שובו של האבסינת

לאחר שנים של חרם בינלאומי וייצור לשיווק המוני, מזקקות קטנות של אבסינת בצ'כיה מחזירות למשקה את הכבוד האבוד – מה שהופך את צ'כיה למדינה שעומדת בחזית הרנסנס של המשקה שזכה לכינוי "הפיה הירוקה".

אבסינת
אבסינת

אמנם המשקה אבסינת, שנאסר לשתייה ברוב העולם בראשית המאה העשרים, עדיין נאבק בסטיגמה שהודבקה לו למרות שמרבית האיסורים שהוטלו עליו בשנים האחרונות הוסרו. בצ'כיה הרימו את הכפפה ומזקקות רבות חוזרות לייצר אבסינת באמצעות שיטות זיקוק מסורתיות.

ובינתיים בצ'כיה…

אחת המזקקות שעושות זאת היא מזקקת Žufánek ב- Boršice u Blatnice שהחלה לייצר ב-2018 את St. Antoine – מותג האבסינת המקומי שאותו ניתן ללגום במיטב הפאבים בפראג.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבצ'כיה דובקים בתהליך המסורתי לייצור אבסינת שכולל השרייה של לענה (המשקה נקרא ע"ש החומר אבסינתין שנמצא בצמח הלענה), אניס ושומר (לעיתים גם עשבי תיבול נוספים) באלכוהול איכותי, הוספת שמנים אתריים (שממוצים מחומר צמחי או באמצעות אידוי) או טעמים מרוכזים לבסיס האלכוהולי.

הטעמים שמתקבלים משיטות אלו שונים מאבסינת שנוצר בזיקוק, כך שנשאלת השאלה מהו צפוי להיות הטעם של אבסינת? כאמור הגדרה ברורה עדיין אין, אבל בצ'כיה טוענים שלאבסינת מבחינה היסטורית יש טעם מובחן של אניס – המרכיב המרכזי במשקה.

קצת היסטוריה על קצה האבסינת

משקה האבסינת התחיל לפני יותר מ -200 שנה, אז הוא נוצר כמשקה מרפא בשוויץ ומאז הכל היסטוריה. במשך מאה השנים הבאות הפופולריות של המשקה נסקה וההוכחה הכי טובה – במאה ה-19 הוא התחרה ביין בתור המשקה המבוקש בצרפת.

למרבה האבסורד, דווקא הפופולריות של המשקה היא זו שהביאה לו את התדמית השלילית. תעשיית היין הצרפתית האשימה את האבסינת בבעיות חברתיות רבות, למשל אלכוהוליזם נקרא "אבסינתיזם" על שם האבסינת כמובן.

ככל שהאבסינת נקשר יותר ויותר לתופעות שליליות של ההתנהגות האנושית, עלתה הסברה שהאשם הוא בתוג'ון (thujone) -המרכיב הכימי של צמח הלענה שמהווה את חומר הגלם העיקרי במשקה.

צמח הלענה שממנו מכינים אבסינת
צמח הלענה שממנו מכינים אבסינת

אז לשתות או לא?

אמנם במינונים גבוהים תוג'ון יכול להיות קטלני, אבל באבסינת הרמה שלו נמוכה ובלתי מזיקה – מה שאומר שיש יותר סיכוי למות מהרעלת אלכוהול לאחר שתיית אבסינת ולא מהרעלת תוג'ון. ואגב, בתרנגול ההודו של חג ההודיה האמריקאי יש יותר תוג'ון מאשר באבסינת.

אמנם אין עדיין בעולם הגדרה חוקית לגבי האבסינת, כך שאי אפשר לדעת מהו אבסינת איכותי ומה לא אבל בצ'כיה לא מחכים. כבר עכשיו עובדים ברחבי המדינה על שיפור המוניטין של המשקה. ומי יודע? אולי מצ'כיה תצא הבשורה של ה"פיה הירוקה"…

8 תגובות בנושא “שובו של האבסינת”

  1. מעניין. אני מכירה את האבסינט רק מעולם האמנות. טולוז לוטרק צייר זוג המכור לטיפה המרה ופיקסו פיסל כוס אבסינט יצירתית במיוחד.

  2. סיפור מעניין. כביקרתי בפראג ראיתי בכל חנות מזכרות את המשקה הזה, לא עלה על דעתי לטעום. נשמע כמו תרופה, ועכשיו אני מבינה שישי לו גם טעם של תרופה. מי יודע אולי זו התרופה לקורונה

  3. מעניין הסיפור הזה. לא ידעתי על קיומו של המשקה הזה, כנראה בגלל שאינני חובבת אלכוהול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *