תיאטרון האחוזות (Stavovske Divadlo) – המקום האידיאלי לפרמיירות

הרבה מכירים את תיאטרון האחוזות בפראג בתור מקום שמציג מופעי אופרה, בלט ומוזיקה כחלק ממתחם התיאטרון הלאומי הצ'כי.

חלק (בעיקר חובבי אדריכלות) מכירים את הבניין הניאו-קלאסי הודות להיותו אחד מהתיאטראות האירופיים הבודדים שהשתמרו במצבו (הכמעט) המקורי, אבל לא כולם יודעים שפה הוצגו פרמיירות היסטוריות.

תיאטרון האחוזות בפראג
תיאטרון האחוזות בפראג

הבית של מוצרט בפראג

כאן גם הוצגו לראשונה בבכורה עולמית יצירות של מוצרט: ב-1787 הוצגה כאן האופרה "דון גובאני" שנחשבת ליצירת האמנות היפה בעולם מאז ומתמיד (לפחות אם שואלים את הפילוסוף הדני קירקגור).

לציון המאורע מוצב מאז בכניסה לבניין פסלו של Il Commendatore, אחד מגיבורי היצירה. לא כולם אוהבים את הפסל, למשל עיתון הפראג פוסט טוען שמדובר באחד מעשרת הפסלים המוזרים בעיר

ב-1791 הועלתה כאן האופרה "חסדו של טיטו" לחגיגת הכתרתו של הקיסר ליאופולד ה-2, אחיה של מארי אנטואנט וגיסו של לואי ה-16.

תיאטרון האחוזות נחשב למעוז של מוצרט, כך שאם אתם חובבי המלחין אתם חייבים לבקר בו בעיקר מסיבה אחת – זהו התיאטרון היחיד שבו הופיע מוצרט שנותר על תלו.

התוכניה המקורית לפרמיירה של האופרה "חסדו של טיטוס"
התוכניה המקורית לפרמיירה של האופרה "חסדו של טיטוס"

אין נביא בעירו

יש החושבים שתיאטרון האחוזות הוא שגרם למוצרט לאהוב את פראג ולהקדיש לה סימפוניה  (הסימפוניה ה-38 שנקראת ע"י רבים "הסימפוניה הפראגית"), אבל אתם חייבים להיות כאן כדי להיווכח בזה בעצמכם.

ומי יודע, אולי בסוף הביקור גם אתם תגידו כמוהו – "Meine Prager verstehen mich" ובעברית : "תושבי פראג הם אלו שמיטבים להבין אותי". בהתחשב בעובדה שבאותה תקופה סר חינו בוינה מולדתו אפשר בהחלט לקבוע שגם כאן "אין נביא בעירו"

לא בכדי כאן צולמו סצנות ההופעות של המלחין לסרט "אמדאוס". שאר הסצנות אגב צולמו במצודת פראג.

לא רק מוצרט

עם זאת, מוצרט אולי היה המפורסם מכולם אבל ממש לא היה היחידי שהעלה כאן פרמיירות. ב-1816 הוצגה כאן לראשונה האופרה פאוסט , אחת האופרות החשובות בתולדות האופרה בשפה הגרמנית.

המנצח היה קרל מריה פון ובר, בן דודה של קונסטנצה, אשתו של מוצרט. כנראה שהאהבה למקום עברה במשפחה.

אבל עם כל הכבוד לאהבה (ויש הרבה כבוד) הפרמיירה הכי חשובה מבחינת הצ'כים הייתה  ב-1834. אז הושר כאן לראשונה השיר "איפה ביתי?" (Kde domov můj), השיר שהפך לימים להמנון הצ'כי לאחר התפרקות צ'כוסלובקיה.

 

ארמון צ'רנין – הארמון שעשה היסטוריה

ארמון צ'רנין הוא לא רק הגדול שבארמונות העיר פראג, אלא גם ארמון שעשה היסטוריה שוב ושוב. זו בדיוק הסיבה שהוא מוכר כאנדרטה תרבותית לאומית.

ארמון צ'רנין בפראג
ארמון צ'רנין בפראג

לא נלאה אתכם בכל נפתולי המקום, אלא רק נספר על המאורעות ההיסטוריים שהתרחשו בו.

התקווה היא ללמוד מההיסטוריה של הארמון לגבי ההווה וגם לגבי העתיד. לכן, אם אתם מצפים לשיעור היסטוריה משעמם אתם צפויים להתבדות ובגדול.

היסטוריה פעם ראשונה

ארמון צ'רנין הוא המקום הראשון בצ'כיה בכלל ובפראג בפרט שנתן קרדיט לטייחים. אמנם לא מדובר בטייחים רגילים אלא באמני סטוקו איטלקיים, אבל עדיין עם היסטוריה לא מתווכחים. 

קוראים להם Giovanni Bartolommeo Cometa  ו-Giovanni Maderna זו לא העבודה היחידה שלהם בפראג ביחד ולחוד.

