יהדות צ'כיה לאורך ההיסטוריה: מסע בין בתי כנסת עתיקים, שואה ותקומה

אם לא נתקלתם לעיתים קרובות בצירוף המילים "יהדות צ'כיה" כדאי שתדעו שיש לזה סיבה. למעשה, רוב יהודי צ'כיה נספו בשואה ויהדות צ'כיה שמנתה לפני המלחמה 400,000 הצטמצמה בשליש ל-150,000.

כיום המקומות המזוהים ביותר עם יהדות צ'כיה שלפני המלחמה הם שניים: בית העלמין היהודי ובית הכנסת אלטנוישול ומיד נפרט קצת אודותיהם. עם זאת, בפראג יש אתרים יהודיים נוספים כמו בית הכנסת הספרדי שכדאי לבקר גם בהם.

בית העלמין היהודי בפראג

בית העלמין היהודי בפראג נחשב לאחד מבתי העלמין העתיקים באירופה ואפילו לעתיק מכולם. החל משנת 1995 בית העלמין הוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו וזה לא הכל – מגזין פורבס טרוולר בחר בו לאחד מ-10 בתי הקברות המפורסמים בעולם הודות לעובדה אחת :
עקב המחסור בקרקע הקבורה בבית העלמין הזה נעשתה בשכבות ונכון להיום נספרו לפחות 12 . למעשה, בית העלמין כולל 12,000 קברים גלויים אבל מאמינים שזה רק חלק קטן (משהו כמו 10%) ושרובו תת-קרקעי.

בית העלמין משמש כמוקד עלייה לרגל בעיקר קברו של המהר"ל שאליו נגיע בהמשך. הודות לפופולריות של המקום נקשרו לו גם צדדים שליליים, למשל הוא מקום התכנסותם של זקני ציון המפורסמים בספר האנטישמי "הפרוטוקולים של זקני ציון" .

כיום בית העלמין הוא חלק ממתחם המוזיאון היהודי והכניסה אליו בתשלום, כך שרצוי לרכוש כרטיס משולב. המקום פתוח לקהל כל יום מ-09:00-18:00 מלבד בשבתות ובחגים (יהודיים כמובן) וניתן לבחור בין שני מסלולים : מסלול חורף ומסלול קיץ.

בית הכנסת אלטנוישול

בית הכנסת הזה נחשב לאחד מבתי הכנסת העתיקים באירופה שעדיין פעילים, אבל פרסומו הרב אינו נובע מהעובדה שהוא נוסד ב-1270, מעיצובו הייחודי, מהמנהגים השונים שהומצאו בו ושאומצו על כלל העולם היהודי, מהאגדות השונות שנקשרות להצלתו או מהעובדה שבו התחיל מגן הדוד לשמש כסמל יהודי.

למעשה, הסיבה לפרסומו היא אחרת לחלוטין ומתרכזת בעליית הגג שלו. שם על פי האגדה טמון הגולם הידוע מפראג שנוצר ע"י המהר"ל מפראג, אותו אחד שקבור בבית העלמין המפורסם.

גם הכניסה לכאן כרוכה בתשלום כחלק מביקור במתחם המוזיאון היהודי, כך שההמלצה לרכוש כרטיס משולב מקבלת תוקף נוסף. המקום פתוח בימי חול מ-09:00-17:00 ובימי שישי עד שעה לפני כניסת שבת. בטח תשמחו לדעת שבעונת התיירות המקום פתוח עד 18:00 בימי חול.

