בתור מושבניקית יש לי כבוד גדול למושב הראשון הלא הוא נהלל. הצורה המעגלית שלו היא אמנם יוצאת דופן בנוף הישראלי, אבל מסתבר שאין חדש תחת השמש והעולם מלא במבנים עגולים.
למשל, רוטונדה שהיא מבנה אדריכלי או כל חלק ממבנה כזה שבנוי בצורה של גליל, לרוב עם קירוי בצורה של גג כלשהו (חרוט או כיפה). הרוטונדה מאופיינת בסימטריה לכל הכיוונים שהופך את מרכז הרוטונדה לחלל החשוב במבנה.
אמנם היה שימוש ברעיון כבר בתקופת יוון העתיקה, אבל רק עם המצאת הקשת ברומא העתיקה התחיל השימוש המסיבי ברוטונדות. השימוש בצורה הזו התאים לאופן הפולחן הדתי במקדשים הרומים (למשל הפנתאון), כך שלא פלא שבמרכז המעגל הם הציבו את פסלי האלים.
האימפריה הרומית כידוע כבר לא איתנו אבל הרעיון של הרוטונדה נשאר לנצח. למשל, ברנסנס השימוש ברוטונדות היה נפוץ מסיבה אסתטית – הרוטונדה יצרה יחס מיוחד בין המבנה ובין הסביבה הטבעית שלו.
ולמה אני מספרת לכם את כל זה?
כי מסתבר שרעיון הרוטונדה הגיע גם לפראג. כולם מכירים את הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש ברובע פראג 1, אבל הרוטונדה המפורסמת בעיר נמצאת דווקא ברובע פראג 2 – הרוטונדה של מרטין הקדוש (Rotunda st. Martina) או בשמה הנוסף הרוטונדה של הצלב הקדוש (Rotunda of the Holy Cross).
הרוטונדה שהוקמה במאה ה-11 במצודת וישהראד נחשבת לאחת הרוטונדות שנשתמרו בעיר בסגנון אדריכלי רומנסקי, אבל כמו במקומות אחרים בצ'כיה גם כאן שום דבר אינו כמו שהוא נראה. מסתבר שלמקום אולם תת קרקעי שלא ידעו על קיומו עד עכשיו, כולל בזמן שחודש עיצוב הפנים שלה במאה ה-19.
ואם אתם רוצים להיווכח בכך בעצמכם זה קצת בעייתי. אמנם הרוטונדה נפתחה מחדש לקהל בשנת 1878, אבל מאז היא משמשת באופן פעיל בכנסייה. המשמעות היא שניתן לבקר בה רק בזמן שנערכת במקום תפילה. אני חושבת שההשקעה משתלמת, אבל אם לא תנסו איך תדעו?
אתחיל בווידוי – הבלוג הזה התחיל כדרך להביע את אהבתי לפראג, עיר הבירה של צ'כיה שבעיני (ובעיני רבים אחרים) היא העיר הכי יפה בעולם.
מפה לשם עברו 3 שנים והבלוג צבר תאוצה ובעיקר – קהל קוראים נאמן שהוא לא בהכרח ישראלי למרות שהבלוג כתוב בעברית צחה.
מסתבר שלא רק אני אוהבת את פראג
השיא מבחינתי היה לפני 3 חודשים בדיוק. נרשמתי לתערוכת התיירות הבינ"ל בת"א IMTM כדי לאתר מפרסמים לבלוג, אבל בסופו של דבר בגלל אילוצים שונים נשארתי בבית. מסתבר ששמי הלך לפני, שמלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים ועוד קלישאות שהוכחו כנכונות.
פראג בלוג שולט
בתערוכה נכח פטר, יחצ"ן של קניון פאשן ארנה בפראג שביקש ליצור קשר עם בלוגרים ישראלים לצורך פרסום המקום.
הוא פנה לאוהד, מנהל האתר "הכל על פראג" כדי שימליץ לו על אנשים שבעיניו מתאימים למשימה. השם הראשון שעלה ל-אוהד לראש היה "פראג בלוג".
השיחה ביני לאוהד הייתה מבחינתי קצת הזויה, בעיקר כי הוא חשב שההזמנה לא רלוונטית לגבי. הוא היה בטוח לפי רמת התוכן בבלוג שאני גרה שם ולא בארץ… אחרי שצחקתי ואמרתי "הלוואי" הבנתי שזו המחמאה הכי גדולה שיכולתי לקבל 🙂
היחצ"ן הציע טיסה ומלון תמורת פרסומת לבלוג, כך שלמרות שאני לרוב נמנעת מקניונים נעניתי כמובן בשמחה.
בהתחלה לא ידעתי מה לעשות אבל החבר'ה של קיווי פתרו לי את הבעיה. הם אמנם ביטלו את הטיסה אבל בניגוד לחברות תעופה אחרות לקחו אחריות מלאה. הם הציעו טיסה חלופית (כרטיס פתוח לכל תאריך עד 31.12.20) או זיכוי, כאשר האחרון תלוי בחברת התעופה ויכול לנוע מ-0 ועד הסכום המלא של הכרטיס.