למשל Giovanni Bartolommeo Cometa  עשה את הסטוקו במזרקה של גן המלך בפראג ובקפלה בפילזן, ביחד עם  Giovanni Maderna את הסטוקו למקדש לורטו ועוד.

היסטוריה פעם שנייה

הפעם השנייה שארמון צ'רנין נכנס לדפי ההיסטוריה הייתה פחות משמחת שלא לומר טראומטית מבחינה צ'כית.

מכאן הושלך אל מותו ב-1948 (ולא התאבד כפי שטענו השלטונות) יאן מסריק, בנו של תומאש מסריק שנחשב לאב המייסד של מדינת צ'כוסלובקיה.

מאמינים שהעובדה שהמנוח כיהן כשר החוץ והבניין כמשרד החוץ הייתה מסר של הקומוניסטים (שמסריק הבן נחשב לאחד ממתנגדיהם הבולטים).

משהו בסגנון "אל תתעסקו איתנו". הרמז כנראה הובן כי עד מהפכת הקטיפה (מלבד אפיזודת "האביב של פראג" שדוכאה באכזריות) צ'כיה הייתה קומוניסטית.

הדיכוי הסובייטי של "האביב של פראג"
הדיכוי הסובייטי של "האביב של פראג"

היסטוריה פעם שלישית

ארמון צ'רנין הוא המקום שבו נחתם ב-1.7.1991 הסכם הפירוק של ברית ורשה, ברית ההגנה של המדינות הקומוניסטיות במזרח אירופה.

יש הרואים בזה סגירת מעגל ושהמקום שבו התחיל הקומוניזם באירופה גם מסיים אותו, אבל דבר אחד בטוח – ארמון צ'רנין שוב עשה היסטוריה.

לקחי הנדל"ן של ארמון צ'רנין

וכמו בכל אירוע היסטורי גם מארמון צ'רנין אפשר ללמוד והרבה. למשל, העובדה שלצורך הקמתו נדרשה השקעה פיננסית אדירה.

ההשקעה הייתה כה גדולה שהיא הביאה את צ'רנין (הרוזן שהקים אותו) לפשיטת רגל. כיום כמובן אפשר לקחת משכנתא.

לקח נוסף שניתן ללמוד מארמון צ'רנין נוגע לאופן הבנייה. לצורך הקמת הארמון שני רחובות בפראג נהרסו כליל.

גם זה מיותר לחלוטין וכיום לצורך רכישת נדל"ן בפראג צריך רק להרים טלפון.. ומי יודע – אולי גם אתם תהיו הבעלים המאושרים של בניין היסטורי כמו ארמון צ'רנין?

הקשר הישראלי של כיכר לורטה בפראג

כל מי שמגיע לפראג ומתעניין באדריכלות מתקופת הבארוק ודאי ימצא את עצמו בכיכר לורטה, בעיקר הודות לארמון צ'רנין שמעוצב בסגנון זה ומשמש כיום כמקום מושבו של משרד החוץ הצ'כי.

כיכר לורטה בפראג
כיכר לורטה בפראג

אלמנט נוסף מתקופת הבארוק בכיכר הוא מקדש לורטה מהמאה ה-17 שכולל חזית עם פסלים, חצר פנימית עם קשתות, מגדל עם 27 פעמונים שפועלים אחת לשעה, ציורי קיר, חדר אוצר עם תכשיטים, יהלומים (כולל כלי ללחם הקודש שמשובץ בכ-6000 יהלומים) ואבני חן שונים.

עם זאת, לא רבים יודעים את הקשר הישראלי של הכיכר בכלל והארמון והמקדש בפרט. זה הזמן לתקן את המעוות כדי שגם בפראג הרחוקה תרגישו לגמרי בבית. המשיכו לקרוא וגלו שיחסי הגומלין בין ישראל וצ'כיה הם הרבה יותר ממה שחושבים

ארמון צ'רנין – הקשר הראשון

נתחיל מהארמון עצמו שנחשב לגדול ביותר בפראג. למרות שמו הוא לא נקרא לכבודו של השחמטאי היהודי צ'רנין (לא חשבתם שזה יהיה עד כדי קל, נכון?), אלא על שם האדם שבנה אותו במאה ה-17– הרוזן צ'רנין.

בארמון זה מצא את מותו (כיום מאמינים שהוא לא התאבד אלא הושלך מהחלון כמיטב המסורת של מצודת פראג) ב- 1948 יאן מסריק, בנו של טומאש מסריק, מייסד צ'כוסלובקיה והאיש הכמעט יחידי שיצא כנגד עלילות דם אנטישמיות במדינה.

על שמו של האב נקראים מקומות רבים בארץ, למשל קיבוץ כפר מסריק שהוקם ע"י עולים מצ'כוסלובקיה, כיכר מסריק בת"א ובחיפה, רחובות בבת-ים, ירושלים, נתניה, פ"ת ואפילו יער עם מתחם הנצחה ליד קיבוץ שריד.

