצתי לראות את הסרט טיטאניק שיצא לאקרנים ב-1997. הסרט אמנם מתרחש על סט ששחזר במדויק את האונייה שטבעה, אבל היה נדמה לי שהתפאורה של מסעדת האונייה מוכרת לי.

החלטתי לבדוק את העניין וגיליתי פרט מעניין: סצנות הארוחה בסרט טיטאניק קיבלו השראה מהמקום שבו צולם הסרט משימה בלתי אפשרית – מלון Grandhotel Evropa בפראג.

הסרט משימה בלתי אפשרית יצא לאקרנים שנה לפני הטיטניק וכמובן שגם אותו ראיתי, כך שהזיכרון שלי לא תעתע בי.

ההבדל היחידי בין הסרטים הוא שבניגוד לטיטאניק שרק קיבל השראה מהמלון, הסרט משימה בלתי אפשרית צולם בפועל כאן, במיקומים נוספים בעיר ובלונדון.

ארט-נובו במיטבו

ואפשר להבין לגמרי את המפיקים של שני הסרטים – מדובר באחד הבניינים המוכרים בפראג שזכה לפרסום בכל רחבי המדינה ובאירופה כולה.

ולא, זה לא רק בגלל מיקומו המרכזי בכיכר ואצלב. המלון נבנה בשנת 1872 בסגנון אדריכלי ניאו-רנסנסי, אבל משנת 1905 הוא שופץ ומאז נחשב למייצג נאמן של סגנון הארט-נובו הגאומטרי הצ'כי.

האלמנטים שמאפיינים סגנון זה יותר מכל במלון מופיעים בחזית שלו: מסגרת עם מוטיבים של צמחים ובעיקר – פסל מוזהב של מנורה בצורת כדור הארץ שמוחזק ע"י 3 נשים. וכמובן שנשים וצמחים נחשבים למוטיבים מרכזיים בסגנון אדריכלי זה.

חזית מלון Grandhotel Evropa בפראג
חזית מלון Grandhotel Evropa בפראג

המלון שיוצא מהכלל

אמנם סגנון הארנובו דוגל בפרקטיות על חשבון היופי, אבל במקרה זה מלון Grandhotel Evropa מוכיח שבכל כלל יש יוצאים מהכלל…

מסתבר שזו לא הפעם היחידה שמלון זה יצא מהכלל. הפעם הנוספת הייתה ב-1912. אז הסופר הידוע פרנץ קפקא הקריא כאן בפעם היחידה בחייו קטעים מיצירתו.

ואם אתם רוצים לבקר במלון צפו לאכזבה. המלון עובר בימים אלו שיפוצים שיוסיפו לו חדרים ויחדשו אותו באולם כנסים ל-210 אנשים, מסעדת בריאות ומסעדה פנורמית.

ומי יודע, אולי סרטי ההמשך למשימה בלתי אפשרית יצולם בעתיד שוב כאן ולא בנורבגיה?

הקשר הישראלי של כיכר לורטה בפראג

כל מי שמגיע לפראג ומתעניין באדריכלות מתקופת הבארוק ודאי ימצא את עצמו בכיכר לורטה, בעיקר הודות לארמון צ'רנין שמעוצב בסגנון זה ומשמש כיום כמקום מושבו של משרד החוץ הצ'כי.

כיכר לורטה בפראג
כיכר לורטה בפראג

אלמנט נוסף מתקופת הבארוק בכיכר הוא מקדש לורטה מהמאה ה-17 שכולל חזית עם פסלים, חצר פנימית עם קשתות, מגדל עם 27 פעמונים שפועלים אחת לשעה, ציורי קיר, חדר אוצר עם תכשיטים, יהלומים (כולל כלי ללחם הקודש שמשובץ בכ-6000 יהלומים) ואבני חן שונים.

עם זאת, לא רבים יודעים את הקשר הישראלי של הכיכר בכלל והארמון והמקדש בפרט. זה הזמן לתקן את המעוות כדי שגם בפראג הרחוקה תרגישו לגמרי בבית. המשיכו לקרוא וגלו שיחסי הגומלין בין ישראל וצ'כיה הם הרבה יותר ממה שחושבים

ארמון צ'רנין – הקשר הראשון

נתחיל מהארמון עצמו שנחשב לגדול ביותר בפראג. למרות שמו הוא לא נקרא לכבודו של השחמטאי היהודי צ'רנין (לא חשבתם שזה יהיה עד כדי קל, נכון?), אלא על שם האדם שבנה אותו במאה ה-17– הרוזן צ'רנין.

