וולנטיינס דיי בפראג: הטוויסט המקומי שלא הכרתם

אמנם בניגוד לליל כל הקדושים, לא הייתה מחאה ציבורית כנד הולנטיינס דיי בצ'כיה (בכל זאת, אהבה) אבל המקומיים נשארו מסויגים. למרות זאת, מנקודת מבט מסחרית יום האהבה הוא כמובן הזדמנות נהדרת לבעלי עסקים – מה שאומר שאם אתם מגיעים לפראג בתקופה הזה בוודאי תשימו להבדל.

למשל, מחירם של ורדים אדומים עולה, בובות של דובונים שאוחזים בלבבות נעלמים מהחנויות בקניונים, מסעדות ומלונות מציעים מבצעים מיוחדים ליום האהבה, יש הקרנות של סרטי אהבה בבתי הקולנוע ובטלוויזיה ואלה כמובן רק דוגמאות.

כאשר מדובר בעיר שנחשבת גם ככה להכי רומנטית בעולם, קשה להישאר אדישים ובינינו – גם לא ממש כדאי.

הראשון במאי בצ'כיה – אדום עולה ולא בגלל יום הפועלים

אמנם בכל העולם חוגגים את הוולנטיין דיי, אך לדעתנו רק בצ'כיה יש גישה כה מפוכחת. זה אולי תוצר של ציוויליזציה מערבית רקובה שמטרתה כמובן להרוס ערכים מסורתיים מקומיים, אבל אפילו בתקופה הקומוניסטית ביותר לא היה כל כך הרבה צבע אדום על כל שטח פנוי בפראג.

צחוק הגורל הוא שחג האהבה הצ'כי המקורי מצוין דווקא ב-1 למאי, חג הפועלים הסוציאליסטי שמאופיין בצבע האדום.

בניגוד לולנטיין דיי שבה המסורת היא לקנות זה לזה פרחים, שוקולדים ומתנות, בצ'כיה המסורת היא להתנשק תחת עץ דובדבן פורח (רצוי על גבעת פטרין).

דובדבנים, מכשפות ונשיקות

עץ הדובדבן הוא אמנם סמל קומוניסטי מקומי (בעיקר בגלל השיר הזה), אבל הבחירה בדובדבן נובעת מסיבה ספרותית אחרת. שיר האהבה "מאי" של Karel Hynek Mácha שנחשב לשיר החשוב ביותר בהיסטוריה הספרותית הצ'כית. בתרגום חופשי מצ'כית לעברית זה הולך ככה:

"היה כבר ערב מאוחר בראשון למאי,
ערב של מאי או של אהבה אולי.
קולה קרא: "בוא אליי",
וביער של אורן עלה באפי הריח של חיי.
הטחב לחש על אהבה,
עץ הדובדבן פורח ובליבו תקווה,
הזמיר שר לשושנה הקרובה,
והריח שלה מילא את הסביבה"

ואגב, בצ'כיה יום האהבה הוא המשכו (יש יאמרו הטבעי) של ליל המכשפות שמצוין יום קודם – מה שאומר שאין לאף אחד תירוצים שלא להגיע לפראג וליהנות מקצת (או הרבה) אהבה. אז קדימה, טוסו לשם…

פורסם ב:

• מחוץ לפראג

מתוייג ב:
תרבות