מקדש לורטה – הקשר השני

במקדש לורטה שצורתו כצורת שמש נמצא מבנה בשם סנטה קאסה ובתרגום לעברית – "הבית הקדוש". מבנה זה הוא העתק של "בית מריה הקדושה" מהכפר לורטו באיטליה (מכאן שמה של הכיכר).

הסנטה קאסה בלב מקדש לורטה
הסנטה קאסה בלב מקדש לורטה

אמנם נבנו העתקים רבים (יש המעריכים את מספרם בכ-500) של "בית מריה הקדושה" במהלך המאה ה-17 בבוהמיה, אבל ההעתק בכיכר לורטה שבפראג נחשב למפואר מכולם.

הנוצרים מאמינים שמלאכים נשאו את הבית כמו שהוא מנצרת לאיטליה, כך שלא פלא שעד היום "בית מריה הקדושה" והעתקיו הרבים (כולל סנטה קאסה בכיכר לורטה בפראג) הם מוקד עלייה לרגל. זו הסיבה גם שיש ברית ערים תאומות בין הכפר לורטו באיטליה ובין העיר נצרת

אבל המציאות כמובן שונה והרבה יותר ארצית. בסוף המאה ה-13 משפחת אנג'לי מאיטליה קנתה את הבית בנצרת שבו התבשרה מריה על הריונה. המשפחה העבירה את הבית כמו שהוא (רק בחלקים כמובן) לכפר לורטו.

האגדה על המלאכים היא כנראה תרגום של שם המשפחה אנג'לי (אנג'ל בלטינית זה מלאך), אבל אנחנו אומרים – אם כבר יש קשר ישראלי אמיץ, למה להרוס אותו עם כמה עובדות נכונות?

ארמון Lobkowicz בפראג ואני

אולי זה יגרום לכם להבין בת כמה אני, אבל אחת הפעמים הראשונות ששמעתי את השם פראג הייתה ב-1989. ראיתי בטלוויזיה אלפי מזרח-גרמנים משאירים את מכוניותיהם ליד שגרירות מערב גרמניה בפראג ונעלמים בתוכה.

לא כל כך הבנתי למה, כי כמה חודשים אחר כך נפלה חומת ברלין ואיתה מסך הברזל – מה שהפך את ההתגנבות לשגרירות בצ'כיה למיותרת.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי אני התאהבתי בארמון שאכלס את השגרירות. חקרתי ומצאתי שמדובר בארמון Lobkowicz.

מצא את ההבדלים

בהתחלה קצת התבלבלתי בין ארמון Lobkowicz ובין ארמון לובקוביץ שנמצא במצודת פראג, אבל עם הזמן גיליתי את ההבדלים.

למרות ששניהם היו שייכים לאותה משפחה הארמון "שלי" נבנה בסגנון הבארוק בשנת 1702,  כך שהוא צעיר מארמון לובוקוביץ בטירת פראג בכמעט 100 שנה.

ארמון Lobkowicz בפראג
ארמון Lobkowicz בפראג

הבדל נוסף ביניהם הוא השימוש – הארמון שלי נמכר למדינת צ'כוסלובקיה בשנת 1927 ושימש כשגרירות סין בפראג. החל מ-1974 הארמון משמש כשגרירות גרמניה, תחילה שגרירות מערב גרמניה והחל מאיחוד גרמניה מחדש כשגרירות גרמניה.

הסיבה לכך היא כנראה שהוא בניגוד לאחיו במצודה הוכר כאנדרטה תרבותית צ'כית, אבל יכול להיות שזה בגלל שהוא המקום שבו הופיעו בצ'כיה גדולי המלחינים הגרמנים (ובר, בטהובן ואחרים).

הארמון שהפיל את מסך הברזל

דבר נוסף שאני יודעת היום שאלפי הפליטים בשגרירות שוכנו בחצר הבניין באוהלים עד 30.9.1989, אז הודיע שר החוץ של מערב גרמניה שהם מורשים להגיע דרך מזרח גרמניה לארצו.

במזרח גרמניה טענו שמדובר ביסודות חתרניים ואנטי-סוציאליים, כך שממילא אין להם צורך באותם אנשים. במילים אחרות – ההתבצרות בשגרירות היא זו שאחראית במידה מסוימת להפלת מסך הברזל.

כל אירועי אותה תקופה רשומים בשלט שנמצא בכניסה לבניין בכתובת Vlašská 347/19 במאלה סטרנה, כך שאם אתם פה אני ממליצה לעצור ולקרוא. אמנם הכיתוב הוא בצ'כית ובגרמנית בלבד, אבל אני מאמינה שהצ'כים ישמחו לעזור.

ואם אתם כבר כאן אל תפספסו אטרקציות נוספות ברובע, למשל האי קאמפה, גשר קארל שמחבר בין הרובע לעיר העתיקה, הקיר של ג'ון לנון ועוד. אני חושבת שאתם תלמדו כאן היסטוריה הרבה יותר טוב מאשר בבית ספר, אבל אם לא תנסו איך תדעו?