בארמון זה מצא את מותו (כיום מאמינים שהוא לא התאבד אלא הושלך מהחלון כמיטב המסורת של מצודת פראג) ב- 1948 יאן מסריק, בנו של טומאש מסריק, מייסד צ'כוסלובקיה והאיש הכמעט יחידי שיצא כנגד עלילות דם אנטישמיות במדינה.

על שמו של האב נקראים מקומות רבים בארץ, למשל קיבוץ כפר מסריק שהוקם ע"י עולים מצ'כוסלובקיה, כיכר מסריק בת"א ובחיפה, רחובות בבת-ים, ירושלים, נתניה, פ"ת ואפילו יער עם מתחם הנצחה ליד קיבוץ שריד.

מקדש לורטה – הקשר השני

במקדש לורטה שצורתו כצורת שמש נמצא מבנה בשם סנטה קאסה ובתרגום לעברית – "הבית הקדוש". מבנה זה הוא העתק של "בית מריה הקדושה" מהכפר לורטו באיטליה (מכאן שמה של הכיכר).

הסנטה קאסה בלב מקדש לורטה
הסנטה קאסה בלב מקדש לורטה

אמנם נבנו העתקים רבים (יש המעריכים את מספרם בכ-500) של "בית מריה הקדושה" במהלך המאה ה-17 בבוהמיה, אבל ההעתק בכיכר לורטה שבפראג נחשב למפואר מכולם.

הנוצרים מאמינים שמלאכים נשאו את הבית כמו שהוא מנצרת לאיטליה, כך שלא פלא שעד היום "בית מריה הקדושה" והעתקיו הרבים (כולל סנטה קאסה בכיכר לורטה בפראג) הם מוקד עלייה לרגל. זו הסיבה גם שיש ברית ערים תאומות בין הכפר לורטו באיטליה ובין העיר נצרת

אבל המציאות כמובן שונה והרבה יותר ארצית. בסוף המאה ה-13 משפחת אנג'לי מאיטליה קנתה את הבית בנצרת שבו התבשרה מריה על הריונה. המשפחה העבירה את הבית כמו שהוא (רק בחלקים כמובן) לכפר לורטו.

האגדה על המלאכים היא כנראה תרגום של שם המשפחה אנג'לי (אנג'ל בלטינית זה מלאך), אבל אנחנו אומרים – אם כבר יש קשר ישראלי אמיץ, למה להרוס אותו עם כמה עובדות נכונות?

מסלול במצודת פראג לחובבי גינון

אם גם אתם רוצים לבקר במצודת פראג, אבל לא רוצים להיות כמו כולם זה אפשרי. הודות לגודל הענקי של המקום ניתן לבקר בה באינסוף וריאציות בהתאם להעדפות האישיות שלכם. לפניכם מסלול ב-5 שלבים לחובבי הגינון שביניכם.

תחנה ראשונה – מצודת פראג

כמו כל ביקור במצודת פראג, גם הביקור שלנו מתחיל ברחבה הראשונה אבל בניגוד למקובל (כבר אמרנו שאתם לא כמו כולם, נכון?), לא נתעכב על טקס חילופי המשמר אלא נמשיך לרחבה השנייה.

תחנה שנייה – קאפלת הצלב הקדוש

אין לכם סיכוי לפספס אותה כי קאפלת הצלב הקדוש (כיום משמשת כקופה לקניית כרטיסים לביקור במצודה) מתנשאת מעליה. אפשר כמובן להתעכב על עיטורי הפרסקו מתקופת הבארוק, אבל אנחנו ממליצים להמשיך צפונה לכיוון גלריית רודולף.

תחנה שלישית – גלריית רודולף

כאן שכנו בעבר האורווה המלכותית, אבל כיום המקום מציג עתיקות וחפצי אמנות שונים מרחבי אירופה (צ'כיה, סלובקיה, גרמניה) והעולם. גם כאן אתם מחליטים אם להישאר או לא, אבל הטוב עוד לפנינו.

תחנה רביעית וראשית – הגן המלכותי

צפונית לגלריה נמצא הגן המלכותי (בצ'כית: Královská zahrada שמשמעו גן קרל) שלשמו נתכנסנו. מדובר בגן בסגנון רנסנס איטלקי שהוקם ב-1534 ע"י  הקיסר פרדיננד הראשון, כנראה מתוך הבנה שהכרם שהיה במקום בימי הביניים הוא הוכחה לפוריות האדמה המקומית.

הגן הוקם במקביל לארמון הקיץ של המלכה אן (שהושלם בשנת 1560), אולם משחקי הכדור וחצר האריות (גן חיות שבאמת היו בו אריות) וכיום נחשב לאחד המקומות השקטים במרכז פראג.

יש הטוענים שהסיבה לכך היא הפרחים הנדירים מבחינה בוטנית, יש הטוענים שהסיבה היא הצמחים האקזוטיים שהובאו אליו מארצות רחוקות, יש כאלה שמאמינים שהסיבה היא הצבעונים והעצים העתיקים בני מאות השנים, יש כאלה שבכלל בעד פסל הרקולס שנלחם בדרקון של ברנדל מ-1670, אבל דבר אחד בטוח – אם אתם חובבי גינון אתם חייבים להגיע לכאן.

כיום הגן כולל אלמנטים מקוריים, אבל גם אלמנטים מאוחרים יותר מתקופת הבארוק כמו ערוגות פרחים -מה שאומר שהוא אפילו עוד יותר משובח ממה שהיה עם הקמתו במאה ה-16. גם חצר האריות הפכה למסעדה, כך שאתם יכולים לבקר פה בלי חשש לחייכם.

תחנה אחרונה – פארק לטנה

מכאן מומלץ להמשיך באמצעות גשר תלוי לפארק לטנה – אחד המקומות הטובים לצפייה בשלכת המקומית שכולל שבילים להליכה, החלקה על גלגיליות ורכיבה על אופניים ובעיקר הרבה ירוק. שימו לב – הגן המלכותי פתוח בקיץ בלבד בשעות 10:00-18:00

כשמשפחת המלוכה משחקת באולינג הקארמה נוקמת

מסתבר להיות מלך זה לא תמיד קל במיוחד בפראג. אמנם מזג האוויר בבירה הצ'כית נחשב טוב יחסית לאירופה (למשל בהשוואה למדינות נורדיות כמו נורבגיה), אבל עדיין מה עושה המלך כשיורד גשם?

כשהמלך לא רוצה להירטב

בדיוק בשביל זה בנו בפראג את אולם המשחקים או בשמו הנוסף – בית משחקי הכדור (Míčovna).

בית משחקי הכדור בפראג
בית משחקי הכדור בפראג

המקום אמנם נמצא בגן המלכותי (יש הקוראים לו גן קרל – (Kralovska Zahrada של ארמון הקיץ (Kralovsky Letohradek), אבל בפראג כמו בפראג גם בקיץ יורד גשם כך שנדרש מקום מקורה.

המקום שאורכו 80 מ"ר שימש למשחקי כדורת ולשעשועי ספורט נוספים של המלך, משפחתו ושאר אלו שהמלך רצה ביקרם. וכיאה למלך למרות שמדובר רק באולם ספורט המקום נבנה כמו מינימום ארמון. למשל:

  • גרם מדרגות לולייני עם צריח בחזית המזרחית
  • קשתות שמעליהן פסלים של שבע האומנויות הליברליות
  • וגולת הכותרת – עיטורי סגרפיטו (ציורי קיר בסגנון הרנסנס) בקיר הצפוני שפונה לגן.

אולם משחקי הכדור נמצא כ-250 מארמון הקיץ (שידוע גם בשמו הנוסף ארמון בלוודר-  (Belveder.

הארמון נבנה בסגנון רנסנס (יש כאלה אפילו שטוענים שהוא המבנה הרנסנסי היפה ביותר מחוץ לאיטליה) כמתנת חתונה של פרדיננד הראשון לאשתו אנה. לצערה היא נפטרה במהלך לידה (של ילד מספר 15, אבל מי סופר?).

שופוני פראג סטייל

האמת היא שהמלכה לא הייתה היחידה שלא נהנתה מהמקום מסיבה אחת – הארמון נועד בעיקר להיראות מבחוץ.

בעיקר הגנים, המזרקה בחזית שזכתה לשם "המזרקה המזמרת" (הודות לצליל שמשמיעים המים על הקרקעית מהברונזה) ופסלי אבן של אריות ושל היום והלילה בגן שפיסל Matthias Bernard Braun. בעברית קוראים לזה לנקר עיניים…

כנראה זאת הסיבה שהבניין שנבנה תוך שנה בלבד (1568-9) לא עמד בשיני הזמן. למשל, בשנת 1617 התמוטטה הקורה, הוא נשרף בשנת 1757 ולמרות ששופץ ב-1918 נשרף שוב בשנת 1945 הודות לפגז ארטילרי.

