שוב הגיע הזמן בשנה שבו מפלצות, רוחות רפאים ויצורים מפחידים אחרים מבקרים בעולם שלנו ללילה אחד בלבד. ליל כל הקדושים מתקרב וכמו כמעט בכל מקום אחר בעולם הוא נחגג גם בצ'כיה.
מכיוון שפראג היא בירת המדינה, חגיגות ליל הקדושים בה יהיו הרבות והמפחידות ביותר. רק קחו בחשבון שבצ'כיה בכלל ובפראג בכלל זה קצת אחרת. כמה קצת? הרבה
נתחיל מהעובדה שליל כל הקדושים הוא חג נוצרי וצ'כיה היא המדינה אתאיסטית לחלוטין (רק כ-30% דתיים). לכן, הצ'כים אימצו את החג לקרבם עם הבדלים מקומיים.
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בפראג. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- חוויית התיאטרון השחור
- ארוחת ערב ימי הביניים עם שתיה בלי הגבלה
- ערב של שייט על הנהר בפראג
- תיאטרון היברניה בפראג מציג: מופע אגם הברבורים
- שייט וארוחת ערב על סירת זכוכית פתוחה
- שייט לילי על נהר הוולטאבה כולל אוכל
- שעה וחצי של מופע התיאטרון השחור
- כניסה לבית העירייה הישן ולשעון האסטרונומי
- כניסה למוזיאון החושים
למשל, פה הוא נחגג ב-2.11 ונקרא "יום כל הנשמות" או בצ'כית Dušičky. אבל מה המקור של החג הזה?
יום כל הנשמות – לא המצאה צ'כית
למעשה, יום כל הנשמות לא נולד בצ'כיה אלא בצרפת במאה ה-11. אז קבע אב המנזר בקלוני (Cluny) את התאריך לצורך הנצחת המתים. האגדה מספרת שזה התחיל מחזון של עולה לרגל במהלך סערה. הוא ראה את נשמות המתים סובלות מכאב כאשר חטאיהם עלו באש.
הוא בא אל אב המנזר לשאול אם יש יום בשנה שבו אפשר להתפלל על נשמות המתים, בעיקר כדי לנסות ולהקל על סבלם. מכיוון שלא היה – המציאו.
כנראה שאב המנזר ניסה להילחם במסורת פגאנית ויצר חג נוצרי לאותה המטרה. כך שהטקסים הישנים לא בוטלו אלא רק קיבלו שם ותוקף נוצרי. התאריך כאמור נקבע ל-2.11 והוא מיועד לקדושים הנשכחים, כלומר קדושים נוצרים שלא קיבלו יום חג משלהם.
החג תפס תאוצה והמסורת התפשטה ברחבי אירופה. עד המאה ה-13 החג כבר היה נפוץ בכל הנצרות המערבית, כנראה בגלל שיש לו שורשים עתיקים יותר.
יום כל הנשמות – השורשים
המסורת של זכירת מתים היא עתיקה כמו האנושות עצמה, כך שהיא התחילה הרבה לפני המאה ה-11 והתאריך הרשמי של החג.
עוד בימי קדם האמינו שהמוות הוא חלק מהחיים, כך שהוא שלב חשוב מאוד בכל אמונה בין החיים האלה לבין מה שהבא יהיה.
באופן קולקטיבי, בכל תרבות קיימים טקסי מעבר בין שלבים חשובים בקיום (בין חיים למוות, קיץ וחורף, יום ולילה וכו').
Samhain, ליל כל הקדושים ויום כל הנשמות
מקורו של יום כל הנשמות מגיע כנראה מטקס קלטי שנקרא Samhain – פסטיבל המתרחש במעבר בין החלקים החמים והקרים של השנה, בין שוויון הסתיו לבין היפוך החורף. זו הייתה פרידה מהקיץ, מהחום והשמש, חגיגת הקציר ותחילת החצי הקשה יותר של השנה.
בחג זה כיבו אש שדלקה דרך קבע בבתים והדליקו אש חדשה. האמונה הייתה שכל מה שהיה רע נשרף באש הישנה ושהאש החדשה מביאה איתה תקווה.