מסלול במצודת פראג לחובבי גינות נוי וגינון

אם גם אתם רוצים לבקר במצודת פראג, אבל לא רוצים להיות כמו כולם זה אפשרי. הודות לגודל הענקי של המקום ניתן לבקר בה באינסוף וריאציות בהתאם להעדפות האישיות שלכם. לפניכם מסלול ב-5 שלבים לחובבי הגינון שביניכם.

תחנה ראשונה – מצודת פראג

כמו כל ביקור במצודת פראג, גם הביקור שלנו מתחיל ברחבה הראשונה אבל בניגוד למקובל (כבר אמרנו שאתם לא כמו כולם, נכון?), לא נתעכב על טקס חילופי המשמר אלא נמשיך לרחבה השנייה.

תחנה שנייה – קאפלת הצלב הקדוש

אין לכם סיכוי לפספס אותה כי קאפלת הצלב הקדוש (כיום משמשת כקופה לקניית כרטיסים לביקור במצודה) מתנשאת מעליה. אפשר כמובן להתעכב על עיטורי הפרסקו מתקופת הבארוק, אבל אנחנו ממליצים להמשיך צפונה לכיוון גלריית רודולף.

תחנה שלישית – גלריית רודולף

כאן שכנו בעבר האורווה המלכותית, אבל כיום המקום מציג עתיקות וחפצי אמנות שונים מרחבי אירופה (צ'כיה, סלובקיה, גרמניה) והעולם. גם כאן אתם מחליטים אם להישאר או לא, אבל הטוב עוד לפנינו.

תחנה רביעית וראשית – הגן המלכותי

צפונית לגלריה נמצא הגן המלכותי (בצ'כית: Královská zahrada שמשמעו גן קרל) שלשמו נתכנסנו. מדובר בגן בסגנון רנסנס איטלקי שהוקם ב-1534 ע"י  הקיסר פרדיננד הראשון, כנראה מתוך הבנה שהכרם שהיה במקום בימי הביניים הוא הוכחה לפוריות האדמה המקומית.

הגן הוקם במקביל לארמון הקיץ של המלכה אן (שהושלם בשנת 1560), אולם משחקי הכדור וחצר האריות (גן חיות שבאמת היו בו אריות) וכיום נחשב לאחד המקומות השקטים במרכז פראג.

יש הטוענים שהסיבה לכך היא הפרחים הנדירים מבחינה בוטנית, יש הטוענים שהסיבה היא הצמחים האקזוטיים שהובאו אליו מארצות רחוקות, יש כאלה שמאמינים שהסיבה היא הצבעונים והעצים העתיקים בני מאות השנים, יש כאלה שבכלל בעד פסל הרקולס שנלחם בדרקון של ברנדל מ-1670, אבל דבר אחד בטוח – אם אתם חובבי גינון אתם חייבים להגיע לכאן.

כיום הגן כולל אלמנטים מקוריים, אבל גם אלמנטים מאוחרים יותר מתקופת הבארוק כמו ערוגות פרחים -מה שאומר שהוא אפילו עוד יותר משובח ממה שהיה עם הקמתו במאה ה-16. גם חצר האריות הפכה למסעדה, כך שאתם יכולים לבקר פה בלי חשש לחייכם.

תחנה אחרונה – פארק לטנה

מכאן מומלץ להמשיך באמצעות גשר תלוי לפארק לטנה – אחד המקומות הטובים לצפייה בשלכת המקומית שכולל שבילים להליכה, החלקה על גלגיליות ורכיבה על אופניים ובעיקר הרבה ירוק. שימו לב – הגן המלכותי פתוח בקיץ בלבד בשעות 10:00-18:00

כשמשפחת המלוכה משחקת באולינג הקארמה נוקמת

מסתבר להיות מלך זה לא תמיד קל במיוחד בפראג. אמנם מזג האוויר בבירה הצ'כית נחשב טוב יחסית לאירופה (למשל בהשוואה למדינות נורדיות כמו נורבגיה), אבל עדיין מה עושה המלך כשיורד גשם?

כשהמלך לא רוצה להירטב

בדיוק בשביל זה בנו בפראג את אולם המשחקים או בשמו הנוסף – בית משחקי הכדור (Míčovna).

בית משחקי הכדור בפראג
בית משחקי הכדור בפראג

המקום אמנם נמצא בגן המלכותי (יש הקוראים לו גן קרל – (Kralovska Zahrada של ארמון הקיץ (Kralovsky Letohradek), אבל בפראג כמו בפראג גם בקיץ יורד גשם כך שנדרש מקום מקורה.

המקום שאורכו 80 מ"ר שימש למשחקי כדורת ולשעשועי ספורט נוספים של המלך, משפחתו ושאר אלו שהמלך רצה ביקרם. וכיאה למלך למרות שמדובר רק באולם ספורט המקום נבנה כמו מינימום ארמון. למשל:

  • גרם מדרגות לולייני עם צריח בחזית המזרחית
  • קשתות שמעליהן פסלים של שבע האומנויות הליברליות
  • וגולת הכותרת – עיטורי סגרפיטו (ציורי קיר בסגנון הרנסנס) בקיר הצפוני שפונה לגן.