ההודעה שהטיסות בוטלו
אחרי התלבטות החלטתי לקחת סיכון וללכת על זיכוי. עדיין לא קיבלתי תשובה כמה ומתי אקבל בחזרה, אבל מהיכרותי עם קיווי אני אופטימית.
ומה עם הקניון?
יידעתי כמובן את פטר איש היח"צ של קניון פאשן ארנה שהטיסה בוטלה והוא להפתעתי קיבל הכל ברוח טובה. מסתבר שגם בפראג הקניונים עדיין סגורים.
גם אם השמיים יפתחו – לא יודעים כמה אנשים יבקרו בקניונים, מה יהיה הרווח שלהם (אם בכלל) ובעיקר – כמה תיירים יעשו בהם שופינג.
מבחינתי הקורונה עשתה רק טוב. הכרתי אנשים חדשים, גיליתי שהבלוג שלי מצליח ולא פחות חשוב – הבנתי שאני ברת סמכא בכל הנוגע לפראג וכשאני חושבת על זה שהבלוג התחיל מאהבה אורבנית פשוטה אני טופחת לעצמי על השכם יותר חזק.
בת דודתי בפראג בעקבות המלצותי
אמנם הקילוגרמים שהעליתי בקורונה הם לא רק מנחת, אבל אני מאמינה שטיול רגלי בחוצות פראג ישיר אותם מעלי. ובמילים אחרות – נתראה בפראג כי למרות הכל (וזאת הבטחה) אני עוד אגיע.
אם אתם מחפשים מקום בפראג כדי להירגע אחרי יום טיול – כדאי שתכירו את Yarn Queen בשכונת וינוהרדי שבה נערכים מדי שבוע קורסים לסריגה. מן הסתם לא תהיו לבד, כי בצ'כיה כמו בעולם כולו – המלאכה המסורתית של סריגה עשתה בשנים האחרונות קאמבק ענק.
המחקרים מראים שיש בכוחה של הסריגה להוריד מהמתח שנצבר בעידן הדיגיטלי ואפילו יותר מכך – יש מחקרים שהוכיחו שסריגה יכולה למנוע אובדן של זיכרון. עם כל הכבוד להשפעות המרגיעות של סריגה (אם הן קיימות) דבר אחד בטוח – מסורת זו משמשת כבר מאות שנים כתירוץ למפגש חברתי.
סריגה – התירוץ האולטימטיבי למפגש חברתי
ממלכת חוטי הצמר בפראג
זה בדיוק הרעיון שעומד מאחורי Yarn Queen (בעברית "מלכת החוטים"), חנות חדשה שנפתחה ברחוב Korunní של Vinohrady בינואר 2020. הבעלים דמיין לעצמו מקום עם חוטי צמר טבעיים ואיכותיים שמקורם מצ'כיה ומכל רחבי העולם, אבל גם לוקיישן בו אנשים יוכלו לשבת ולסרוג יחד באופן קבוע.
לטענתו הסריגה היא מסורת חזקה ופופולרית בצ'כיה, בעיקר כי בתקופה הקומוניסטית לא היה הצע של בגדים בחנויות – מה שאילץ את האוכלוסייה לסרוג בעצמה. גם אחרי מהפכת הקטיפה הזמינות של חוטי הצמר בצ'כיה לא הייתה גדולה והמסורת נמשכה.
חנות זו היא חנות חוטי הצמר הטבעיים השנייה בפראג, אבל בניגוד לקודמתה יש בה מגוון רחב של מותגים המתמקדים בחוטים אורגניים. למרות שישנן חנויות רבות הנושאות חוט אקרילי בפראג, רק חנות זו מחזיקה חוטים טבעיים, למשל: חוטי צמר שאושרו ע"י GOTS וכן חוט צמר ממוחזר המיוצר מג'ינס ישן ובקבוקי PET.
לשלב אקולוגיה וכלכלה באותה מסרגה
כשבעלת החנות מתבקשת להסביר את הפריחה האחרונה בסריגה בפראג היא אומרת, "אנשים מתעניינים יותר במוצאם של בגדים והיכן ובאילו תנאים הם מיוצרים, כך שסריגה שמבוססת על חומרים טבעיים ממוחזרים נחשבת להגיונית מבחינה אקולוגית.
היא גם רואה בסריגה הגיון כלכלי. לטענתה, החזרה לסריגה נובעת ללא ספק מכך שהאפשרות לסרוג מחומרים איכותיים זולה יותר מהחלופה, כלומר קנייה של סריגים מוכנים באותה האיכות.
החנות אירחה את קבוצת הסריגה הראשונה שלה ב-5.3.2020 ויהיו בה גם שיעורים למתחילים. לפרטים נוספים הקליקו פה. אבל Yarn Queen לא לבד ובפראג יש שפע של אפשרויות לאלו שמעוניינים לסרוג, למשל:
קורסי סריגה חינמיים שמועברים ע"י חברי הקבוצה Socks from Grandma (בעברית "הגרביים של סבתוש") בשני מיקומים : בימי חמישי במרכז Elpida בשכונת Pankrác ובימי שני בכתובת Přístav 7 בשכונת הולושוביצה. למידע נוסף כנסו לאתר elpida.cz
הגרביים של סבתוש
קורסי סריגה שמועברים ע"י Knit Sisters (בעברית "האחיות הסורגות"). מומלץ להזמין מקום מראש באתר כי הקורסים מתמלאים במהירות.
