חייבת להודות שבתור אחת שלא שותה קפה יש לי חיבה מוזרה דווקא לבתי קפה. מוזר, נכון?
אני לא יודעת אם זו ההיסטוריה של הקפה (הידעתם שהוא בכלל התגלה באתיופיה?), המאמץ הכרוך בהפיכת הפרי למשקה (דוגמא לכך הוא הסיפור הזה), האווירה או העיצוב של בתי הקפה שעושים לי את זה.
אוסלו כמשל
דבר אחד בטוח – בכל מקום שאני מגיעה אליו אני מחפשת בתי קפה. למשל, ברחוב קארל יוהנס באוסלו בירת נורבגיה גיליתי את בית הקפה גרנד קפה. וככה הוא נראה מבחוץ:
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בפראג. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- חוויית התיאטרון השחור
- ארוחת ערב ימי הביניים עם שתיה בלי הגבלה
- ערב של שייט על הנהר בפראג
- תיאטרון היברניה בפראג מציג: מופע אגם הברבורים
- שייט וארוחת ערב על סירת זכוכית פתוחה
- שייט לילי על נהר הוולטאבה כולל אוכל
- שעה וחצי של מופע התיאטרון השחור
- כניסה לבית העירייה הישן ולשעון האסטרונומי
- כניסה למוזיאון החושים
בית הקפה נמצא במלון גרנד הוטל ששמו בטח נשמע לכם מוכר. זה המלון שבו לא רק נחתמו הסכמי אוסלו הידועים, אלא המלון שבו מתארחים כל שנה הזוכים בפרס נובל לשלום ושבו נערך נשף לכבודם.
מסתבר שבית הקפה הזה חביב לא רק עליהם, אלא גם על רבים וטובים אחרים כמו רואלד דאל (שכתב כאן את ספרו האוטוביוגרפי), הנריק איבסן שביקר כאן באופן יומיומי ועוד.
ולמה אני מספרת לכם את כל זה?
כי גם בפראג גיליתי בית קפה באותו שם (גרנד קפה אוריינט, אבל למה להיות קטנוניים?) שהוא לא פחות מעניין מאחיו הנורבגי.
בית הקפה הזה שוכן ב"בית המדונה השחורה" שמשמש כמוזיאון הצ'כי לקוביזם, מה שהופך אותו לבית הקפה הקוביסטי היחיד בעולם.
אלמנט מעניין נוסף הוא שהבניין כולו נבנה בכלל בסגנון אדריכלי בארוקי, כך שהאלמנטים הקוביסטים בחזית נוספו לו מאוחר יותר – מה שיוצר שילוב מרהיב ומיוחד במינו.
הרבה יותר מקפה
בית הקפה עצמו נחשב ליצירת מופת הנדסית. הוא אמנם נמצא בקומה הראשונה של המבנה, אבל הוא לא כולל שום עמודים תומכים.
ואם אתם מפחדים שהגג ייפול עליכם תוך כדי שתיית הקפה אתם יכולים להסיר דאגה. בית הקפה והבניין כולו עומדים איתן על מקומם משנת 1911.
ואם אתם כבר כאן אני ממליצה לקפוץ לקומות 4 ו-5 של הבניין שמשמשות כאמור כמוזיאון. כאן תוכלו לצפות בתערוכה קבועה של אמנות קוביסטית שמתמקדת באמנים צ'כיים בשנים 1911-9.
בשנים אלו הקוביזם היה בשיאו בצ'כיה, הן מבחינת אמנות חזותית והן מבחינת ארכיטקטורה. כחומר רקע כדאי לקרוא את הפוסט שכתבתי בנושא.
אז איך הקפה?
כאמור אני לא שותה קפה, אבל אם להאמין לדעת גדולים, בית הקפה הזה נחשב לאחד מ-7 בתי הקפה היפים באירופה. ושתי המלצות אחרונות כדי להיכנס סופית לאווירה:
אחת – הגיעו למקום אחרי 18:00 ותיהנו מנגינת פסנתר חיה שתגרום לכם להרגיש בשנות ה-20
שתיים – הזמינו את הקינוח “věneček” שכמיטב המסורת הקוביסטית כאן הוא לא עגול אלא מרובע.
כתיבת תגובה