יהדות צ'כיה בשואה

קהילת יהודי צ'כיה (שנקראה אז צ'כוסלובקיה) מנתה ערב מלחמת העולם כ-400,000 איש שרובם נספו בשואה (כ-250,000) איש. לפני שנדבר על קורות יהדות צ'כיה בשואה חשוב לציין שהם נרדפו הרבה קודם, למשל:

• • במאה ה-17 הוטלו על יהודי צ'כיה איסורים ומיסים והם סבלו מרדיפות על רקע דתי. הפרשה המפורסמת ביותר מהתקופה ההיא היא פרשת שמעון אבלס, ילד יהודי מפראג שנרצח ב-1694 ושאביו הואשם ברציחתו. המקרה גרם להסתה כנגד יהודי המקום כי נטען שהסיבה לרצח הייתה רצון הילד להתנצר
• • ב-1744 נערכו פרעות ביהודי פראג בגבוי ובסיוע מלכת בוהמיה מריה תרזה. הסיבה הרשמית לפרעות הייתה האשמת היהודים בשיתוף פעולה עם האויב הפרוסי, אבל כמובן שזו הייתה עילה ולא סיבה אמיתית.
• • בינואר 1745 גורשו 20,000 מיהודי פראג שהיוו כשליש מאוכלוסיית העיר בעקבות צו גירוש מלכותי. צו הגרוש מנע מהיהודים לגור בפראג והם הורשו להתגורר רק בישובים קטנים במחוז בוהמיה.
• • בשנת 1748 עם סיום המלחמה בין פרוסיה לקיסרות האוסטרו-הונגרית היהודים הורשו לשוב לפראג, לא לפני ששילמו קנס כבד.
• • ב-1938 יהודי חבל הסודטים סופחו לגרמניה לפי הסכם מינכן, מה שהחיל עליהם את חוקי הגזע הנאצים שידועים בשמם חוקי נירנברג.

זאת הייתה רק ההקדמה למה שחיכה להם במלחמת העולם השנייה: החל מ-24.11.1941 רוכזו 160,000 יהודי צ'כיה בגטו טרזין (או טרזינשטאט בגרמנית), מבצר שהוקם במאה ה-18 ע"י הקיסר יוזף ה-2. למקום הובאו גם יהודים מארצות אחרות, למשל 500 יהודים מדנמרק וכן יהודים מגרמניה ומאוסטריה.

הכניסה לגטו טרזין שנושאת את המשפט "העבודה משחררת" בגרמנית

הגטו שימש את הנאצים כ"גטו לדוגמה" כדי להפריך את הטענות על יחסם ליהודים. במקום ביקרה משלחת של הצלב האדום הבינלאומי ולכבודה המקום עבר מהפך: הוקמו חנויות ובתי קפה, הרחובות והבתים נצבעו, החדרים נראו אסתטיים ומרווחים ועוד אשליות שנועדו להזים את השמועות (הנכונות) על התנאים הקשים במקום.

בטרזין גם צולם סרט תעמולה נאצי החל מאוגוסט 1944 למשך כחודש בשם "טרזינשטט – התיישבות יהודית". הסרט מעולם לא יצא לאקרנים אך חלקים ממה שימשו למטרות תעמולה של הנאצים. לפניכם חלק קטן מסרט התעמולה שצולם במקום:

במקום התפתחה תרבות ענפה שכללה תאטרון, ספרייה, קונצרטים, בתי ספר, פעילויות ספורטיביות ועוד אך אלו היו זמניים כי החל מינואר 1942 שולחו היהודים מזרחה: תחילה לגטו ריגה, גטו לובלין וגטו ורשה ומאוחר יותר ישירות למחנות ההשמדה טרבלינקה ואושוויץ.

גם גורלם של היהודים שנשלחו לגטאות לא שפר עליהם וגטאות אלו שימשו כתחנות מעבר. משם נשלחו היהודים אל מותם באתרי רצח שונים ולמחנות ההשמדה סוביבור, טרבלינקה, בלז'ץ ומיידנק.

אבל יהודי צ'כיה לא נשכחו מלב וב-30.6.2009 נחתמה בטרזין אמנה בינלאומית להשבת נכסים. אמנם לאמנה אין תוקף מחייב, אבל היא מאפשרת לזכאים (כולל יהודי צ'כיה) לתבוע את רכושם שהוחרם ע"י גרמניה הנאצית במהלך מלה"ע השנייה.

שאלות ותשובות

פורסם ב:

• ברחבי פראג

מתוייג ב:
מקומות ואתרים