חנות האומנות והאמנות Woolpoint מארחת סדנאות סריגה ותפירה, פגישות וקורסים בתשלום. בקרו באתר woolpoint.cz לקבלת פרטים נוספים
קבוצת Stitch’n’Bitch נפגשת לרוב בשבת הראשונה והשלישית של כל חודש ודנה בנושאים שונים: תפירה, סריגה ועוד
ואחרון חביב – מועדון הסריגה Maze In Tchaiovna יושק ב-15.3.2020. המועדון יארגן פגישות סריגה פעם בחודש בימי ראשון בשעות 13:00-16:00.
לאחר שנים של חרם בינלאומי וייצור לשיווק המוני, מזקקות קטנות של אבסינת בצ'כיה מחזירות למשקה את הכבוד האבוד – מה שהופך את צ'כיה למדינה שעומדת בחזית הרנסנס של המשקה שזכה לכינוי "הפיה הירוקה".
אבסינת
אמנם המשקה אבסינת, שנאסר לשתייה ברוב העולם בראשית המאה העשרים, עדיין נאבק בסטיגמה שהודבקה לו למרות שמרבית האיסורים שהוטלו עליו בשנים האחרונות הוסרו. בצ'כיה הרימו את הכפפה ומזקקות רבות חוזרות לייצר אבסינת באמצעות שיטות זיקוק מסורתיות.
ובינתיים בצ'כיה…
אחת המזקקות שעושות זאת היא מזקקת Žufánek ב- Boršice u Blatnice שהחלה לייצר ב-2018 את St. Antoine – מותג האבסינת המקומי שאותו ניתן ללגום במיטב הפאבים בפראג.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבצ'כיה דובקים בתהליך המסורתי לייצור אבסינת שכולל השרייה של לענה (המשקה נקרא ע"ש החומר אבסינתין שנמצא בצמח הלענה), אניס ושומר (לעיתים גם עשבי תיבול נוספים) באלכוהול איכותי, הוספת שמנים אתריים (שממוצים מחומר צמחי או באמצעות אידוי) או טעמים מרוכזים לבסיס האלכוהולי.
הטעמים שמתקבלים משיטות אלו שונים מאבסינת שנוצר בזיקוק, כך שנשאלת השאלה מהו צפוי להיות הטעם של אבסינת? כאמור הגדרה ברורה עדיין אין, אבל בצ'כיה טוענים שלאבסינת מבחינה היסטורית יש טעם מובחן של אניס – המרכיב המרכזי במשקה.
קצת היסטוריה על קצה האבסינת
משקה האבסינת התחיל לפני יותר מ -200 שנה, אז הוא נוצר כמשקה מרפא בשוויץ ומאז הכל היסטוריה. במשך מאה השנים הבאות הפופולריות של המשקה נסקה וההוכחה הכי טובה – במאה ה-19 הוא התחרה ביין בתור המשקה המבוקש בצרפת.
למרבה האבסורד, דווקא הפופולריות של המשקה היא זו שהביאה לו את התדמית השלילית. תעשיית היין הצרפתית האשימה את האבסינת בבעיות חברתיות רבות, למשל אלכוהוליזם נקרא "אבסינתיזם" על שם האבסינת כמובן.
ככל שהאבסינת נקשר יותר ויותר לתופעות שליליות של ההתנהגות האנושית, עלתה הסברה שהאשם הוא בתוג'ון (thujone) -המרכיב הכימי של צמח הלענה שמהווה את חומר הגלם העיקרי במשקה.
צמח הלענה שממנו מכינים אבסינת
אז לשתות או לא?
אמנם במינונים גבוהים תוג'ון יכול להיות קטלני, אבל באבסינת הרמה שלו נמוכה ובלתי מזיקה – מה שאומר שיש יותר סיכוי למות מהרעלת אלכוהול לאחר שתיית אבסינת ולא מהרעלת תוג'ון. ואגב, בתרנגול ההודו של חג ההודיה האמריקאי יש יותר תוג'ון מאשר באבסינת.
אמנם אין עדיין בעולם הגדרה חוקית לגבי האבסינת, כך שאי אפשר לדעת מהו אבסינת איכותי ומה לא אבל בצ'כיה לא מחכים. כבר עכשיו עובדים ברחבי המדינה על שיפור המוניטין של המשקה. ומי יודע? אולי מצ'כיה תצא הבשורה של ה"פיה הירוקה"…
אם אתם חושבים על ברלין בתור יעד להשקעת נדל"ן, כדאי שתשקלו זאת שנית. חוק עירוני חדש מפברואר 2020 מקפיא את מחירי השכירות ל-5 שנים ב-1.5 מיליון דירות, זאת לאחר שצעדים אחרים לא יצאו לפועל. אמנם הכסף שייחסך מהקפאת המחירים ישולם כפיצוי לבעלי הדירות בעתיד, אבל נכון לעכשיו עיר הבירה הגרמנית מתרוקנת מתושבים שלא יכולים לעמוד במחירי השכירות הגבוהים.
