מה תשתו? מסע אל נבכי עולם המשקאות הצ'כי

בחרובקה הוא ליקר המיוצר מתערובת סודית של עשבי תיבול ותבלינים. למרות שהמתכון המדויק שמור בכספת, הטעם הייחודי מסגיר נוכחות ברורה של אניס וקינמון. המשקה מתאפיין בצבע צהבהב ובטעם מתוק-מריר ונהוג לשתות אותו נקי וקפוא.

פרנט סטוק (Fernet Stock)

משקה פופולרי נוסף בקטגוריית הליקרים הוא ה"פרנט סטוק". זהו ליקר מריר יותר מהבחרובקה, למרות שגם הוא מיוצר מתערובת ייחודית של עשבי תיבול שנבחרו בקפידה.

הפופולריות שלו בצ'כיה עצומה והוא נחשב למשקה "גברי" ומחוספס יותר, אבל בשנים האחרונות, החברה השיקה גרסה עדינה ורעננה יותר בשם פרנט סטוק סיטרוס – גרסה שמשלבת את המרירות הקלאסית עם טעמי לימון הדריים והביאה כמצופה להצלחה רבה בקרב הקהל הצעיר.

תזקיקי פירות: אלכוהול חזק

בצד הכפרי של צ'כיה ובמיוחד באזור מוראביה, המסורת היא לזקק פירות לאלכוהול חזק ושקוף (ברנדי פירות) המכונה באופן כללי "פלינקה" (Pálenka).

סליבוביצה (Slivovice)

זהו המשקה האייקוני ביותר בקטגוריה זו. מדובר בתזקיק שזיפים (Slíva בצ'כית משמעו שזיף). זהו משקה חריף מאוד, שקוף ובעל ארומה חזקה של פרי.

בצ'כיה נהוג לומר שסליבוביצה טובה "שורפת בגרון אבל מחממת את הלב", כך שלא פלא שהמשקה נמצא כמעט בכל בית צ'כי ונשלף באירועים משפחתיים, בחגים ומשמש כ"תרופת סבתא" לכל מיחוש.

הרשקוביצה (Hruskovice)

ההרשקוביצה מיוצרת בתהליך דומה לזה של הסליבוביצה אך מבוססת על אגסים (Hruška בצ'כית משמעו אגס).

הטעם שלה נחשב לרוב כמעודן, רך ופירותי יותר בהשוואה לסליבוביצה החריפה, כך שהיא אהובה מאוד על אלו שמחפשים את חווית הזיקוק המקומי ברמת חריפות פחותה.

האבסינת: הפיה הירוקה

אחד המאפיינים הייחודיים של סצנת האלכוהול בצ'כיה הוא היחס לאבסינת'. בעוד שבמדינות רבות באירופה ובעולם המשקה הוצא מחוץ לחוק במשך רוב המאה ה-20 (בגלל החשש מהשפעותיו ההזייתיות המיוחסות לצמח הלענה), בצ'כיה הוא מיוצר ונמכר באופן חופשי וחוקי לחלוטין.

האבסינת' הצ'כי ידוע בצבעו הירוק הזוהר (או הכחול לעיתים) ובאחוזי האלכוהול הגבוהים שלו (לעיתים קרובות מעל 70%). בפראג ניתן למצוא "ברים של אבסינת" המציעים טקס הגשה מיוחד הכולל המסת סוכר על כפית מחוררת בעזרת אש ומים קרים.

קופולה (Kofola): התשובה הקומוניסטית למערב

בצ'כיה לא הכל חייב להיות אלכוהולי למרות שזה מאוד מומלץ. לצ'כים יש גאווה לאומית גדולה גם בתחום המשקאות הקלים, כאשר הנציגה הבולטת ביותר היא הקופולה.

המשקה נוצר בשנות ה-60 בצ'כוסלובקיה הקומוניסטית כתחליף למשקאות המערביים שלא היו זמינים אז (קוקה-קולה, פפסי ודומיהם).

קופולה מיוצרת מסירופ פירות ועשבי תיבול (כולל קפאין) ומכילה פחות סוכר מהמתחרות האמריקאיות, כך שהטעם שלה מעט שונה והוא עשבוני יותר ופחות מתוק. אם תשאלו את הצ'כים הם יעדיפו את הגרסה המקומית, אבל רק הם כנראה יודעים למה.

גם כיום כאשר כל המותגים הבינלאומיים זמינים, הקופולה עדיין מתחרה בהם, שומרת על נתח שוק משמעותי ומעמד של משקה נוסטלגי.

ואיך אפשר בלי בירה ויין?

אי אפשר לסיים סקירה כזו בלי להזכיר את שני עמודי התווך הנוספים של המשקאות הצ'כיים:

יין צ'כי

בעוד שהבירה גונבת את ההצגה, אזור דרום מוראביה הוא אזור יין משגשג המייצר יינות לבנים מצוינים (כמו ריזלינג וסוביניון) שזוכים להערכה הולכת וגוברת.

בירה צ'כית

בירה היא הגאווה הלאומית הצ'כית ובצדק. צ'כיה היא מולדת הפילזנר (הלאגר הבהיר) והמותגים המקומיים נחשבים לטובים בעולם בזכות איכות המים והכשות המקומי. לא לחינם יש כאן אטרקציה יחודית – ספא בירה.

פורסם ב:

• ברחבי פראג

מתוייג ב:
אוכל ושתיה