גם פסלי האריות ופסל "היום" לא שרדו את המצור הפרוסי על העיר בשנת 1757, כך שמה שנשאר הוא פסל ה"לילה" בלבד.

פסל הלילה בחזית אולם משחקי הכדור בפראג
פסל הלילה בחזית אולם משחקי הכדור בפראג

צחוק הגורל? כנראה שהוא ממשיך לצחוק. למשל, ב-1952 המקום שוחזר והסגרפיטו שופצו, אבל באחת הקשתות של המקום הוסיפו את הסמל הקומוניסטי של המגל והפטיש.

וכמובן שכמו בכל בניין שמכבד את עצמו בפראג, גם מכאן יש תצפית נפלאה על קתדרלת ויטוס הקדוש. לא בכדי הבניין נכלל ברשימת האנדרטות התרבותיות של פראג כבר בשנת 1962.

כיום כמובן אין מלך בפראג כך שהבניין משמש את הציבור הרחב לתערוכות ולכנסים. מבחינתכם זה דווקא טוב. כי בינינו – מתי בפעם האחרונה הרגשתם כמו מלכים?

כל תהפוכות הזמן בקתדרלה אחת

קתדרלת טין (השם המקוצר של גבירתנו מלפני הטין) בכיכר העיר העתיקה משקפת את התהפוכות שעברו על פראג בפרט וצ'כיה בכלל.

קתדרלת טין בכיכר העיר העתיקה בפראג
קתדרלת טין בכיכר העיר העתיקה בפראג

למשל, היא נבנתה במאה ה-11 בסגנון רומנסקי כדי לשרת את הסוחרים הזרים שהגיעו לאזור, אבל ב-1256 הוחלפה בכנסייה בסגנון אדריכלי גותי.

עד היום הקתדרלה נחשבת לאחד מהמבנים שמסמלים את הסגנון הגותי מבחינה אדריכלית, כאשר דוגמה לכך ניתן לראות בכניסה הדרומית שכוללת תבליט שמתאר את צליבת ישו.

עם זאת, הכנסייה הנוכחית נבנתה רק במאה ה-14 והושפעה בין השאר מעבודתו של פיטר פארלר (ההוא מקתדרלת ויטוס הקדוש).

הקתדרלה שעוצבה באש

במאה ה-15 הקתדרלה עברה יחד עם כל פראג לשליטת ההוסיטים (תנועה דתית צ'כית שהתבססה על משנתו של יאן הוס שהועלה על המוקד) ושימשה כמקום מושבו של הארכיבישוף העירוני, למרות שהבנייה של הגג ו-18 הצריחים לא הושלמה.

עם השלמת הגג הוצב בו גביע ענק ששימש כסמלם של ההוסיטים, כך שהיא שימשה כאחד מבסיסי הפעולה של הרפורמיסטים באמונה הנוצרית וכמעוז ההוסיטים בעיר.

לאחר שאלו הפסידו בקרב על ההר הלבן (אחד הקרבות המוקדמים במלחמת 30 השנים) הקתדרלה עברה לידיים קתוליות. המשמעות היא שהגביע הומס ושימש לצורך בניית השרביט בפסל המוזהב של מריה הקדושה.

ב-1679 הקתדרלה נפגעה מברק שגרם לשריפת הקמרונות הייחודיים שלה, מה שהביא להחלפתם בקמרונות בסגנון אדריכלות הבארוק. הכנסייה לא הפסיקה למשוך אש (תרתי משמע) ובמלחמת העולם השנייה היא הופצצה כמו מקומות אחרים בעיר.

העובדה שבמקום עיטורים, פסלים, מזבחים, מעברים תת-קרקעיים, בימת מטיף מיוחדת במינה מהמאה ה-15 ועוד אלמנטים הופכים אותה לאתר חובה לחובבי אדריכלות, הן ביום והן בלילה כאשר היא מוארת בזרקורים ובאורות שמופנים אליה מכיוונים שונים.

קתדרלת טין בלילה
קתדרלת טין בלילה

יורדת מגדולתה אבל שומרת על מעמדה

עם זאת (ואולי בגלל זה) הקתדרלה חדלה לשמש כמשכן הבישוף עם בנייתה של קתדרלת ויטוס הקדוש. למרות זאת הכנסייה בהחלט שמרה על מעמדה.