עוד צעד לא אפשרי בברלין
המשמעות של החוק
מאז נפילת חומת ברלין ב-1989 העיר נחשבה אטרקטיבית להשקעות הודות למחירים הנמוכים, בעיקר בחלק שהשתייך עד אז לצד המזרחי ונחשב לעני ולזול יותר. זה התחיל מאומנים שחיפשו אווירה בוהמיינית, המשיך במשפחות מהמעמד הבינוני והגיע לשיא כאשר גם המחירים בשכונות היוקרה הפכו לבלתי נסבלים.
כאשר מוסיפים לכך את המחסור בדיור בכל רחבי ברלין התוצאה הייתה אחת – מחירי שכירות שאף אחד לא הצליח לעמוד בהם. בברלין כמו בגרמניה בפרט ובאירופה בכלל רוב האוכלוסייה מתגוררת בשכירות, כך שלחוק שמתייחס לדירות ישנות (כאלו שנבנו לפני 2014) צפויה להיות השפעה רבה על כ-4 מיליון תושבי העיר.
הברלינאים חלוקים בדעתם
החלת החוק הופכת את ברלין לעיר הראשונה בגרמניה שנלחמת בצורה ישירה ביוקר המחייה, מה שכמובן מעורר תגובות בעד ונגד. המצדדים חושבים שהחוק יהפוך את העיר לשוויונית יותר, אבל המקטרגים טוענים שהחוק הוא סוציאליסטי מדי, שהוא ימנע השקעת כספים בשיפוצים הנדרשים, שהוא נועד למנוע מגורים של מהגרים בעיר ובעיקר – שהוא מונע את פעולתן הטבעית של כוחות השוק החופשי.
החוק הברלינאי ואתם
המשמעות היא שאם אתם מעוניינים לרכוש נדל"ן להשקעה בחו"ל – ברלין כנראה יורדת מהפרק בשנים הקרובות. האמת היא שמי שמבין בנדל"ן לא הופתע, כי יש יעדים יותר מוצלחים באירופה להשקעה בעלי רמת חיים גבוהה ושוק נדל"ן משגשג. אחד היעדים הוא בירת צ'כיהפראג בה מחירי השכירות רק עולים – ב-5 השנים האחרונות ב-42%. אנחנו משאירים אתכם לעשות את החשבון…
אחרי 56 שנים פראג מחזירה חשמליות היסטוריות מדגם T2 לנסיעה ברחובות העיר. במהלך השבועיים הקרובים, DPP (רשות התחבורה הציבורית בפראג) תבדוק את השימוש בחשמליות מדגם T2 ואם הכל ילך כמתוכנן (או יותר נכון ייסע)- הן יהיו חלק פעיל מקו החשמלית מספר 23 .
חשמלית מדגם T2
חשמליות אלו שיוצרו בשנים 1955-1962 ע"י חברת טטרה הצ'כית נחשבו לחשמליות אייקוניות, כך שאפשר להבין למה הן פעלו בהצלחה במשך 3 עשורים לא רק בצ'כיה, אלא גם ברחבי ברית המועצות.
עם זאת, בשל רוחבה של החשמלית היא מעולם לא הייתה פופולרית בעיר הבית שלה פראג, כך שלא פלא שהפעם האחרונה שבה נעשה שימוש בחשמלית מסוג זה היה ב-1964.
לאחרונה רשות התחבורה הציבורית בפראג (DPP) רכשה שתי חשמליות מדגם זה. שתיהן יוצרו בפראג בשנת 1959, נסעו ברחובות אוסטרבה עד 1996 ועד שנת 2018 (22 שנה אבל מי סופר?) נסעו ברחובות העיר ליברץ'.
שתיהן עברו שיפוץ נרחב בעלות של 10.4 מיליון קרונות צ'כיות וחזרו לנסוע בפברואר 2020. נסיעת ההרצה הייתה במתחם Střešovice ולאחר מכן הן הוצגו לציבור, אבל זו רק ההתחלה.
בשבועיים הקרובים שתי החשמליות ייסעו ברחובות פראג במסגרת נסיעות מבחן בקו 23. ב-7-8.3.2020 הציבור יוכל לנסוע בהן לאורך קו זה שכולל את היעדים המרכזיים של העיר : טירת פראג, התיאטרון הלאומי ועוד.
ואם לא תצליחו לתפוס מקום – חשמלית מדגם זה מוצגת לראווה במוזיאון התחבורה הציבורית של פראג ב- Střešovice החל מ-1977, אבל כדאי לזכור שהחשמלית הספציפית הזו לא הייתה כשירה לנסיעה ולכן נסעה ישירות לתצוגה.
בשעות אחר הצהריים החורפיות האחרונות היה גשום בברנו אז חיפשנו מקום סגור ומעניין. מצאנו את מוזיאון ברנו לטכנולוגיה ולא התחרטנו לרגע.