אולם משחקי הכדור נמצא כ-250 מארמון הקיץ (שידוע גם בשמו הנוסף ארמון בלוודר-  (Belveder.

הארמון נבנה בסגנון רנסנס (יש כאלה אפילו שטוענים שהוא המבנה הרנסנסי היפה ביותר מחוץ לאיטליה) כמתנת חתונה של פרדיננד הראשון לאשתו אנה. לצערה היא נפטרה במהלך לידה (של ילד מספר 15, אבל מי סופר?).

שופוני פראג סטייל

האמת היא שהמלכה לא הייתה היחידה שלא נהנתה מהמקום מסיבה אחת – הארמון נועד בעיקר להיראות מבחוץ.

בעיקר הגנים, המזרקה בחזית שזכתה לשם "המזרקה המזמרת" (הודות לצליל שמשמיעים המים על הקרקעית מהברונזה) ופסלי אבן של אריות ושל היום והלילה בגן שפיסל Matthias Bernard Braun. בעברית קוראים לזה לנקר עיניים…

כנראה זאת הסיבה שהבניין שנבנה תוך שנה בלבד (1568-9) לא עמד בשיני הזמן. למשל, בשנת 1617 התמוטטה הקורה, הוא נשרף בשנת 1757 ולמרות ששופץ ב-1918 נשרף שוב בשנת 1945 הודות לפגז ארטילרי.

גם פסלי האריות ופסל "היום" לא שרדו את המצור הפרוסי על העיר בשנת 1757, כך שמה שנשאר הוא פסל ה"לילה" בלבד.

פסל הלילה בחזית אולם משחקי הכדור בפראג
פסל הלילה בחזית אולם משחקי הכדור בפראג

צחוק הגורל? כנראה שהוא ממשיך לצחוק. למשל, ב-1952 המקום שוחזר והסגרפיטו שופצו, אבל באחת הקשתות של המקום הוסיפו את הסמל הקומוניסטי של המגל והפטיש.

וכמובן שכמו בכל בניין שמכבד את עצמו בפראג, גם מכאן יש תצפית נפלאה על קתדרלת ויטוס הקדוש. לא בכדי הבניין נכלל ברשימת האנדרטות התרבותיות של פראג כבר בשנת 1962.

כיום כמובן אין מלך בפראג כך שהבניין משמש את הציבור הרחב לתערוכות ולכנסים. מבחינתכם זה דווקא טוב. כי בינינו – מתי בפעם האחרונה הרגשתם כמו מלכים?

כל תהפוכות הזמן בקתדרלה אחת

קתדרלת טין (השם המקוצר של גבירתנו מלפני הטין) בכיכר העיר העתיקה משקפת את התהפוכות שעברו על פראג בפרט וצ'כיה בכלל.

קתדרלת טין בכיכר העיר העתיקה בפראג
קתדרלת טין בכיכר העיר העתיקה בפראג

למשל, היא נבנתה במאה ה-11 בסגנון רומנסקי כדי לשרת את הסוחרים הזרים שהגיעו לאזור, אבל ב-1256 הוחלפה בכנסייה בסגנון אדריכלי גותי.

עד היום הקתדרלה נחשבת לאחד מהמבנים שמסמלים את הסגנון הגותי מבחינה אדריכלית, כאשר דוגמה לכך ניתן לראות בכניסה הדרומית שכוללת תבליט שמתאר את צליבת ישו.

עם זאת, הכנסייה הנוכחית נבנתה רק במאה ה-14 והושפעה בין השאר מעבודתו של פיטר פארלר (ההוא מקתדרלת ויטוס הקדוש).

הקתדרלה שעוצבה באש

במאה ה-15 הקתדרלה עברה יחד עם כל פראג לשליטת ההוסיטים (תנועה דתית צ'כית שהתבססה על משנתו של יאן הוס שהועלה על המוקד) ושימשה כמקום מושבו של הארכיבישוף העירוני, למרות שהבנייה של הגג ו-18 הצריחים לא הושלמה.

עם השלמת הגג הוצב בו גביע ענק ששימש כסמלם של ההוסיטים, כך שהיא שימשה כאחד מבסיסי הפעולה של הרפורמיסטים באמונה הנוצרית וכמעוז ההוסיטים בעיר.

לאחר שאלו הפסידו בקרב על ההר הלבן (אחד הקרבות המוקדמים במלחמת 30 השנים) הקתדרלה עברה לידיים קתוליות. המשמעות היא שהגביע הומס ושימש לצורך בניית השרביט בפסל המוזהב של מריה הקדושה.

ב-1679 הקתדרלה נפגעה מברק שגרם לשריפת הקמרונות הייחודיים שלה, מה שהביא להחלפתם בקמרונות בסגנון אדריכלות הבארוק. הכנסייה לא הפסיקה למשוך אש (תרתי משמע) ובמלחמת העולם השנייה היא הופצצה כמו מקומות אחרים בעיר.