למשל, העבודה שנמצא בה העוגב העתיק ביותר בפראג (שנחשב לאחד מהמייצגים הטובים שיותר של עוגבים אירופאים מהמאה ה-17) הופכת אותה למוקד עלייה לרגל של מוזיקאים. האגדה מספרת שאפילו מוצרט ניגן בו לפעמים.

וכמו בכל בניין עתיק גם לקתדרלת טין נקשרו סיפורים שלא ברור הקשר שלהם למציאות. למשל, יש כאלו שטוענים שהצריחים המפורסמים של הכנסייה (במיוחד השניים שמתנשאים לגובה 80 מטר וששולטים על קו הרקיע העירוני) שימשו השראה לסמל המפורסם של חברת דיסני.

לעומתם יש כאלו שמאמינים שבמקום מוחבאים אוצרות, שמתהלכות בה רוחות רפאים ושהאסטרונום הנודע ברהה נקבר בה עם אפו התותב המוזהב.

עם זאת, דבר אחד בטוח – המגדלים של הקתדרלה הם המקום הכי טוב לתצפת על כיכר העיר העתיקה של פראג. כי עם כל הכבוד לתהפוכות הזמן (ויש כבוד…) היופי של פראג אף פעם לא משתנה.

הביצה והתרנגולת בקתדרלת ויטוס הקדוש

נכון, כבר כתבנו על קתדרלת ויטוס הקדוש בעבר, אבל שכחנו לציין את השפעתה על הסגנון הניצב בגותיקה האנגלית בעיקר בתחום תכנון הקשתות. אמנם יש ויכוח מה קדם למה, קתדרלת ויטוס הקדוש או הסגנון הניצב אבל ההיסטוריה מדברת בעד עצמה.

קתדרלת ויטוס הקדוש בפראג
קתדרלת ויטוס הקדוש בפראג

הסגנון הניצב פותח באנגליה רק בסופה של המאה ה-14, כאשר בקתדרלת פראג כבר עמדו 100 שנה קשתות רשת (net vaults) שנחשבות למאפיינות הסגנון. ואגב, השם הנוסף של קשתות אלו הוא קשתות פארלר ע"ש האדם שהמציא אותם בקתדרלת פראג – פטר פארלר  (Peter Parler)

פטר פארלר – האיש והקשתות

הקשתות האלו אמנם נמצאות רק באגף המקהלה בקתדרלה אבל החידוש בהן רב. במקום זוג צלעות אלכסוניות יחידות כמו בסגנון האדריכלי הקודם High Gothic – צלעות כפולות. אלו מצטלבות ויוצרות מבנה שמזכיר במראהו רשת שלא רק מחזקת את הקשתות, אלא גם משמשת כאלמנט קישוטי בתקרה באמצעות תבנית זיגזגית שנמשכת לאורך כל הקתדרלה.

עם זאת, החידוש שהכניס פארלר בקתדרלה לא הוגבל לקשתות. הוא גם הציב בה עמודים קלאסיים בצורה של פעמון, הפך את הקירות העליונים של הקתדרלה לגליים וקישט כל חלון בסגנון שונה, כך שאין בקתדרלה שני חלונות זהים.

זאת בדיוק הסיבה שבניית הקתדרלה ארכה זמן כה רב. הקיסר קארל ה-4 התלהב וביקש מפארלר לבנות בפראג אלמנטים אדריכליים נוספים, למשל גשר קארל שנקרא על שמו וכנסיות שונות ברחבי צ'כיה.

גשר קארל - עוד יצירת מופת של פטר פארלר
גשר קארל – עוד יצירת מופת של פטר פארלר

טריפוריום אאוט חלונות אין

אלמנט חדשני נוסף שהכניס פארלר בקתדרלת ויטוס הקדוש הוא פסלים על הטריפוריום (גלריה של קשתות בין הקומות של הקתדרלה). אמנם הוא קצת התלהב ולצד פסלים של בני משפחת המלוכה הצ'כית, קדושים נוצרים ובישופים הוא הכניס גם פסל של עצמו. למען ההגינות חייבים לציין שהוא פרגן גם לאדריכל השני ופיסל גם אותו.

אמנם בסגנון הגותי הניצב ויתרו על קומת הטריפוריום, אבל בהחלט אימצו את הרעיון של פארלר לגבי החלונות כאלמנט עיצובי. הם הפכו את החלונות לגדולים במיוחד וכללו בהם קורות אמצעיות צרות  (mullion)שאפשרו שימוש רב בזכוכית, כך שאמנות הויטראז' שהתחילה בחלונות של קתדרלת ויטוס רק הלכה והשתכללה.