המוזיאון הטכנולוגי בברנו
שלא תתבלבלו – לא מדובר במוזיאון המוכר שמבוסס על ההיסטוריה של הטכנולוגיה, למרות שגם בו יש פעילויות אינטראקטיביות לילדים.
אנחנו מדברים על המוזיאון הטכנולוגי ברנו ב-Kralove Pole שכולל (בעינינו לפחות) את האלמנטים היותר מעניינים של הטכנולוגיה.
זה מתחיל באולם הראשי שכבר בהתחלה נותנים למבקרים טעימה של מה שמחכה להם: מכונות ענק על הרצפה, שעונים על הקירות, מטוסים שונים (כולל מסוק אחד) שתלויים מהתקרה ואפילו פסנתר שמנגן מעצמו. כל אחד מהם כמובן כולל הסבר.
ריקוד המכונה
בחלל התצוגה יש תערוכה היסטוריות של מכוניות צ'כיות שיוצרו באופן המוני בתקופת הרפובליקה הראשונה, אבל אנחנו והילדים אהבנו בעיקר את האופנועים.
התצוגה שלהם נועדה להראות את ההשפעה של ברנו ושל המרוץ השנתי שלה, אבל למי אכפת מהיסטוריה שיש סימולטור?
אתם יכולים לשבת (או להושיב את אחד הילדים) על אחד האופנועים וליהנות מסימולטור שמדגים את חוויית המהירות בכביש. ההנאה מובטחת
אחד האופנועים שנמצאים במוזיאון
לא רק לילדים
אנחנו חושבים שחלקים מסוימים במוזיאון יעניינו בעיקר את ההורים ופחות את הילדים, בעיקר כאלו שצמודים למסכים.
למשל, חדרים שלמים שמוקדשים ללוחמה ולחיילים (כולל תיל ומגדלי תצפית), רפליקות של חנויות ושל עסקים ישנים שמראים כיצד הטכנולוגיה אפשרה מסחר בעבר, מצלמות, מכשירי שמע וכמובן שעונים עם כל המנגנונים שלהם שנמצאים בכל מקום.
מבחינת הילדים החלק הטוב ביותר במוזיאון הוא הקומה העליונה, כך שהמלצה שלנו פשוטה– תהיו מוכנים לבלות פה הרבה זמן.
כאן יש שפע של פעילויות ידידותיות לילדים, כך שהם יכולים לגעת, להרגיש ולראות את המדע והטכנולוגיה גם בלי להבין את הסברי המדריכים שניתנים באנגלית.
טיפים לביקור במוזיאון
טיפ ראשון – ביקור במקום צפוי לעורר את הילדים שלכם לשאול שאלות (לרוב הן יהיו יותר מסובכות מ"אבא, אמא, למה השמיים כחולים?") בתחומי המדע והטכנולוגיה.
מומלץ שתתכוננו מראש עם תשובות מויקיפדיה או מספרי הלימוד שלכם במדעים מתקופת התיכון.
טיפ שני – אל תוותרו על האפשרות להפעיל מוצגים שונים בעצמכם או בעזרת העובדים במקום. אנחנו ממליצים במיוחד על התצוגה האינטראקטיבית של מנוע הקיטור הענק בקומת הקרקע.
רכבת הקיטור בקומת הקרקע של המוזיאון
טיפ שלישי – היו סבלניים בתערוכות בתחום ההנדסה, במיוחד התצוגה של המטוטלת. חול שנשפך ממשפך מדגים את תנודות המטוטלת בהתאם לשינויים שונים (למשל בזוויות של המטוטלת, במהירויות שלה, בכוח המשיכה ועוד).
הילדים דווקא אהבו את הגריפה של החול שנשפך לערימה לשימוש חוזר וצפו בזה שוב, אז קחו פה את הזמן
טיפ רביעי – היו מוכנים לזה שהילדים חזרו מאוהבים במדע ויהפכו את הבית שלכם למעבדת ניסוי.
איך מגיעים?
בחשמלית – קו מספר 12 (יש תחנה בכניסה למוזיאון)
ברכב – נסיעה לכתובת Purkyňova 105 ב-Královo Pole. הכניסו לוויז את השם Technické muzeum v Brně. מספר מקומות החנייה במקום מוגבל, אבל החנייה מאובטחת. לכניסה לחצו על הכפתור הכתום בצד שמאל של שער החנייה.
כמה זה עולה?
כרטיס למבוגר עולה 130 קרונות צ'כיות
כרטיס לילדים (גיל 6-15) עולה 70 קרונות צ'כיות
כרטיס משפחתי (שני מבוגרים ו-3 ילדים בגיל 6-15) עולה 320 קרונות צ'כיות
ואם אתם כבר כאן…
בברנו יש עוד הרבה מה לעשות, למשל סיור בבונקר גרעיני, סיורים היסטוריים שנמשכים 2-4 שעות ואפילו אפשרות לסעודה ביקב. להזמנות כרטיסים לחצו על הלינקים הבאים:
אם אתם חושבים שצ'כיה היא רק בירה אתם לצערנו טועים ומטעים. אמנם בצ'כיה צריכת הבירה לנפש היא הגבוהה ביותר בעולם, אבל לפניכם כמה מקומות מחוץ לפראג שישכנעו אתכם אחרת.