הקלטים האמינו שתקופת החג הייתה גם התקופה שבה יכלו נשמות המתים לחצות ביתר קלות אל עולם החיים. אור המדורות היה מנחה אותם הביתה, הם היו יושבים ליד המדורות ומחממים את עצמם, אוכלים, שותים ונזכרים איך היה בעולם כשהם היו בין החיים.
יום כל הנשמות וליל כל הקדושים מתחילים להתחבר
מכיוון שהקלטים האמינו שלא כל רוחות המתים הן טובות, הן הדליקו אורות כדי להרחיק אותם מבתים של אזרחים תמימים. המנורות היו מעוטרות בפרצופים מפחידים ולעיתים מגולפים בירקות. אמנם בליל כל הקדושים הבחירה המקובלת היא דלועים, אבל הירק המקורי היה ככל הנראה לפת.
גם בצ'כיה היה שימוש במנורות המסורתיות האלה, בעיקר באזור בוהמיה. שם עשו שימוש בסלקים בשם "mangelwurzel" או "mangůl" שבכללי משמשים להאכלת בעלי חיים ונמצאים בשפע.
אם תסתובבו בחודש אוקטובר בערים הגדולות בצ'כיה במקומות הומי אדם כמו קניונים, תבחינו בכל פינה בדלעות, בנרות ובקישוטים מפחידים. ב-31.10 כמובן יש אינסוף מסיבות אליהן מגיעים כל צעירי האיזור.
יום כל הנשמות בצ'כיה כיום
אם תבקרו בבתי קברות ברחבי המדינה במהלך היום או בסופ"ש לפניו תפגשו בהם המון אנשים שבאו לסדר, לנקות מצבות, לטפל בעשבים שוטים, לשתול פרחים ועוד.
לעיתים קרובות בני משפחה וחברים ייפגשו אלו עם אלו ויעלו זכרונות מחייהם של הנפטרים. וכמובן שיהיו גם נרות שאמורים לטהר את נשמות המתים, פרחים שמייצגים תקווה לחיים שלאחר המוות וצמחים ירוקי-עד שמסמלים תקומה, אלמוות ושימור של המתים בזיכרון.
אגב, הפרח המסורתי המועדף הוא חרצית ששמה העממי הצ'כי הוא Dušička שמסמלת הגנה מפני כוחות הרשע. גם פה כנראה שהפרקטיקה מנצחת כי חרצית היא פרח עמיד, היא לרוב פורחת עד הכפור הראשון – מה שהופך אותה לאידיאלית לתחילת נובמבר.
יום כל הנשמות – המיסה והאגדה על הנשמות החוטאות
חלק חשוב במסורת הנוצרית ביום כל הנשמות הוא המיסה. בדרך כלל, תפילה לעילוי נשמות המתים היא חלק מכל מיסה נוצרית, אבל ביום כל הנשמות המיסה כולה מוקדשת למתים מכל האמונות והדתות.
לאחר המיסה לרוב יוצאת תהלוכה מהכנסייה לבית הקברות להתפלל שם עבור המתים, להשאיר להם נרות ולהתייחד עם זכרם. עם זאת, לרוב הביקור בבתי הקברות הוא קצר והאנשים לא רוצים להישאר שם יתר על המידה. גם הם מודעים לעובדה שעם כל הכבוד למתים, יש ליום הזה גם צד אפל.
לפי אגדה עתיקה ביום כל הנשמות יוצאות מקבריהן הנשמות שחטאו הכי הרבה בחייהן, יושבות על קבריהן, בוכות ומבטאות בצעקות את החרטות שלהן – מה שמאיים על כל יצור חי שמעז להתקרב. למחרת בבוקר עם צלצול הפעמונים הן כמובן חוזרות למקומן הטבעי למשך שנה נוספת.
אז ליל כל הקדושים או יום כל הנשמות?
אם משווים בין השניים מגלים את ההבדלים. ליל כל הקדושים הוא חג צבעוני, קולני ומטורף בעוד יום כל הנשמות הוא יום של אבל וזיכרון. כמובן שהעולם המודרני מעדיף את ליל כל הקדושים, אבל בצ'כיה רוחות הרפאים הן דבר שבשגרה.
קישורים שימושיים
מתוייג ב:
אירועים