ושתי הערות אחרונות לסיום – בעיר פראג עשו הרבה כבוד לפטר פארלר והוא נקבר בקתדרלה שהקים לצד גדולי האומה. מצד שני, באנגליה התאהבו בסגנון הניצב (שכאמור קיבל השראה מקתדרלת ויטוס הקדוש) ואת בניין הפרלמנט הקימו בסגנון זה. אתם מכירים אותו בתור ארמון וסמיניסטר ובעיקר את מגדל השעון שלו – הבין בן. אז מי הביצה ומי התרנגולת? תחליטו לבד

ההיסטוריה הצ'כית כולה בזעיר אנפין ברוטונדה של מציאת הצלב הקדוש (Rotunda Nalezení sv. Kříže)

רוטונדה זו שנמצאת ברחוב Konviktska ברובע פראג 1 היא ההיסטוריה הצ'כית כולה בזעיר אנפין, מה שהכניס אותה לרשימת האנדרטות התרבותיות הצ'כיות והופך אותה לאקלקטית למדי.

מצד אחד היא נבנתה במאה ה-11 בסגנון אדריכלי רומנסקי (העתיקה ביותר בפראג בסגנון זה), אבל החלק הפנימי הוא בסגנון אדריכלי רומי ויש בה ציורי קיר (פרסקאות) גותיים נדירים מהמאה ה-14.

הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש
הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש

מקור השם

שמה המלא של הרוטונדה (הסבר לגבי מהי רוטונדה ניתן למצוא כאן) שמשמשת ככנסייה הוא "הכנסייה של הצלב הקטן", אבל כולם מכירים אותה בשם "הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש".

כנראה הסיבה לכך היא שיש כנסייה בעלת שם דומה ("הכנסייה של הצלב הגדול") ברובע היהודי ושינוי השם נועד כדי למנוע בלבול. סברה אחרת לשינוי השם היא האגדה המקומית שטוענת כדלקמן:

נערה נצלבה והושלכה לבאר שהייתה במקום כעונש על כך שהתנצרה בניגוד לרצון הוריה. במהלך הלילה הסערה העלתה לפני השטח את הצלב שאליה נקשרה הנערה, מה שנחשב ע"י המאמינים כהוכחה להשגחה העליונה ששורה במקום.

יש כאלו אפילו שטוענים שבמהלך שיפוץ הרוטונדה נמצא צלב גדול ביסודותיה, מה שמאמת לכאורה את הסיפור.

סיפור אחר טוען שמתחת לרוטונדה יש מרתף עם אוצר עצום. המאמינים בכך מביאים כהוכחה שעובדה אחת – בסמוך למקום התגלה אוצר של הנסיך Jaromír משנת 1012, כך שההיגיון אומר שיש עוד מה לחפש ולמצוא במעמקי האדמה.

מבחן המציאות והרוטונדה

עם זאת, האמת כנראה שונה. העובדה שהמקום נמצא במרכז צלב שנוצר מחיבור של נתיבי סחר חשובים:

  • ציר שני (שאורכו 2400 מטר גם כן) מכנסיית סנט קלמנט בעיר העתיקה לכנסיית סנט פיליפ וג'יימס בכיכר Arbesově
  • ציר אחד שאורכו 2400 מטר מקתדרלת ויטוס הקדוש (הכנסייה החשובה בעיר שמופיעה בסרטון הבא) לכנסיית סטפן הקדוש ב- Nové Město

החוקרים מאמינים שהמקום שנבנה ב-1190 שימש כמזבח פרטי של אחת האחוזות בעיר העתיקה. הוכחה לכך טמונה בעובדה שמסביב למקום הייתה קהילה ובית קברות.

בכל מקרה הרוטונדה הפכה לכנסייה (כנראה בזכות האקוסטיקה המשובחת שהייתה בה) רק ב-1365 וכמו בשאר צ'כיה, גם כאן המקום החליף ידיים ושימושים. למשל:

  • בשנת 1625 היא ניתנה לדומיניקנים של מנזר העיר העתיקה על ידי כנסיית סנט. גיילס
  • בשנת 1784 תחת שלטונו של יוסף השני הכנסייה נסגרה כחלק מרפורמות דתיות והיא הפכה למחסן פרטי
  • בשנת 1860 הרוטונדה עמדה בפני הריסה.