מדגם של יינות צ'כים
ליטומישל- Litomyšl
עיר זו שנמצאת במזרח מחוז בוהמיה ידועה אמנם כעיר הולדתו של המלחין הלאומי סמטנה, אבל היא הרבה יותר מכך.
בעיר יש טירה עם אחד מ-5 תיאטראות הבארוק היחידים בעולם, כיכר מרכזית ענקית (500 מ"ר) שמוקפת בבתים צבעוניים מתקופת הרנסנס והכי חשוב מבחינתכם – יקב שבו ניתן ליהנות מטעימות חינם אין כסף של יינות מקומיים.
ברנו – Brno
עיר זו שנמצאת בדרום מחוז בוהמיה נחשבת לבעלת אווירה צ'כית אותנטית, בעיקר הודות לשפע של המסעדות, המבשלות, הפאבים ומרתפי היין שלה.
בברנו ובאזור שמסביבה תוכלו ליהנות לא רק ממסלולים להליכה ולרכיבה על אופניים, אלא גם מטעימות יין שיגרמו לכם להבין שברנו היא לא משעממת כמו שרבים חושבים.
הפארק הלאומי פודז'י -Podyjí
אמנם זהו הפארק הלאומי הכי קטן בצ'כיה, אבל הוא ביתו של 77 מינים של צמחים ושל פרפרים נדירים, חסידות שחורות ולטאות ירוקות – מה שהופך אותו ליעד חובה לכל חובבי הטבע.
אבל הפארק הוא לא רק טבע. במקום נמצא כרם Šobes שנחשב הכי מפורסם בצ'כיה ובצדק – היינות פה משובחים במיוחד ואפילו מלכת אנגליה אליזבת ה-2 התאהבה בהם.
כרמים בפארק הלאומי פודז'י
מיקולוב – Mikulov
העיירה הזו שנמצאת קרוב לגבול האוסטרי לא רק שוכנת בלב כרמים, אלא גם יש לה היסטוריה של ייצור יין משובח – מה שאומר שהגעתם למקום הנכון.
אם אתם כבר כאן מומלץ שתיהנו ממה שיש לה להציע חוץ מיין, למשל 1200 ק"מ של שבילי אופניים, בריכות ואגמים טבעיים שמתאימים לשחייה.
יש פה גם מסלולי תיירות שכוללים מלבד הכרמים הידועים גם את הרובע היהודי המקומי, את מערות Turodl ואת טירת ליכטנשטיין (Diestrichstein) שהיא הסמל של קו הרקיע העירוני.
עדיין בעניין של בירה? אל תפסידו את המקומות האלה
בפראג
פאב U Fleků שנמצא במבשלת בירה שאמנם הוקמה בתקופת בימי הביניים, אבל ההנאה מודרנית לחלוטין. במקום תוכלו ליהנות מאווירה צ'כית אותנטית אמיתית הודות לליקרים מקומיים, אוכל צ'כי עממי ומוסיקה חיה של אקורדיון.
במסדעה/מבשלת הבוטיק Pivovarsky Dum תוכלו לטעום בירות בטעמים שונים. אמנם הטעימות נערכות בכוסות קטנות, אבל החוויה גדולה.
אם אתם רוצים לקבל סקירה על ההיסטוריה של מבשלות הבירה בצ'כיה – הדרך הטובה ביותר היא להצטרף לטעימת בירות שמתקיימת כל יום ב . Celetná 12-בטעימות תכירו 7 בירות צ'כיות שונות (4 תעשייתיות ו-3 ממבשלות ביתיות). להזמנות הקליקו פה ולא תצטערו.
אם הגעתם לפראג בקיץ – אל תוותרו על חוף הים המלאכותי Žluté lázně שמוקם כל שנה על גדות הולטאבה. המקום הוא מתחם בילוי שכולל מגרשי ספורט, משטחי שיזוף ומה שמעניין אתכם – ברים שבהם מוגשת מיטב התוצרת של המבשלות המקומיות
נהנים מבירה מקומית באחד הברים ב-Žluté lázně
בפילזן
העיר ידועה ובצדק בתור הבית של בירה פילזנר אבל היא לא רק בירה. אמנם במקום תוכלו לבקר במבשלות ובמזקקות שבהן מייצרים את המשקה המפורסם, לבקר במוזיאון המבשלות (Brewery Museum) ולגלות כל מה שרציתם לדעת על בירה כולל טעימות.
המומלצת מכולן היא מבשלת PIZSEK שבה ניתן להצטרף לסיור מודרך של שעה באנגלית. הסיור מתקיים 3 פעמים ביום וכולל את כל שלבי הייצור כולל צפייה בקו הייצור, התרשמות אישית מהשיטות שלא השתנו מאות שנים וביקור במרתפים שבהם מאחסנים את הבירה
אם אתם כבר פה אל תוותרו על האטרקציות העירוניות שוברות השיאים האלו:
קתדרלת סיינט ברתולומיאו שידועה הודות למגדל הכי גבוה בצ'כיה (135 מטר)
המנהרות העירוניות שנחשבות לבין הארוכות ביותר במרכז אירופה (20 ק"מ)
בית הכנסת המקומי שהוא השלישי בגודלו בעולם. מומלץ להגיע לכאן בזמן קונצרט כדי להבין שלגודל יש גם משמעות אקוסטית.