העובדה שבמקום עיטורים, פסלים, מזבחים, מעברים תת-קרקעיים, בימת מטיף מיוחדת במינה מהמאה ה-15 ועוד אלמנטים הופכים אותה לאתר חובה לחובבי אדריכלות, הן ביום והן בלילה כאשר היא מוארת בזרקורים ובאורות שמופנים אליה מכיוונים שונים.

קתדרלת טין בלילה
קתדרלת טין בלילה

יורדת מגדולתה אבל שומרת על מעמדה

עם זאת (ואולי בגלל זה) הקתדרלה חדלה לשמש כמשכן הבישוף עם בנייתה של קתדרלת ויטוס הקדוש. למרות זאת הכנסייה בהחלט שמרה על מעמדה.

למשל, העבודה שנמצא בה העוגב העתיק ביותר בפראג (שנחשב לאחד מהמייצגים הטובים שיותר של עוגבים אירופאים מהמאה ה-17) הופכת אותה למוקד עלייה לרגל של מוזיקאים. האגדה מספרת שאפילו מוצרט ניגן בו לפעמים.

וכמו בכל בניין עתיק גם לקתדרלת טין נקשרו סיפורים שלא ברור הקשר שלהם למציאות. למשל, יש כאלו שטוענים שהצריחים המפורסמים של הכנסייה (במיוחד השניים שמתנשאים לגובה 80 מטר וששולטים על קו הרקיע העירוני) שימשו השראה לסמל המפורסם של חברת דיסני.

לעומתם יש כאלו שמאמינים שבמקום מוחבאים אוצרות, שמתהלכות בה רוחות רפאים ושהאסטרונום הנודע ברהה נקבר בה עם אפו התותב המוזהב.

עם זאת, דבר אחד בטוח – המגדלים של הקתדרלה הם המקום הכי טוב לתצפת על כיכר העיר העתיקה של פראג. כי עם כל הכבוד לתהפוכות הזמן (ויש כבוד…) היופי של פראג אף פעם לא משתנה.

קו(פו)לה בתוך מטוס אליושין אמיתי ב:Rychlé občerstvení Letadlo

אם אתם נוסעים מפראג לכיוון גן העדן הצ'כי, טורנוב או ליברץ' אתם חייבים לעצור ב-Rychlé občerstvení Letadlo שנמצא בק"מ ה-51 רק 10 ק"מ אחרי Mladá Boleslav. מדובר לכאורה בעוד בית קפה, אבל העובדה שהוא נמצא בתוך מטוס אליושין אמיתי הפכה אותו מזמן לציון דרך בצ'כיה.

המטוס של קופולה
המטוס של קופולה

מה זה קופולה? ואיך זה קשור למטוס?

כשאומרים קופולה (Kofola) בצ'כיה לא מתכוונים למשקה בטעם קולה אלא למשהו אחר. בצ'כיה זהו משקה מוגז תוצרת אוסטרבה שמיוצר מהשאריות שנוצרו בתהליך קליית הקפה. המשקה ששווק החל משנות ה-60 הפך לאהוב על הצ'כים, כך שתוך עשור הוא הפך להיות המשקה הפופולרי במדינה.

בתקופה ההיא צ'כיה הייתה תחת כיבוש סובייטי – מה שאומר שהמשקה היה תחליף למשקאות המוגזים המערביים שנחשבו למוקצים, למשל פפסי, קוקה קולה ואחרים. יש מדריכי תיירים שחושבים עד היום שזהו החיקוי הצ'כי של קולה, אבל כמובן שהם טועים.

אמנם מ-1998 המשקה משווק לציבור גם בבקבוקים משפחתיים, אבל עד היום הגרסה המבוקשת ביותר היא כמיטב המסורת הצ'כית "קופולה מחבית". ממש כמו בירה.

ואיזה טעם יש לו? יש כאלה שטוענים שהוא מזכיר את האניס ואת ממתקי ה"ליקריץ", אבל בצ'כיה אומרים על קופולה דבר אחד – Když ji miluješ, není co řešit ובעברית : "אם אתם אוהבים לשתות את זה, כנראה אין לכם דאגות אחרות בחיים". והמבין יבין…

המטוס של קופולה

במטוס של קופולה כמובן מוכרים את המשקה הנ"ל, אבל שווה לעצור בו גם אם אתם לא בעניין. במקום שנפתח ב-1986 יש בית קפה קטן, חנות מזכרות ואפשרות להצטייד בכל הדרוש לטיול בגן העדן הצ'כי. למשל, מפות שבילים.

וכן, הכל נמצא בתוך מטוס ששירת נאמנה את חברת "צ'כוסלובקיה אירליינס" כ-20 שנה (מ-1967 ועד 1984) – מה שהופך אותו אטרקציה לילדים חובבי מטוסים בני כל הגילים, בעיקר תא הטייס האותנטי.

אמנם המטוס ביצע בעיקר טיסות מסחריות (לרוב לקובה) ולא צבאיות, אבל הקרקוע שלו היא הזדמנות פז לראות את המוח הצ'כי בפעולה. ואם תרצו – הגרסה הצ'כית של הפסוק המקראי "וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות".