העירייה לוקחת חסות

העובדה שהרוטונדה קיימת עד היום נזקפת לזכות מועצת העיר שהכירה בחשיבותה. היא החליטה לרכוש את המקום מבעליה הפרטיים ולשפץ אותו.

האדריכל הנודע Ignác Ullmann הסכים לבצע את העבודה ללא תשלום. בשנים 1863-5 הוא החליף את הריצוף, הסיר את האביזרים הבארוקיים ועיצב למקום גם מזבח חדש.

היה גם רעיון של הצייר המפורסם Josef Mánes לשנות את עיצוב הפנים של המקום, אבל זה מעולם התממש וחבל. הרעיון שכן התקבל והפך למציאות הוא לגדר את המקום בגדר מתכת בסגנון ניאו-רומנסקי עם מוטיב של ורד צ'כי.

פסלו של Josef Mánes ברובע פראג 8
פסלו של Josef Mánes ברובע פראג 8

שיפוץ נוסף שנערך במקום ב-1870 תרם עיצוב הפנים של המקום ציור בשם Annunciation over the presbytery, ציור של הצייר Petra Maixnera שמתאר את מריה בעת קבלת הבשורה על התעברותה הפלאית.

למעשה, כל האלמנטים של הבניין והחלק הפנימי שלו כיום הם מהמאה ה-19. נכון להיום הרוטונדה נמצאת בשימוש על ידי הכנסייה הקתולית ונערכים בה פולחנים באופן קבוע.

המקום פתוח לקהל בימים שני-שישי בתיאום מראש. מידע נוסף ניתן לקרוא באינטרנט: http://www.starokatolici.cz/

נהלל זה כאן – הרוטונדה של סט. מרטין (Rotunda st. Martina) בפראג

בתור מושבניקית יש לי כבוד גדול למושב הראשון הלא הוא נהלל. הצורה המעגלית שלו היא אמנם יוצאת דופן בנוף הישראלי, אבל מסתבר שאין חדש תחת השמש והעולם מלא במבנים עגולים.

למשל, רוטונדה שהיא מבנה אדריכלי או כל חלק ממבנה כזה שבנוי בצורה של גליל, לרוב עם קירוי בצורה של גג כלשהו (חרוט או כיפה). הרוטונדה מאופיינת בסימטריה לכל הכיוונים שהופך את מרכז הרוטונדה לחלל החשוב במבנה.

אמנם היה שימוש ברעיון כבר בתקופת יוון העתיקה, אבל רק עם המצאת הקשת ברומא העתיקה התחיל השימוש המסיבי ברוטונדות. השימוש בצורה הזו התאים לאופן הפולחן הדתי במקדשים הרומים (למשל הפנתאון), כך שלא פלא שבמרכז המעגל הם הציבו את פסלי האלים.

האימפריה הרומית כידוע כבר לא איתנו אבל הרעיון של הרוטונדה נשאר לנצח. למשל, ברנסנס השימוש ברוטונדות היה נפוץ מסיבה אסתטית  – הרוטונדה יצרה יחס מיוחד בין המבנה ובין הסביבה הטבעית שלו.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה?

כי מסתבר שרעיון הרוטונדה הגיע גם לפראג. כולם מכירים את הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש ברובע פראג 1, אבל הרוטונדה המפורסמת בעיר נמצאת דווקא ברובע פראג 2 – הרוטונדה של מרטין הקדוש (Rotunda st. Martina) או בשמה הנוסף הרוטונדה של הצלב הקדוש (Rotunda of the Holy Cross).

הרוטונדה שהוקמה במאה ה-11 במצודת וישהראד נחשבת לאחת הרוטונדות שנשתמרו בעיר בסגנון אדריכלי רומנסקי, אבל כמו במקומות אחרים בצ'כיה גם כאן שום דבר אינו כמו שהוא נראה. מסתבר שלמקום אולם תת קרקעי שלא ידעו על קיומו עד עכשיו, כולל בזמן שחודש עיצוב הפנים שלה במאה ה-19.

ואם אתם רוצים להיווכח בכך בעצמכם זה קצת בעייתי. אמנם הרוטונדה נפתחה מחדש לקהל בשנת 1878, אבל מאז היא משמשת באופן פעיל בכנסייה. המשמעות היא שניתן לבקר בה רק בזמן שנערכת במקום תפילה. אני חושבת שההשקעה משתלמת, אבל אם לא תנסו איך תדעו?