בצ'סקה בודיוביצה – České Budějovice
עיר זו בדרום בוהמיה היא ביתה של מבשלת Budweiser, כך שאם אתם בעניין של בירה אתם חייבים לעצמכם ביקור כאן.
כיכר העיר נחשבת לאחת הגדולות באירופה והיא מוקפת בבניינים בסגנונות אדריכליים שונים (גותי, בארוקי ורנסנסי) שהופכים אותה למעניינת במיוחד. בכיכר נמצא גם המגדל השחור שטיפוס אליו מאפשר לצפות בנוף העיר מלמעלה.
בניגוד לערים אחרות באירופהפראגנחשבת אידיאלית למטייל הדתי. בעיר שפע של מסעדות שמגישות אוכל כשר, אתרים בעלי עניין לציבור שומר המסורת ואפילו בית מלון כשר למהדרין. אני מזמינה אתכם להמשיך לקרוא ולגלות את פראג מהזווית היהודית.
בית כנסת בפראג
אתרים יהודיים
כל ביקור בפראג למטייל הדתי אינו שלם בלי סיור באתרי הרובע היהודי. רובם של אתרים אלו מרוכזים כיום תחת השם ה"מוזיאון היהודי".
מוזיאון זה כולל 6 בתי כנסת ואת בית העלמין היהודי שמאכלסים אוסף יודאיקה ענק: עשרות אלפי חפצים, מאות אלפי ספרים וארכיון רחב ידיים של יהדות צ'כוסלובקיה לדורותיה – מה שהופך אותו למכלול הטוב באירופה של אתרים יהודיים.
השפע הזה יכול להיות מאוד מבלבל, לכן אני ממליצה להצטרף לסיור מודרך של שעתיים וחצי (יוצא כל יום ב-10:00 מאולם המופעים רודולפיניום) ב-7 שפות שונות באתרי המוזיאון.
הזמנת הכרטיסים לסיור היא פשוטה להפליא ונעשית באמצעות אפליקציה סלולרית. האפליקציה מאפשרת לכם התאמה אישית כמעט בכל אלמנט, למשל:
ניתן לבחור את אופן התשלום : כרטיס אשראי בינלאומי (ויזה או מסטרקארד) או פייפאל
לבחור את אופן קבלת ההזמנה: מייל, סמס או באמצעות האפליקציה
לבחור את המחיר הודות להנחות שמוצעות לקשישים ולילדים
להתאים לבלת"מים שונים הודות לאפשרות הביטול עד 24 שעות לפני יציאת הסיור.
כדי לא לפספס את הסיור אני ממליצה לעשות כמה דברים:
להגיע לנקודת המוצא לפחות רבע שעה לפני תחילת הסיור
לא לשכוח את הטלפון הנייד שכולל את ההזמנה (המדריך יסרוק אותה כדי לוודא שאתם חלק מהסיור)
לפי דעתי רוב הסיכויים שאם אתם שומרי מסורת תתארחו בו או לפחות תאכלו בו, כך שכדאי שתדעו מראש מה מצפה לכם ולקיבה שלכם.
כל מסעדות המלון נמצאות תחת השגחה מהודרת של הרב אליהו רוטנברג בשת"פ הקהילה היהודית (מחלקת הכשרות ברבנות), כך שאתם צפויים לחוויה טעימה עם ערך מוסף. והנה דוגמא לסעודת מלווה מלכה שנערכה במקום:
המסעדה מגישה ארוחות שף ישראליות עשירות ומגוונות בסגנון בופה שכוללות סלטים, לחמים, מרקים, מנות עיקריות, תוספות וקינוחים. המסעדה פתוחה כל יום, אך כדאי לשים לב לשעות הארוחות כדי להזמין מקומות מראש (מספר המקומות במסעדה מוגבל):
ארוחות בוקר (חלבית) – בימים ראשון-שישי בשעות 07:00-10:30 ובשבתות מ-08:00-11:00. נכון לזמן כתיבת שורות אלו (ינואר 2020 ) מחיר הארוחה הוא 30 אירו לאדם למי שאינו מתארח במלון
ארוחות ערב (בשרית) – ימים ראשון-חמישי בשעות 18:00-21:00 ובימי שישי בהתאם לשעת כניסת השבת. נכון להיום מחיר ארוחת השבת הוא 55 אירו לאדם.
ארוחות צהרים בשרית בשבת מוגשת בשעות 13:30-15:30. נכון להיום מחיר הארוחה הוא 45 אירו לאדם.
כמו כן ניתן להזמין מהמסעדה ארוחות בוקר וצהרים ארוזות (לאנץ' בוקס) בתשלום (25 ו-40 אירו לאדם בהתאמה).