בשנים האחרונות המקום עמד למכירה ונקנה ע"י תושב האזור שזכר את המטוס מילדותו. הוא שיחזר את המטוס מבפנים, צבע אותו מבחוץ ושידרג את תא הטייס.

בעתיד מתוכננים במקום שינויים נוספים, למשל פינה לילדים, גן משחקים שיוקם בשיתוף פארק הילדים "מיראקולום", מתחם מנוחה לנהגים ואפילו דרייב-אין לגלידה. בקיצור – יש למה לחכות…

 

הביצה והתרנגולת בקתדרלת ויטוס הקדוש

נכון, כבר כתבנו על קתדרלת ויטוס הקדוש בעבר, אבל שכחנו לציין את השפעתה על הסגנון הניצב בגותיקה האנגלית בעיקר בתחום תכנון הקשתות. אמנם יש ויכוח מה קדם למה, קתדרלת ויטוס הקדוש או הסגנון הניצב אבל ההיסטוריה מדברת בעד עצמה.

קתדרלת ויטוס הקדוש בפראג
קתדרלת ויטוס הקדוש בפראג

הסגנון הניצב פותח באנגליה רק בסופה של המאה ה-14, כאשר בקתדרלת פראג כבר עמדו 100 שנה קשתות רשת (net vaults) שנחשבות למאפיינות הסגנון. ואגב, השם הנוסף של קשתות אלו הוא קשתות פארלר ע"ש האדם שהמציא אותם בקתדרלת פראג – פטר פארלר  (Peter Parler)

פטר פארלר – האיש והקשתות

הקשתות האלו אמנם נמצאות רק באגף המקהלה בקתדרלה אבל החידוש בהן רב. במקום זוג צלעות אלכסוניות יחידות כמו בסגנון האדריכלי הקודם High Gothic – צלעות כפולות. אלו מצטלבות ויוצרות מבנה שמזכיר במראהו רשת שלא רק מחזקת את הקשתות, אלא גם משמשת כאלמנט קישוטי בתקרה באמצעות תבנית זיגזגית שנמשכת לאורך כל הקתדרלה.

עם זאת, החידוש שהכניס פארלר בקתדרלה לא הוגבל לקשתות. הוא גם הציב בה עמודים קלאסיים בצורה של פעמון, הפך את הקירות העליונים של הקתדרלה לגליים וקישט כל חלון בסגנון שונה, כך שאין בקתדרלה שני חלונות זהים.

זאת בדיוק הסיבה שבניית הקתדרלה ארכה זמן כה רב. הקיסר קארל ה-4 התלהב וביקש מפארלר לבנות בפראג אלמנטים אדריכליים נוספים, למשל גשר קארל שנקרא על שמו וכנסיות שונות ברחבי צ'כיה.

גשר קארל - עוד יצירת מופת של פטר פארלר
גשר קארל – עוד יצירת מופת של פטר פארלר

טריפוריום אאוט חלונות אין

אלמנט חדשני נוסף שהכניס פארלר בקתדרלת ויטוס הקדוש הוא פסלים על הטריפוריום (גלריה של קשתות בין הקומות של הקתדרלה). אמנם הוא קצת התלהב ולצד פסלים של בני משפחת המלוכה הצ'כית, קדושים נוצרים ובישופים הוא הכניס גם פסל של עצמו. למען ההגינות חייבים לציין שהוא פרגן גם לאדריכל השני ופיסל גם אותו.

אמנם בסגנון הגותי הניצב ויתרו על קומת הטריפוריום, אבל בהחלט אימצו את הרעיון של פארלר לגבי החלונות כאלמנט עיצובי. הם הפכו את החלונות לגדולים במיוחד וכללו בהם קורות אמצעיות צרות (mullion) שאפשרו שימוש רב בזכוכית, כך שאמנות הויטראז' שהתחילה בחלונות של קתדרלת ויטוס רק הלכה והשתכללה.

ושתי הערות אחרונות לסיום – בעיר פראג עשו הרבה כבוד לפטר פארלר והוא נקבר בקתדרלה שהקים לצד גדולי האומה. מצד שני, בלונדון התאהבו בסגנון הניצב (שכאמור קיבל השראה מקתדרלת ויטוס הקדוש) ואת בניין הפרלמנט הקימו בסגנון זה. אתם מכירים אותו בתור ארמון וסטמיניסטר ובעיקר את מגדל השעון שלו – הביג בן. אז מי הביצה ומי התרנגולת? תחליטו לבד

ההיסטוריה הצ'כית כולה בזעיר אנפין ברוטונדה של מציאת הצלב הקדוש (Rotunda Nalezení sv. Kříže)

רוטונדה זו שנמצאת ברחוב Konviktska ברובע פראג 1 היא ההיסטוריה הצ'כית כולה בזעיר אנפין, מה שהכניס אותה לרשימת האנדרטות התרבותיות הצ'כיות והופך אותה לאקלקטית למדי.