חוויה אישית – טיסה לפראג בימי קורונה

אתחיל בווידוי – הבלוג הזה התחיל כדרך להביע את אהבתי לפראג, עיר הבירה של צ'כיה שבעיני (ובעיני רבים אחרים) היא העיר הכי יפה בעולם.

מפה לשם עברו 3 שנים והבלוג צבר תאוצה ובעיקר – קהל קוראים נאמן שהוא לא בהכרח ישראלי למרות שהבלוג כתוב בעברית צחה.

מסתבר שלא רק אני אוהבת את פראג
מסתבר שלא רק אני אוהבת את פראג

השיא מבחינתי היה לפני 3 חודשים בדיוק. נרשמתי לתערוכת התיירות הבינ"ל בת"א IMTM כדי לאתר מפרסמים לבלוג, אבל בסופו של דבר בגלל אילוצים שונים נשארתי בבית. מסתבר ששמי הלך לפני, שמלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים ועוד קלישאות שהוכחו כנכונות.

פראג בלוג שולט

בתערוכה נכח פטר, יחצ"ן של קניון פאשן ארנה בפראג שביקש ליצור קשר עם בלוגרים ישראלים לצורך פרסום המקום.

הוא פנה לאוהד, מנהל האתר "הכל על פראג" כדי שימליץ לו על אנשים שבעיניו מתאימים למשימה. השם הראשון שעלה ל-אוהד לראש היה "פראג בלוג".

השיחה ביני לאוהד הייתה מבחינתי קצת הזויה, בעיקר כי הוא חשב שההזמנה לא רלוונטית לגבי. הוא היה בטוח לפי רמת התוכן בבלוג שאני גרה שם ולא בארץ… אחרי שצחקתי ואמרתי "הלוואי" הבנתי שזו המחמאה הכי גדולה שיכולתי לקבל 🙂

היחצ"ן הציע טיסה ומלון תמורת פרסומת לבלוג, כך שלמרות שאני לרוב נמנעת מקניונים נעניתי כמובן בשמחה.

הזמנתי טיסה לפראג ל-14.5.2020 דרך מנוע החיפוש של קיווי טיסות (אגב, יש כאן מדריך נהדר לשימוש בקיווי) לא לפני שביקשתי שבוע חופש מהעבודה.

האישור מקיווי על הזמנת הטיסה
האישור מקיווי על הזמנת הטיסה

ואז הגיעה קורונה…

בהתחלה לא ידעתי מה לעשות אבל החבר'ה של קיווי פתרו לי את הבעיה. הם אמנם ביטלו את הטיסה אבל בניגוד לחברות תעופה אחרות לקחו אחריות מלאה. הם הציעו טיסה חלופית (כרטיס פתוח לכל תאריך עד 31.12.20) או זיכוי, כאשר האחרון תלוי בחברת התעופה ויכול לנוע מ-0 ועד הסכום המלא של הכרטיס.

ההודעה שהטיסות בוטלו
ההודעה שהטיסות בוטלו

אחרי התלבטות החלטתי לקחת סיכון וללכת על זיכוי. עדיין לא קיבלתי תשובה כמה ומתי אקבל בחזרה, אבל מהיכרותי עם קיווי אני אופטימית.

ומה עם הקניון?

יידעתי כמובן את פטר איש היח"צ של קניון פאשן ארנה שהטיסה בוטלה והוא להפתעתי קיבל הכל ברוח טובה. מסתבר שגם בפראג הקניונים עדיין סגורים.

גם אם השמיים יפתחו – לא יודעים כמה אנשים יבקרו בקניונים, מה יהיה הרווח שלהם (אם בכלל) ובעיקר – כמה תיירים יעשו בהם שופינג.

מבחינתי הקורונה עשתה רק טוב. הכרתי אנשים חדשים, גיליתי שהבלוג שלי מצליח ולא פחות חשוב – הבנתי שאני ברת סמכא בכל הנוגע לפראג וכשאני חושבת על זה שהבלוג התחיל מאהבה אורבנית פשוטה אני טופחת לעצמי על השכם יותר חזק.

 

בת דודתי בפראג
בת דודתי בפראג בעקבות המלצותי

אמנם הקילוגרמים שהעליתי בקורונה הם לא רק מנחת, אבל אני מאמינה שטיול רגלי בחוצות פראג ישיר אותם מעלי. ובמילים אחרות – נתראה בפראג כי למרות הכל (וזאת הבטחה) אני עוד אגיע.