לובי בר קפה
המקום כולל 36 מקומות ישיבה כך שהוא מקום רגוע ונינוח במיוחד. במקום ניתן ליהנות ממגוון גדול של כריכים, מאפים, טוסטים ומשקאות קרים וחמים. המקום פתוח לקהל בימים שני-ראשון בשעות 10:00-23:00.
לרגל הולנטיינס דיי ולאור העובדה שפראג היא העיר הכי רומנטית בעולם – החליטו במאים, שחקנים, מבקרי קולנוע ומארגנים של פסטיבלי סרטים בצ'כיה לבחור את הסרטים הצ'כים הכי רומנטיים שיש – כאלה שכוללים את הסצנות הקולנועיות הכי סקסיות ושממיסים את הלב כל פעם מחדש.
סרט זה מ-1982 לא רק עוקב אחר צרותיו הרומנטיות של הגיבור לאורך שלבי חייו, אלא גם משקף את מצבה של החברה הצ'כית בתקופות שונות – מה שופך אותו לקלסיקה צ'כית אמיתית.
קומדיה זו מ-1939 נחשבת לגולת הכותרת של הקולנוע הצ'כי לפני ה"גל החדש" בשנות ה-60. הסרט הוא לא רק סמל לסינמטוגרפיה של הרפובליקה הצ'כית ראשונה, אלא גם מהווה תמונה איקונית אוניברסלית של ז'אנר הקומדיה הסלונית כך שיש לו חשיבות בינלאומית
הבמאי מילוש פורמן ביסס סרט זה מ-1965 על חייו שלו. הסרט שהיה מועמד לאוסקר מביא את חיפושיה אחר אהבה של נערה צעירה שעובדת במפעל, אבל מלבד היותו סיפור אהבה נהדר הוא גם דוגמה משמעותית לסגנון הגל החדש הצ'כי.
אף רשימה של סרטים צ'כיים לא תהיה שלמה בלי להזכיר סיפור אגדה, או pohadka – ז'אנר קולנועי שהגיע לשיאו בשנות החמישים והשישים כסגנון אסקפיזם צבעוני בתקופה הקומוניסטית האפורה.
אחד מסרטי הז'אנר הוא סרט זה – עיבוד משנות השבעים לסיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן. למרות ואולי בגלל שהאהבה הרומנטית בסרט אינה ממומשת, סרט זה הוא חגיגה חזותית עם פסקול שיכניס אתכם לאווירה הנכונה והילה מלנכולית
עלילתו של סרט זה מ-1987 מתרכזת במשבר הפסיכולוגי שעובר איש משפחה לפני הפלישה הנאצית, אבל משקף את הטבע הצ'כי כמקום שאליו אפשר לסגת בתקופות הקשות ביותר ולמצוא יופי.
לפי סרט זה מ-1974, קארל ה-4 בנה את טירת קרלשטיין לא רק לצורך שמירת תכשיטי הכתר, אלא גם כמעוז גברי אולטימטיבי שנשים לא מורשות להיכנס אליו. בסרט רואים מה קורה כשאשתו הצעירה של קיסר האימפריה הרומית הקדושה מנסה להתגנב למקום
קומדיה אלגורתית מסקרנת זו מ-1970 מספרת על רווקה מסתבכת עם גבר יהיר במיוחד. הסרט נחשב ליצירת מופת קולנועית כי הגבר בעל תאבון רב: באופן מילולי הוא אוכל הכל ובאופן מטפורי הוא אוכל את כבודה של האישה
דרמה זוכת אוסקר זו מ-2003 מספרת על אחות במלה"ע ה-2 שמסתתרת בכפר הררי. הסיפור אמנם לא מתחיל באהבה עצומה, אבל בהדרגה מתפתח לאהבה פשוטה ואמיתית. על רקע סיפור האהבה, הסרט מציג גם תקופה מכריעה בהיסטוריה הצ'כית וכולל צוות השחקנים הגדול – מה שיוצר אפוס קולנועי מרשים במיוחד.
סרט זה מ-1996 מספר על נערת כפר שנמלטת מהחיים בפרברים לעיר הגדולה פראג. חלק מהסצנות בסרט צולמו בפיצרייה Kmotra בפראג 1, כך שהרומנטיקה נמצאת הלכה למעשה בכל פינה.
מדובר בעוד קלאסיקה נצחית של הקולנוע הצ'כי שנחשבת לתשובה המקומית ל"סיפור הפרברים". הסרט מציג את סיפור האהבה בין חנה ופיליפ הצעירים, שני סטודנטים שנשלחים לקצור כשות במהלך קיץ חם.
הסרט כולל שפע של תלבושות רטרו, תסרוקות תקופתיות ושירים בסגנון בוסה נובה שמרגשים עד היום מעריצים בסגנון שנות השישים, כך שלא פלא שהוא אחד ממחזות הזמר הצ'כיים המצליחים בכל הזמנים.
סרט זה מ-1980 נחשב לאחד הסרטים הצ'כים הרומנטיים האהובים ביותר. הסרט שמבוסס על רומן באותו שם מתרחש במבשלה בכפר בוהמי קטן בתקופה שבין מלחמות העולם, כך שאתם צפויים ליהנות מהרבה הומור ורוך בסגנון מקומי