מצד אחד היא נבנתה במאה ה-11 בסגנון אדריכלי רומנסקי (העתיקה ביותר בפראג בסגנון זה), אבל החלק הפנימי הוא בסגנון אדריכלי רומי ויש בה ציורי קיר (פרסקאות) גותיים נדירים מהמאה ה-14.

הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש
הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש

מקור השם

שמה המלא של הרוטונדה (הסבר לגבי מהי רוטונדה ניתן למצוא כאן) שמשמשת ככנסייה הוא "הכנסייה של הצלב הקטן", אבל כולם מכירים אותה בשם "הרוטונדה של מציאת הצלב הקדוש".

כנראה הסיבה לכך היא שיש כנסייה בעלת שם דומה ("הכנסייה של הצלב הגדול") ברובע היהודי ושינוי השם נועד כדי למנוע בלבול. סברה אחרת לשינוי השם היא האגדה המקומית שטוענת כדלקמן:

נערה נצלבה והושלכה לבאר שהייתה במקום כעונש על כך שהתנצרה בניגוד לרצון הוריה. במהלך הלילה הסערה העלתה לפני השטח את הצלב שאליה נקשרה הנערה, מה שנחשב ע"י המאמינים כהוכחה להשגחה העליונה ששורה במקום.

יש כאלו אפילו שטוענים שבמהלך שיפוץ הרוטונדה נמצא צלב גדול ביסודותיה, מה שמאמת לכאורה את הסיפור.

סיפור אחר טוען שמתחת לרוטונדה יש מרתף עם אוצר עצום. המאמינים בכך מביאים כהוכחה שעובדה אחת – בסמוך למקום התגלה אוצר של הנסיך Jaromír משנת 1012, כך שההיגיון אומר שיש עוד מה לחפש ולמצוא במעמקי האדמה.

מבחן המציאות והרוטונדה

עם זאת, האמת כנראה שונה. העובדה שהמקום נמצא במרכז צלב שנוצר מחיבור של נתיבי סחר חשובים:

  • ציר שני (שאורכו 2400 מטר גם כן) מכנסיית סנט קלמנט בעיר העתיקה לכנסיית סנט פיליפ וג'יימס בכיכר Arbesově
  • ציר אחד שאורכו 2400 מטר מקתדרלת ויטוס הקדוש (הכנסייה החשובה בעיר שמופיעה בסרטון הבא) לכנסיית סטפן הקדוש ב- Nové Město

החוקרים מאמינים שהמקום שנבנה ב-1190 שימש כמזבח פרטי של אחת האחוזות בעיר העתיקה. הוכחה לכך טמונה בעובדה שמסביב למקום הייתה קהילה ובית קברות.

בכל מקרה הרוטונדה הפכה לכנסייה (כנראה בזכות האקוסטיקה המשובחת שהייתה בה) רק ב-1365 וכמו בשאר צ'כיה, גם כאן המקום החליף ידיים ושימושים. למשל:

  • בשנת 1625 היא ניתנה לדומיניקנים של מנזר העיר העתיקה על ידי כנסיית סנט. גיילס
  • בשנת 1784 תחת שלטונו של יוסף השני הכנסייה נסגרה כחלק מרפורמות דתיות והיא הפכה למחסן פרטי
  • בשנת 1860 הרוטונדה עמדה בפני הריסה.

העירייה לוקחת חסות

העובדה שהרוטונדה קיימת עד היום נזקפת לזכות מועצת העיר שהכירה בחשיבותה. היא החליטה לרכוש את המקום מבעליה הפרטיים ולשפץ אותו.

האדריכל הנודע Ignác Ullmann הסכים לבצע את העבודה ללא תשלום. בשנים 1863-5 הוא החליף את הריצוף, הסיר את האביזרים הבארוקיים ועיצב למקום גם מזבח חדש.

היה גם רעיון של הצייר המפורסם Josef Mánes לשנות את עיצוב הפנים של המקום, אבל זה מעולם התממש וחבל. הרעיון שכן התקבל והפך למציאות הוא לגדר את המקום בגדר מתכת בסגנון ניאו-רומנסקי עם מוטיב של ורד צ'כי.

פסלו של Josef Mánes ברובע פראג 8
פסלו של Josef Mánes ברובע פראג 8

שיפוץ נוסף שנערך במקום ב-1870 תרם עיצוב הפנים של המקום ציור בשם Annunciation over the presbytery, ציור של הצייר Petra Maixnera שמתאר את מריה בעת קבלת הבשורה על התעברותה הפלאית.

למעשה, כל האלמנטים של הבניין והחלק הפנימי שלו כיום הם מהמאה ה-19. נכון להיום הרוטונדה נמצאת בשימוש על ידי הכנסייה הקתולית ונערכים בה פולחנים באופן קבוע.

המקום פתוח לקהל בימים שני-שישי בתיאום מראש. מידע נוסף ניתן לקרוא באינטרנט: http://www.starokatolici.cz/